מצווה, לא חובה
כמו פיל בטקס ברית מילה
פסקי הדין של בתי הדין הרבניים, שחייבו אם למול את בנה בניגוד לרצונה, ממחישים מדוע התכרסמה הלגיטימציה של בתי דין אלה בחברה החילונית
24/12/2013 15:42
תגיות: ברית מילה · בתי הדין הרבניים · בג"ץ · נישואים אזרחיים · גירושים
ליו"ר ש"ס, אריה דרעי מיוחסת האמירה, שמזל שאין חוק שמחייב לעשות ברית מילה, כי אם היה חוק כזה הרבה פחות אנשים היו עורכים לילדיהם ברית מילה. את ההסכמה החברתית הזאת בדיוק מסכנים פסקי הדין של בית הדין הרבני בנתניה, שקנס אם ב-500 שקל לכל יום שבו תמשיך לסרב לציית להוראתו לערוך ברית מילה לבנה, ופסק הדין של בית הדין הרבני הגדול לערעורים שאישר אותו. ההכרעה עברה עתה לבית המשפט העליון, ועיני רבים בישראל ובעולם נשואות אליו. צו הביניים המשעה את החלטות בתי הדין הרבניים, שהוציא בית המשפט עתה, הוא צעד הכרחי כדי למנוע קביעת עובדות בשטח, אך אין בו לדעתי כדי לרמז בהכרח על התוצאה הסופית.
על חשיבותה של ברית המילה לא צריך להכביר מלים, אך אין בכך כדי להפוך מצווה זו לחובה למי שאינו מעוניין בה. עיון בפסקי הדין של של בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הגדול שב וממחיש מדוע בחברה החילונית (וגם בחלקים מהחברה הדתית) התכרסמה כליל הלגיטימציה של בתי הדין הרבניים. היא רואה (ובצדק) בכל ניסיון שלהם להתערב בנושאים ערכיים כפייה דתית וחריגה מסמכות.
במקרה הזה, בתי הדין נכנסו כמו פיל לחנות החרסינה של ההסכמה על ברית המילה. הם עירבו ללא הצדקה ציוויים דתיים בוויכוח בין ההורים על טובת ילדם. כך, במסגרת הנימוקים לפסק הדין, מסתמכים בין היתר בתי הדין הרבניים על קביעות שעריכת ברית המילה היא תנאי לזכותנו על הארץ. טענה נוספת שעליה הסתמכו בתי הדין הרבניים היא, שהסרת העורלה מכשירה את נפש הילד "ללימוד תורת ה' ומצוותיו".
חמורה במיוחד קביעתו של בית הדין הגדול, הכופרת בסמכותם של בתי המשפט האזרחיים במדינה לעסוק בשאלת ברית המילה
חמורה עוד יותר קביעתו של בית הדין הגדול, הכופרת בסמכותם של בתי המשפט האזרחיים במדינה לעסוק בשאלה זו: ״לא יעלה על הדעת שעניין הברית מילה וקיומה או אי־קיומה יינטל מחכמי ישראל, ויינתן לשיקול דעת של ערכאה אזרחית".
הדיון בשאלה העקרונית, מה קורה כאשר בני זוג חלוקים בנושא ברית המילה, צריך לכלול שיקולים מורכבים של חופש דת וטובת הילד. אם למישהו היה ספק שבתי הדין הרבניים אינם מסוגלים לקיים דיון מורכב זה, באו פסקי הדין והוכיחו זאת. צרות האופק של בתי הדין הביאה לעתירה שהוגשה בשבוע שעבר לבג"ץ. יש לקוות שבית המשפט יחזיר קצת היגיון משפטי לסוגיה ויזכיר שבישראל פותרים מחלוקות כאלו בראש ובראשונה על פי טובת הילד. אין להוציא מכלל אפשרות שבג״ץ יכריע כי יש לקיים את ברית המילה, כפי שעשה במקרה אחר ושונה בית המשפט לענייני משפחה, אך נימוקיו ודאי לא יערבבו בשאלה עדינה זו את סוגיית זכותנו על הארץ או יכולתו של הרך הילוד לעסוק בתלמוד תורה.
הפרשה הזו היא הוכחה נוספת עד כמה חשוב לבטל את המונופול שיש לבתי הדין הרבניים בנושא הנישואין והגירושין ואת "מרוץ הסמכויות" הנוצר בנושאים נלווים לגירושין, שעתה גלש גם לברית המילה. הגיע הזמן שבני זוג שרוצים בכך יוכלו להתחתן ולהתגרש בצורה אזרחית או דתית ליברלית על פי ערכיהם. כפיית ברית המילה בשל נימוקים דתיים מובהקים אינה מתיישבת עם הבטחת חופש הדת והמצפון שבמגילת העצמאות. הקואליציה הנוכחית יוצרת הזדמנות נדירה להנהגת חופש נישואין בישראל. משפט ברית המילה מזכיר לנו כמה חשוב לא להחמיץ את ההזדמנות הזו.
המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום" ב-24.12.2013