הממשלה נגד טרכטנברג

קניית קולות במקום צדק חברתי

הזרמת מאות מיליוני שקלים לסבסוד צהרונים ביישובים חרדיים מנוגדת לקידום הצדק החברתי ופוגעת בעקרון השוויון בנטל

05/08/2012 08:39

תגיות: צהרונים ·  יישובים חרדיים ·  שוויון בנטל ·  ועדת טרכטנברג ·  לימודי ליבה ·  אורי רגב

צביעה בגן ילדים במבשרת ציון (צילום אילוסטרציה). צילום: OrÃ, flickr

בימים אלה, כאשר הממשלה מתכננת הטלת גזירות כלכליות קשות על הציבור הרחב, חשוב במיוחד לברר למה כן יש כסף. דו"ח שפירסם לאחרונה מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף הפניה של מאות מיליונים לסבסוד צהרונים ביישובים חרדיים, בניגוד בולט להמלצות ועדת טרכטנברג אשר ראו את הצהרונים כאמצעי לקידום צדק חברתי ולהגברת יציאה של חרדים לעבודה.

הדו"ח בוחן את הדרך שבה מיישמת הממשלה את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא הצהרונים לילדים בגיל 3 עד 9. מתברר כי מי שייהנה במגזר היהודי מתוספות העתק הם בעיקר היישובים החרדיים. התוצאה של ביטול מבחן התעסוקה כתנאי לקבלת מימון מלא של המדינה לתוספת שעות הצהרון הביאה לכך שבשנה הבאה תינתן התמיכה אך ורק לבתי ספר וגני ילדים באשכולות החברתיים-הכלכליים הנמוכים ביותר, כלומר, כשמדובר ביהודים – הערים החרדיות. שום סיוע נוסף לא יינתן ליישובים באשכולות מבוססים יותר, בלי קשר למצוקתן הכלכלית של המשפחות ביישובים האחרים או לשכונות מצוקה הקיימות למכביר ביישובים מבוססים.

מה שמוצג כמימוש המלצות ועדת טרכטנברג, מתעלם לחלוטין מן הרציונל שלהן ועושה שימוש ציני בקופה הציבורית המדולדלת כדי להגדיל משמעותית את סבסוד המגזר החרדי ואת יכולתו להעמיק את חינוך הדור הבא שלו נגד אושיות המדינה, ערכי הדמוקרטיה ועקרון השוויון בנשיאה בנטל.

הוועדה פירטה כי "מסגרות הטיפול והחינוך לגיל הרך ולגילאים צעירים מהוות מוקד לקידום מטרות חברתיות חשובות ביותר: תמיכה בהתפתחות הילדים וטיפוח ההון האנושי, חתירה לשוויון הזדמנויות וצמצום פערים חברתיים, תמיכה בהשתלבות הורים במעגל העבודה לטובת עצמאותם הכלכלית וכן הפחתת יוקר המחיה להורים עובדים".

אולם אף לא אחד מיעדים אלה אינו מושג בדרך שבה בחרה הממשלה להקדיש לחינוך החרדי את עיקר המימון של הצהרונים

הוויתור על מיצוי כושר השתכרות וההשקעה העיקרית ביישובים חרדיים יקלו על החלטת המשפחות שלא לעבוד לפרנסתן אלא לסמוך על חסדי הממשלה

במגזר היהודי. כך הופך המהלך כולו למקרה נוסף של קניית קולות ותחזוק הקואליציה, במסווה של יומרות חינוכיות וחברתיות. כפי שמפרט מסמך המחקר של הכנסת, במכרזי משרד החינוך להפעלת התוכנית אין כלל סטנדרטים אחידים. מכאן יש לצפות שבמקום "צמצום פערים חינוכיים בין תלמידים כמנוף למוביליות חברתית", כפי שהגדיר משרד החינוך כביכול את המטרה המרכזית של המסגרות המשלימות, תהיה זו תוכנית נוספת שבה לא תילמד תוכנית הליבה ולא תתאפשר לתלמידים החרדים אפשרות להשתלבות יצרנית ושוויונית בעולם זה. באופן כזה יוחמץ היעד הראשון של ועדת טרכטנברג, אשר חתר ל"שוויון הזדמנויות וצמצום הפערים בחברה".

ההשקעה המסיבית באשכולות התחתונים, והימנעות מכל סיוע לאשכולות הבאים, תסכל את היעד השני של ועדת טרכטנברג, אשר ביקשה לשים דגש על הפחתת הנטל על מעמד הביניים.

הוויתור על מיצוי כושר השתכרות וההשקעה העיקרית ביישובים חרדיים, שבהם אחוז ניכר מסרב לצאת לעבודה, יביאו להקלה על החלטת המשפחות שלא לעבוד לפרנסתן אלא לסמוך על חסדי הממשלה ועל מימון מן הקופה הציבורית ומשלמי המסים.

השורה התחתונה, לפיכך, ברורה לכל בר דעת. לא צדק חברתי, לא עידוד מעמד הביניים, לא עידוד היציאה לעבודה וצמצום פערים חברתיים – אלא הזרמה של מאות מיליוני שקלים בשנה שתשיג יעדים הפוכים מיעדי המדיניות שעליהם המליצה ועדת טרכטנברג. יש רק לקוות שהציבור הרחב יבין את מה שנעשה בשם הקידמה החברתית ושיפור המדיניות הכלכלית, ויבוא חשבון עם מי שמספסר בכספי המס והסיוע הבינלאומי שמקבלת ישראל תמורת קולות המפלגות החרדיות.