חיים בלי כבוד
כך הפכו חייל חרדי ורעייתו לחסרי בית
צעיר חרדי שהחליט לעזוב את הישיבה ולהתגייס לשח"ר בחיל האוויר אינו מצליח לקיים את עצמו באמצעות המשכורת הצבאית. לאחרונה נאלץ לעזוב את הדירה השכורה שבה התגורר עם אשתו
28/08/2014 18:28
תגיות: שח"ר · משכורת צבאית · חסרי בית · בנקים · חובות
חסר בית בבני ברק (צילום אילוסטרציה). צילום: צילמתי, ויקיפדיה
אהרון (שם בדוי), חרדי בן 23, עזב לפני שבעה חודשים את הישיבה הירושלמית שבה למד והתגייס לצה"ל. אביו, חוזר בתשובה, לא יכול לשאת את החרפה. באופן דומה הגיבה אמה של אשתו, אלישבע (שם בדוי). משפחותיהם של בני הזוג נידו אותם. הם נאלצו לנדוד בין מקומות מגורים ומצבם הכלכלי הלך והידרדר, עד שנותרו חסרי בית.
הזוג מנסה להתפרנס ממשכורתו הצבאית של אהרון – המשרת בחיל האוויר במסגרת שח"ר. הזוג צבר חובות הן לבנקים והן לבעלי הדירה השכורה שבה גר עד לפני כמה ימים. לפי כתבה ב"ישראל היום", לאחרונה נאלץ הזוג לעזוב את הדירה השכורה בגלל החובות. מלבד אובדן הבית, בני הזוג סובלים ממחסור במזון.
בני הזוג הכירו זה את זה בשידוך והתחתנו לפני כשנה וחצי, בתום חמישה חודשי היכרות. הם שכרו דירת שני חדרים צנועה בירושלים. מהוריהם, שגם הם במצב כלכלי רעוע, כמעט ולא קיבלו סיוע. "מקובל שבשנה הראשונה אחרי החתונה ההורים משני הצדדים משלמים את שכר הדירה של הזוג הטרי. אבל למרבה הצער, לא היה להם כסף לתת", אומרת אלישבע.
בגלל המצב הכלכלי הקשה החליט אהרון לעזוב את הישיבה. הוא עבד בכמה עבודות זמניות כאיש תחזוקה ואז החליט להתגייס במסגרת שח"ר. "ידעתי שאני רוצה להתגייס ולתרום למדינה, והבנתי שזה גם יכול לקדם אותי בחיים ולפתוח לי אפשרויות
אני לא מצטער שאני חייל, אני גאה בזה. אני מרגיש שאני תורם את התרומה הצנועה שלי למדינה
תעסוקה אחרי השירות", אומר אהרון. בני הזוג קיוו שמשכורת צבאית – 1,100 שקל בחודש, בתוספת תשלום שיקבלו אם אלישבע תהיה בהריון – תאפשר להם פרנסה סבירה. אבל היא נאלצה לעבור הפלה מסיבות רפואיות ומאז מסתפק הזוג במשכורת הצבאית הצנועה, שאינה מאפשרת חיים בכבוד.
לדברי אהרון, מש"קית הת"ש בבסיס שבו הוא משרת הציעה לו לצאת לחופשה, שבה עבד והשתכר משכורת גבוהה יותר – אבל בכך לא היה כדי לכסות את כל חובותיהם. בני הזוג נותרו ללא קורת גג. בעלי בתי מלון וחברים הציעו להם עזרה – לינה ללא תשלום – אבל כל הפתרונות היו זמניים.
אהרון אומר שאינו מצפה לעזרה מהוריהם. "אבא שלי יגיד לי מיד לעזוב את הצבא, ולזה אני לא מוכן. למרות כל הקשיים, לא נישבר ולא נחזור לאחור". לדבריו, למרות הקשיים אין לו חרטה על הגיוס לצבא. "אני לא מצטער שאני חייל, אני גאה בזה", הוא אומר. "אני מרגיש שאני תורם את התרומה הצנועה שלי למדינה, ואני רוצה להמשיך לתרום".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מטעמי צנעת הפרט, לא נוכל לפרט את הליך הטיפול בחייל".
לכתבה ב"ישראל היום"