בג"ץ פורץ דרך
פסק דין היסטורי – נישואים אזרחיים באמצעות שליח
ההחלטה של בג"ץ, המחייבת את משרד הפנים לרשום את נישואיהם של ישראלים שהתחתנו בחו"ל באמצעות ייפוי כוח, היא עליית מדרגה באפשרויות שניתנות לאזרחי המדינה לממש את זכות היסוד לנישואים
10/07/2011 16:05
תגיות: נישואים אזרחיים · אל סלבדור · בג"ץ · אילה פרוקצ'יה · אורי רגב
''דוחסים אותנו למסגרת אחת'', מהקמפיין של המטה לבחירה חופשית בנישואים
קשה להפריז בחשיבותו של פסק דין שניתן בימים אלה על ידי בית המשפט הגבוה לצדק, המחייב את משרד הפנים לרשום את נישואיהם של ישראלים אשר נישאו באמצעות ייפוי כח בחו"ל. פסק הדין מהווה עליית מדרגה באפשרויות שמוצעות לישראלים שאינם רוצים או אינם יכולים להתחתן ברבנות, ומאפשר להם להינשא בנישואים אזרחיים בלי לצאת מהארץ.
נושא העתירה היה הכרה בנישואים אזרחיים הנערכים באל סלבדור באמצעות ייפוי כוח של שני בני הזוג, בלא נוכחותם. העותרים היו 14 ישראלים שנישאו לאזרחים זרים בנישואי אל סלבדור וכן עו"ד מאיר סרגובי, שמתמחה בנישואים באמצעות שליח בחו"ל. את פסק הדין כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה, בהסכמה פה אחד של השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר.
משרד הפנים עשה כל מאמץ למנוע את ההכרה בנישואים באמצעות ייפוי כוח. זאת, במטרה למנוע פגיעה במונופול האורתודוכסי על הנישואים בארץ. במשך שנים רבות, ועד לשבוע שעבר, נמנע גם בג"ץ מלהכריע בשאלה. ההחלטה החדשה קובעת תקדים חשוב והיא תקל על זוגות רבים.
בית המשפט דחה את כל התירוצים של משרד הפנים ומשרד החוץ. פסק הדין מדגיש את ההלכה שקבע בג"ץ כבר לפני עשרות שנים בעניין חובת משרד הפנים לרשום את בני הזוג כנשואים, על בסיס מסמך רשמי המעיד על נישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל. השופטים הרחיבו למעשה את הנוהג הקיים לגבי נישואים אזרחיים של ישראלים בחו"ל, והחילו אותו גם על המקרים שבהם נעשים הנישואים ללא נוכחות בני הזוג אלא באמצעות ייפוי כוח.
בג"ץ הדגיש כי השקפתם של פקיד הרישום והשר שלו בנושא נישואים מחוץ לרבנות, לרבות נישואי תערובת, אינה רלבנטית להכרה בהם. עיקר תפקידו של פקיד הרישום במשרד הפנים הוא לבדוק אם תעודות הנישואים הן מקוריות ואם הנישואים בוצעו
משרד הפנים עשה כל מאמץ למנוע את ההכרה בנישואים באמצעות ייפוי כוח, כדי למנוע פגיעה במונופול האורתודוכסי על הנישואים בארץ
בטקס הנהוג ומוכר באותה מדינה. בג"ץ מדגיש את החשיבות המיוחדת של החלטתו במציאות בישראל, שבה טרם הונהגו נישואים אזרחיים הפתוחים לפני כל האזרחים.
ואכן, ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שבה קיימת פגיעה כה קשה בחירות הנישואים. המונופול האורתודוכסי מונע ממאות אלפי אזרחים את הזכות לנישואים והופך אותם לפסולי חיתון או למנועי חיתון. מדובר במאות אלפי עולים מברית המועצות לשעבר, שאינם יהודים על פי ההלכה האורתודוכסית, גרים שהרבנות אינה מכירה בגיורם, כוהנים וגרושות ועוד. ממאות אלפי אזרחים אחרים מונע המונופול של הרבנות את האפשרות להינשא בטכס התואם את השקפת עולמם, בין אם היא חילונית ובין אם היא דתית ליברלית.
החוק הישראלי, המאפשר ליהודים להינשא רק באמצעות הרבנות האורתודוכסית, עומד בסתירה להכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם ולרצונו של רוב הציבור, התומך בהנהגת נישואים אזרחיים. מחקרי מדד הדת והמדינה של חדו"ש מגלים שוב ושוב שקרוב לשני שלישים מהציבור בישראל תומכים בהנהגת חופש בחירה בנישואים בישראל. כך גם הראו שלל מחקרים דומים שנערכו בישראל במשך השנים. מביכה ומביישת במיוחד העובדה כי הסדרים דומים לאלה הקיימים בישראל ניתן למצוא אך ורק במדינות האיסלם הקיצוני.
פריצת הדרך המשפטית חשובה ומרחיקת לכת. למרות זאת, היא אינה תחליף לדבר האמיתי – נישואים אזרחיים בישראל. יש לקוות שלא ירחק היום שבו לא יהיה עוד צורך בלוליינות משפטית ובהוצאות כספיות ניכרות, כדי לממש את זכות היסוד לנישואים. הגיע הזמן שהכנסת והממשלה יקשיבו לרצון הציבור וינהיגו בישראל חופש נישואים, כמובטח במגילת העצמאות וכמקובל בכל הדמוקרטיות המערביות. כל שדרוש לשם כך הוא שהמפלגות המייצגות את רוב הציבור ישלבו כוחות ולא ייכנעו עוד לכפייה החרדית.
המאמר פורסם במקור באתר מאקו