יוקר הנסיעה

חברות התחבורה דורסות את הציבור הלא חרדי

המחירים שמשלמים נוסעים בקווי אוטובוס המגיעים לשכונות חרדיות, שבהם נהוגה הפרדה מרצון בין גברים לנשים, זולים בעשרות אחוזים מהמחירים בקווים שבהם נוסעים בעיקר חילונים

גבר חרדי יושב באוטובוס הפרדה בירושלים. 17.05.10. צילום: אביר סולטן, פלאש 90גבר חרדי באוטובוס הנוסע בקו הפרדה בירושלים. צילום: אביר סולטן, פלאש 90

אחרי פסיקת בג"ץ, שקבע כי אין לכפות הפרדה בין גברים לנשים באוטובוסים, שככה הסערה סביב קווי ההפרדה. עם זאת, בקווים מסוימים – שכבר אינם מוגדרים רשמית "קווי מהדרין", אבל משרתים כמעט אך ורק את הציבור החרדי ובהם נהוגה הפרדה וולונטרית בין גברים לנשים – הנוסעים משלמים מחירים נמוכים בעשרות אחוזים מאלה שמשלמים נוסעים בקווים שנוסעים במסלולים דומים, שבהם נוסעים בעיקר חילונים.

בכתבה מקיפה ב"גלובס" מובאות כמה דוגמאות להבדלי המחירים. נוסעי קו 950 מפתח תקוה לירושלים משלמים 24 שקלים לנסיעה, ואילו הנוסעים בקו 426 מפתח תקוה לירושלים משלמים רק 18 שקלים; מחיר הנסיעה בקו 443 מאופקים לירושלים הוא 37.50 שקל, לעומת 24 שקל בלבד בקו 494, הנוסע בין אותן ערים; בקו 922 מנתניה לחיפה משלמים 24 שקלים, אבל בקו 973 בין אותן ערים משלמים רק 16 שקלים. מסלולי הקווים אינם זהים לחלוטין, אבל הם דומים למדי. היעדים הסופיים של הקווים הזולים הם בשכונות חרדיות.

שחר אילן, סמנכ"ל חדו"ש, מזכיר שגם המחירים המוזלים האלה כנראה אינם מספקים חלק מהנוסעים בקווי המהדרין. "הביזיון גדול עוד יותר, לאור נתוני אגד על שיעורי ההתגנבות הגבוהים בציבור החרדי, שהביאו אותה לצאת בקמפיין לציבור החרדי בנושא 'לא תגנוב'. דומה שאין גבול להתרפסות של חברות התחבורה בפני הציבור החרדי ועסקניו. מדובר באלפי נסיעות של קווי הדרת נשים וגם במחירים נמוכים יותר לציבור החרדי בקווים מקבילים". אילן מוסיף כי טענת משרד התחבורה, כי מקורם של הבדלי המחירים ב"סיבות היסטוריות", מגוחכת. "הסיבה האמיתית להבדלים במחירים", הוא אומר, "היא שישנו ציבור חרדי מאורגן,

שחר אילן: בתחבורה הציבורית, כמו בתחומים רבים אחרים, ציבור הנוסעים הלא חרדי, המשלם סכומים גבוהים, מממן את ציבור הנוסעים החרדי

שחברות התחבורה ואגד בראשן אינן מעיזות להתעמת איתו, בעוד שהציבור הלא חרדי אינו מאורגן ואותו חברות התחבורה דורסות בששון".

לדבריו, "המשמעות של הפרשי המחירים ברורה. גם בתחבורה הציבורית, כמו בתחומים רבים אחרים, ציבור הנוסעים הלא חרדי, המשלם סכומים גבוהים, מממן את ציבור הנוסעים החרדי המשלם הרבה פחות. על משרד התחבורה לחייב את החברות לקבוע תעריפים אחידים. לשם כך עליו לערוך סקר מחירים מקיף ולפרסם את תוצאותיו. אם חברות התחבורה יכולות לעמוד במחירים הנמוכים לכולם – מצוין. אם לא – יש לקבוע מחיר אחיד, גבוה מזה שמשלמים החרדים ונמוך מזה שמשלמים היתר".

לפני כשנתיים הוגשה נגד אגד תביעה ייצוגית, שדרשה מהחברה להפסיק לגבות מחירים שונים מציבורים שונים ולפצות את הציבור במאות מיליוני שקלים. מהתביעה עלה כי נסיעה בקווי המהדרין כרוכה בחיסכון כספי של 30% עד 50% ובחיסכון בזמן, בהשוואה לקווים ה"רגילים".

דובר אגד, רון רטנר, מסר כי "במסגרת הסכם פשרה שמתגבש בימים אלה, התחייבה אגד לשפר את אופן הצגת המידע באתר האינטרנט לטובת ציבור הנוסעים. השיפור יציג פירוט של כל הקווים הקיימים בין הערים השונות ומחיריהם".

ממשרד התחבורה נמסר: "קווי האוטובוסים בכל רחבי הארץ מיועדים לכלל האוכלוסייה, ואין אוטובוסים המוגדרים על ידי משרד התחבורה כמיועדים לציבור החרדי או לכל ציבור אחר. קווי האוטובוסים והמסלולים מתוכננים על פי שיקולים מקצועיים בלבד ובהתאם לשני פרמטרים עיקריים: אורך המסלול וזמן הנסיעה, וכן יעד הנסיעה. הפרשי התעריפים בתחבורה הציבורית הבין-עירונית נובעים מסיבות היסטוריות שנקבעו לפני שנים רבות, ולא מתוך רצון להעדיף אוכלוסייה זו או אחרת".

לידיעה ב"גלובס"



איך תוכל לפעול?