כאילו לא היה מהפך

המדינה לבג"ץ: נתקצב הישיבות למרות פקיעת חוק טל

בתשובה לעתירה המבקשת להפסיק את ההקצבות ל-50 אלף תלמידי ישיבות בעקבות פקיעת חוק טל, טוענת המדינה במפתיע: אין קשר בין ההקצבות לגיוס. פרקליט העותרים, עו"ד גלעד ברנע: הממשלה מתקצבת בניגוד לחוק

דוברת הפורום לשוויון בנטל זוהרה ברגר צור בהפגנה ברחבת מוזיאון תל אביב למען חובת שירות לכולם. 07.07.2012. צילום: הפורום לשיוויון בנטלדוברת הפורום לשוויון בנטל, זוהרה ברגר צור, בהפגנה ברחבת מוזיאון תל אביב למען חובת שירות לכולם. צילום: הפורום לשוויון בנטל

המדינה מתכוונת להמשיך לתקצב את תלמידי הישיבות למרות ביטול חוק טל. כך עולה מתשובה שהגישה המדינה לבג"ץ. התשובה מתייחסת לעתירת שהגישו עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, ישראל חופשית, הפורום לשוויון בנטל וח"כ לשעבר רוני בריזון (שינוי), באמצעות פרקליטם עו"ד גלעד ברנע. בתשובה נטען בין היתר כי אין קשר בין שאלת הגיוס לשאלת התמיכות. לכן מבקשת הפרקליטות מבג"ץ לאפשר למדינה להמשיך לחלק תמיכות לתלמידי הישיבות על פי הקריטריונים החדשים, אשר לטענת העותרים אינם חוקיים.

מנהל אגף בכיר למוסדות תורניים במשרד החינוך, עמוס צייאדה, כתב בתצהיר שהגישה הפרקליטות לבג"ץ בשבוע שעבר: "הבסיס וההצדקות לתמיכה במוסדות תורניים אינם תלויים בסוגיית הגיוס והם עומדים ומתקיימים בנפרד ובמנותק ממנה... יודגש כי אין בפקיעת חוק דחיית שירות כדי להשליך על מתן תמיכות בסוגיה דנן". טענת המדינה היא שכל עוד תלמיד ישיבה לא קיבל צו גיוס בפועל לשירות חובה, אין מניעה לתקצב אותו.

הקריטריונים הקודמים להקצבות לישיבות התירו להעביר כספים רק למי שיש לו פטור מלא משירות צבאי או דחיית שירות על פי חוק טל. בעקבות ביטול חוק טל בראשית אוגוסט שעבר, פנו העותרים ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, לשר האוצר אז, יובל שטייניץ, ולשר החינוך אז, גדעון סער, בדרישה לעצור את ההקצבות ל-54 אלף תלמידי ישיבות ואברכים (מתוך כ-110 אלף בסך הכל). זאת, כיוון שאיבדו את מעמד דחיית השירות. סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, מעריך את היקף ההקצבות לתלמידים אלה ב-30 מיליון שקל בחודש.

בספטמבר בשנה שעברה אישר במחטף משרד החינוך קריטריונים חדשים. אלה התירו להעביר הקצבות גם למי שקיבלו דחיית

מנכ"ל חדו"ש: הממשלה הקודמת עשתה הכל כדי לרצות את המפלגות החרדיות. לא ברור למה הממשלה הנוכחית ממשיכה

שירות בעבר ואינם במעמד זה בהווה ולמי שטרם נכנסו למעמד זה. בכך אפשרה הממשלה את המשך ההקצבות לישיבות כרגיל, למרות ביטול חוק טל.

בעקבות העברת הקריטריונים החדשים, הוגשה עתירה מתוקנת שטענה שהם אינם חוקיים מכיוון שהם מתירים להעביר כספים למי שאמור להתגייס ולא ללמוד בישיבה. בג"ץ הוציא לפני כמה חודשים צו על תנאי, המורה לממשלה לנמק מדוע לא ייפסקו ההקצבות. למרות הצו, האריך משרד החינוך את תוקף הקריטריונים. כעת מתברר שהמדינה ממשיכה לדבוק בעמדתה הקודמת, למרות כניסתם לתפקיד של שר האוצר יאיר לפיד ושר החינוך שי פירון מיש עתיד.

פרקליטם של העותרים, עו"ד גלעד ברנע, אומר כי "מצער ומטריד מאוד לראות שממשלת ישראל לא הפנימה את המסר הגלום בצו על תנאי שהוצא נגדה – וממשיכה לנסות ולשלם תשלומי תמיכות שלא כדין. חמורה במיוחד העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה לא פעל לאכיפת שלטון החוק ולמניעת המשך תשלומי התמיכות האסורים".

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה: "ממשלה שחרטה על דגלה את השוויון בנטל אינה יכולה להמשיך לממן מדי חודש תלמידי ישיבות בעשרות מיליוני שקלים, בשעה שהחוק מחייב אותה לגייס אותם. הממשלה הקודמת עשתה הכל כדי לרצות את המפלגות החרדיות. לא ברור למה הממשלה הנוכחית ממשיכה בדרכה".

זוהרה ברגר צור מהפורום לשוויון בנטל אמרה בתגובה כי "במקום לבטל לאלתר את האפליה המקוממת בין דם לדם, המדינה ממשיכה לשחק במילים ולנסות לייפות התנהלות לא חוקית ולא מוסרית! נראה שקרב היום שבו גם צעירים המתגייסים מרצון ומתוך שליחות ימאסו בהתנהלות מפלה זו ותגובתם, כשתגיע, תזעזע את אמות הספים".

לידיעה ב-News1

 לידיעה במגפון



איך תוכל לפעול?