השלטון מתעלם מהבוחרים

67% מהציבור היהודי סבורים שמתקיימת הדתה בחסות ו/או מימון המדינה

מדד הדת והמדינה של חדו"ש: 76% מהציבור היהודי מביעים חוסר שביעות רצון מפעילות הממשלה בנושאי דת ומדינה; 84% מהציבור הבוגר מגדירים את המתח בין חרדים לחילונים כמטריד ביותר מבין כל הקונפליקטים האחרים בחברה

12/09/2018 20:12

תגיות: מדד הדת והמדינה ·  חדו"ש ·  הרב אורי רגב ·  נישואים אזרחיים ·  תחבורה ציבורית בשבת ·  תקציב הישיבות

שביעות רצון מפעילות הממשלה בתחומי הדת והמדינה

"כמדי שנה מפרסמת חדו"ש את מדד הדת והמדינה השנתי, שהוא העשירי במספר. ממצאיו סותרים באופן מובהק וחריף הן את ההצהרות הלוחמניות שמשמיעים כמה מראשי השלטון, כדי להצדיק כניעה חוזרת ונשנית לדרישות המפלגות החרדיות. מצביעי מפלגות הקואליציה האזרחיות, לרבות הליכוד (ובנושאים רבים גם הבית היהודי) שותפים לביקורת ורוצים שינוי דרמטי ומקיף בכיוון של חופש דת ושוויון בנטל. השאלות שנשאלו במדד מהוות מפת דרכים למספר נושאים חשובים מתחום רחב של יחסי הדת והמדינה: קיצוץ המשאבים מקופת המדינה הניתנים לישיבות ולממסד הדתי, נישואים וגירושים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, יחס למוסדות המדינה, ציפיות מהמפלגות לקראת הבחירות הבאות, תחבורה ציבורית בשבת, הדתה ועוד. המסקנה העולה בבירור מהמדד היא, כי לא זו בלבד שראשי השלטון אינם מייצגים את הציבור, אלא שהם מתעלמים מרצונו של ציבור בוחריהם", אומר מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב.

למדד הדת והמדינה

הדתה שמדתה?

67% מן הציבור היהודי הבוגר סבורים שאכן בישראל גובר תהליך הדתה בחסות ו/או במימון המדינה, וחולקים על שר החינוך ועל אחרים שהכחישו זאת. הם חלוקים על הערכת תופעה זו, ובעוד ש-57% מהציבור מתייחסים אליה בשלילה, רק 10% מהציבור תומכים בה.

השאלה שנשאלה: "יש הטוענים כי בישראל מתחזקות מגמות של 'הדתה' בחסות ובמימון המדינה, והמתבטאות למשל בהדרת נשים במרחב הציבורי, בחיזוק תכנים ותוכניות בחינוך הממלכתי המבוססים על תפיסת עולם דתית, בצה"ל ועוד. מה עמדתך?"

חוסר שביעות רצון מפעילות הממשלה בנושאי דת

76% מהציבור היהודי מביעים חוסר שביעות רצון מפעילות הממשלה בנושאי דת ומדינה.

אי שביעות הרצון גדולה במיוחד נמצאת בקרב הציבור החילוני [91%] אך גם החרדים אינם מרוצים [62%]. הקבוצה היחידה שרוב [קטן] שלה מרוצה מפעילות הממשלה היא הציבור הדתי [54%].

תמיכה בחופש דת ומצפון – הפרדת דת ומדינה

רוב עצום של 84% בציבור היהודי הבוגר תומכים בכך שישראל תקיים חופש דת ומצפון ותאפשר חופש בחירה והתנהגות לחילונים ודתיים לפי השקפת עולמם. 66% מהציבור תומכים בהפרדת דת ומדינה. רוב זה גדל בהדרגה מאז 2010 [55%] עד היום, ונראה כי רוב גדל זה מבטא את תגובת הציבור להתרחשויות בתחום הדת והמדינה ובעיקר הדת והפוליטיקה.

עיקר המתח החברתי בישראל: בין דתיים לחילונים

77% מהציבור הבוגר אומרים כי המתח בין חרדים לחילונים הוא המטריד ביותר ונתפס כקשה יותר מאשר כל שאר הקונפליקטים, לרבות העימות בין ימין ושמאל. האקוטיות שלו נתפסת כגדולה פי ארבעה מאשר המתח בין עשירים לעניים ובין מזרחים לאשכנזים.

חופש דת ושוויון נתפס כמשפיע על ההצבעה בבחירות הבאות

האם לנושאי חופש דת ושוויון בנטל תהיה השלכה על ההצבעה בבחירות הבאות? התחייבות של מפלגה לעקרונות חופש הדת והשוויון בנטל ולקידומם בכנסת ובממשלה תחזק באופן משמעותי את הסיכוי שהציבור הקרוב להשקפותיה בסוגיות ביטחון וכלכלה יצביע בעדה בבחירות הבאות. 57% מהציבור היהודי הבוגר משיבים שהדבר יחזק את הסיכוי שיצביעו בעדה!

השאלה שנשאלה: "אם מפלגה קיימת, התואמת את השקפתך הפוליטית בסוגיות ביטחון וכלכלה, תודיע שהיא מחויבת לעקרונות חופש הדת והשוויון בנטל וכי תפעל לקידומם בכנסת ובממשלה אם תשתתף בקואליציה הממשלתית – האם הדבר יחזק או יחליש את הסיכוי שתצביע/י עבורה בבחירות הבאות?"

מה הנושאים בתחום הדת והמדינה שיגדילו את סיכויי התמיכה שלך במפלגות שיתחייבו לקדמם?

מתוך נושאי הדת והמדינה הנמצאים בראש סדר היום הציבורי, עולה בבירור כי שלושת הנושאים אשר משקלם יהיה העיקרי בהגדלת הסיכוי כי הציבור היהודי הבוגר יצביע בעד המפלגה שתפעל באופן נמרץ לקידומם הם: קיצוץ תקציבי הישיבות והממסד הדתי, הכרה בנישואים וגירושים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת. גיוס אברכים לצבא וביטול המונופול של הרבנות על הכשרות בולטים אף הם כנושאים בעלי משקל פוטנציאלי בשיקולי ההצבעה.

השאלה שנשאלה: "איזה מן הנושאים הבאים, אם המפלגה שאת/ה שוקל/ת להצביע עבורה תפעל באופן גלוי ונמרץ לקידומו,

הרב רגב: מצביעי מפלגות הקואליציה האזרחיות, לרבות הליכוד (ובנושאים רבים גם הבית היהודי) שותפים לביקורת ורוצים שינוי דרמטי ומקיף בכיוון של חופש דת ושוויון בנטל

הדבר יגדיל את הסיכוי שתצביע/י עבורה בבחירות הבאות לכנסת?" 21% הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, 17% גיוס אברכים לצבא, 16% ביטול מונופול הרבנות הראשית במתן תעודות כשרות, 11% פתיחת מרכולים, מסחר בשבת, 8% הכרה בגיורים של כל הזרמים המרכזיים ביהדות, 23% הכרה בנישואים וגירושים אזרחייים, 9% אכיפת ליבה בחינוך החרדי, 26% הקטנת התקציבים לישיבות ולממסד הדתי, 32% אף אחד מהנושאים.

מימון הישיבות מהקופה הציבורית

רוב עצום של 79% תומכים בביטול או בצמצום דרסטי של הסעיף התקציבי המעניק לישיבות כיום כמיליארד ורבע שקלים מקופת המדינה. תומכים בכך מצביעי כל מפלגות הקואליציה הלא-חרדיות (למשל, 82% ממצביעי הליכוד וכן ממצביעי הבית היהודי).

השאלה שנשאלה: "במדינת ישראל כ-130,000 תלמידי ישיבות בגילאים שונים, מתוכם למעלה מ-40 אלף אברכים בגילאי 18-24 [כאשר הם מקבלים פטור מלא משירות צבאי], שאינם עובדים ואינם משרתים בצבא. סעיף התמיכה בישיבות בתקציב המדינה הוגדל בממשלה הנוכחית לכמיליארד ורבע שקלים. האם לדעתך: יש לבטל תקציב זה כליל; להשאיר עד רבע ממנו; להשאיר חצי ממנו; להשאיר אותו בגודלו הנוכחי; להגדיל אותו ככל האפשר".

הפעלת תחבורה ציבורית בשבת

72% מהציבור היהודי הבוגר תומכים בקיומה של תחבורה ציבורית בשבת. שיעור התמיכה עלה בהדרגה מאז שנת 2010 [אז תמכו 58%] והתייצב על שיעור יציב של 72%-73% משנת 2014. התמיכה חוצה מפלגות, ושותפים לה כל מצביעי מפלגות הקואליציה הלא חרדיות, דוגמת הליכוד [69%] והבית היהודי [68%].

השאלות שנשאלו: "בציבור שורר ויכוח האם יש להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. איזו חלופה צריכה הממשלה ליישם? יש להשאיר את המצב כמו היום [כמעט ללא תחבורה ציבורית בשבת]; יש לבטל גם את מה שפועל היום; יש להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בהיקף מצומצם [בקווים מרכזיים ובתדירות נמוכה יותר. אולי במוניות שירות];

להלן הנתונים: 27% יש להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בהיקף מלא כמו ביום חול. 18% יש להשאיר את המצב כפי שהוא כיום, 10% יש לבטל גם את מה שפועל היום. 45% יש להפעיל תחבורה ציבורית בהיקף מצומצם.

משרד התחבורה מתכנן רפורמה והרחבת קווי התחבורה הציבורית באמצעות מוניות שירות בעשרות ערים בארץ, אשר יפעלו גם בסופי שבוע. מה עמדתך לגבי רפורמה זו כפתרון לתחבורה ציבורית בשבת? תומך/ת בהרחבת תחבורה ציבורית בשבת רק באמצעות רכבים קטנים כמו מוניות שירות; תומך/ת בהרחבת תחבורה ציבורית בשבת גם במוניות שירות וגם באוטובוסים על פי מידת הביקוש; מתנגד/ת, אין לאפשר תחבורה ציבורית בשבת. 20% תומכים בהרחבת תחבורה ציבורית בשבת באמצעות רכבים קטנים, 58% תומכים בתחבורה ציבורית בשבת במוניות שירות ובאוטובוסים על פי מידת הביקוש, 22% מתנגדים לאפשר תחבורה ציבורית.

חוק המרכולים – פתיחת עסקים בשבת

חוק המרכולים – להוציא את ההחלטה מידי שר הפנים. בעימות הנוכחי בין שר הפנים לבין הרשויות המקומיות, שולל בבירור רוב הציבור היהודי הבוגר את עמדתו וסמכותו של שר הפנים, הרב אריה דרעי. 68% גורסים שההחלטה [בדבר פתיחה מוגבלת של עסקים בשבת] צריכה להיות בידי הרשויות המקומיות, ורק 8% תומכים בדרישה כי הדבר יותנה באישורו של שר הפנים. 24% בלבד מתנגדים כליל לפתיחת עסקים בשבת. תומכים בכך בין השאר רוב מצביעי כל מפלגות הקואליציה הלא חרדיות.

השאלה שנשאלה: "לאחרונה החל שר הפנים, הרב אריה דרעי, להפעיל את 'חוק המרכולים' ופוסל חוקי עזר עירוניים שהתירו פתיחה מוגבלת של עסקים בשבת. מה עמדתך בנושא זה? [הבהרה: השאלה מתמקדת בעסקים מסחריים ולא בבידור, תרבות ובתי אוכל]: תמיכה במתן אפשרות לפתיחה מוגבלת ומוסדרת של עסקים בשבת באישור העיריות וללא התערבות שר הפנים; פתיחת עסקים בשבת חייבת לקבל את אישור שר הפנים ואין להסתפק בהחלטת העירייה; התנגדות לפתיחת עסקים מסחריים בשבת".

לא להדרת נשים

ברורה וחד משמעית עמדתו של הציבור היהודי הבוגר בוויכוח המחריף באשר להדרת/הפרדת נשים במרחב הציבורי (כמו

עמדות בציבור בנוגע למגמות של הדתה

באירועים פומביים, ברחובות, בצה"ל, באקדמיה): 71% מהנשאלים בדעה שיש לאסור הפרדה במרחב הציבורי ובמוסדות ציבור כגון קופת חולים, מוסדות אקדמיים, אירועי תרבות ועוד, ביניהם גם רוב מצביעי מפלגות הקואליציה הלא חרדיות. 29% אומרים שיש לאפשר הפרדה! בפני בג"ץ עומדת שאלת חוקיות הדרת נשים מחברות במפלגת אגודת ישראל. בקרב הציבור אין ספק בסוגיה זו, ולא רק בשאלת עצם החברות בכל המפלגות. רוב עצום [80%], כולל מצביעי כל מפלגות הקואליציה הלא חרדיות, תומך בכך שיש לתקן את חוק המפלגות באופן שיחייב את כל המפלגות, לרבות המפלגות החרדיות, לאפשר לנשים להיות חברות במפלגה ולכלול נשים במקומות ריאליים ברשימת המועמדים לכנסת.

"האם את/ה תומך/ת או מתנגד/ת לעמדה לפיה יש לתקן את חוק המפלגות באופן שיחייב את כל המפלגות, לרבות המפלגות החרדיות, לאפשר לנשים להיות חברות במפלגה ולכלול נשים במקומות ריאליים ברשימת המועמדים לכנסת?" השאלה שנשאלה היא: "מתקיים בישראל ויכוח על תופעת הפרדת/הדרת נשים במרחב הציבורי [כמו באירועים פומביים, ברחובות, בצה"ל, באקדמיה]. מה עמדתך בנושא? יש לאסור על הפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי; יש לאפשר הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי ובמוסדות ציבור כמו קופות חולים, מוסדות אקדמיים ו/או באירועי תרבות ועוד במידה ונוכחים בהם ציבורים שזה חשוב עבורם".

קומץ ממצאים עיקריים נוספים

עמדות הציבור לגבי דרגת הקושי במתחים והקונפליקטים בחברה הישראלית, מה הכי אקוטי לדעתם מבין המתחים: 77% בין חרדים לחילוניים, 73% בין ימין לשמאל, 16% בין עשירים לעניים, 15% בין מזרחים לאשכנזים, 3% בין ותיקים לעולים.

מהו המוסד שיש לך בו הכי הרבה אמון: % לבית המשפט העליון, 9% לבתי הדין הרבניים, 7% לממשלה, 5% לכנסת, 5% לרבנות הראשית, 39% לאף אחד מהם

מהו המוסד שיש לך בו הכי פחות אמון: 21% לבית המשפט, 20% לרבנות הראשית, 19% לממשלה, 15% לבתי הדין הרבניים, 12% לכנסת, 13% לאף אחד מהם

ממשלה עם או בלי המפלגות החרדיות? 66% תומכים בממשלה בלי המפלגות החרדיות, 34% מתנגדים לכך שתהיה ממשלה בלי המפלגות החרדיות.

גיוס תלמידי ישיבות: 17% תומכים בטיעון שיש לפטור משירות צבאי אברכי ישיבות כיון שתורתם-אומנותם, 44% סבורים שיש לחייבם בשירות צבאי מלא או חלקי, 39% לחייבם בשירות אזרחי

חיוב בלימודי ליבה גם בחינוך החרדי: 80% תומכים באכיפת לימודי ליבה גם בחינוך החרדי (מתמטיקה, מדעים, אנגלית). 68% תומכים בשלילת מימון ואו הטלת קנסות על הפרת חובת לימודי ליבה.

מהי הדרך הנכונה לאכיפת לימודי ליבה? 35% סוברים שיש לשלול מימון מבתי ספר שאינם מלמדים ליבה. 33% לשלול מימון וגם לקבוע שהפעלת בית ספר ללא תוכנית ליבה מלאה היא עבירה שדינה קנסות גבוהים, 14% סבורים שיש להעביר למוסדות שאנם מלמדים ליבה תמיכה חלקית כמקובל היום, 18% סוברים שאין לאכוף את לימודי הליבה

נישואים – 70% תומכים בכך שהמדינה תכיר באופן שווה בכל חלופות הנישואים, שתתאפשר בחירה בנישואים אורתודוקסיים, אזרחיים, רפורמיים וקונסרבטיביים, 30% מתנגדים.

מסגרת הנישואים הרצויה: 8% חיים משותפים ללא נישואים רשמיים, 14% קונסרבטיביים או רפורמיים, 47% אורתודוקסיים, 31% נישואים אזרחיים.

חלופות להשגחת כשרות: 20% מקרב הציבור היהודי הבוגר בדעה שיש לשמור על מונופול הרבנות הראשית. 31% שיש לפתוח את השוק לתחרות של גורמים אורתודוקסיים מחוץ לרבנות הראשית, כאשר המדינה תשמש כמפקחת ו-49% סבורים כי יש לפתוח את שוק הכשרות לתחרות של כל גורם מקצועי אחר.

מעמד שווה לשלושת הזרמים הגדולים ביהדות: 66% מסכימים כי יש להעניק מעמד שווה לאורתודוקסים, לקונסרבטיבים ולרפורמים. 34% לא מסכימים

הכרה בסוגי גיור: 49% סוברים שיש להכיר בכל סוגי הגיורים מחוץ לישראל, 28% להכיר בגיורים שנעשו במסגרת בתי דין אורתודוקסיים מקילים יותר מאשר הרבנות הראשית, 25% להכיר רק בגיורים אורתודוקסיים המוכרים על ידי הרבנות, 14% סוברים שיש להכיר בגיורים שנעשו במסגרת בתי דין צדק של ארגונים

ראו ידיעה ב-ynet