הודאה לכאורה בהפרת חוק

למה הרבנות מתנגדת לתחרות בין רבנים

העיתון החרדי "בקהילה" ציטט את הרב הראשי היוצא, יונה מצגר, כמי שאמר שהרבנות מתנגדת לתחרות בין רבנים על עריכת חופות כדי לא לפגוע בפרנסתם של רבני שכונה. לרבני שכונה אסור לגבות כסף על עריכת חופות לתושבים, ולכן חדו"ש דרשה לפתוח בחקירה בחשד שהרבנות מעודדת הפרת חוק. דובר הרבנות הכחיש שמצגר אמר את הדברים והבטיח שתהיה הבהרה בעיתון החרדי. לא היתה

הרב הראשי יונה מצגר. צילום: ליאור גולגר, ויקיפדיההרב הראשי יונה מצגר. צילום: ליאור גולגר, ויקיפדיה

הרב הראשי האשכנזי היוצא, יונה מצגר, מתנגד לכאורה לתחרות בין רבנים על עריכת חופות, כדי לא לפגוע בפרנסת רבני השכונות שבהן מתגוררים בני הזוג. דברי מצגר מהווים לכאורה תמיכה בהפרה של הנוהל האוסר על רבני שכונות לקבל תשלום מתושבי השכונה שלהם.

מצגר אמר את הדברים בראיון חג לעיתון החרדי "בקהילה". המראיין שאל אותו מדוע הרבנות מתנגדת לעריכת חופות על ידי רבנים שאינם מתגוררים ביישוב או בשכונה של בני הזוג. מצגר ענה: "עריכת חופות היא לעתים קרובות הכנסה לרבנים... אם יבואו רבנים חיצוניים ויקדשו בשכונה שבה הרב מכהן, הרי שאנו פוגעים בפרנסתו". מצגר אף הזהיר שתחרות חופשית בין רבנים עלולה להוזיל את מחירי עריכת החופה וגם להביא להקלות הלכתיות.

דברי מצגר מהווים הודאה בכך שהרבנות הראשית מגינה על נוהג שכולו הפרת חוק. נוהל "כללים לרבנים עובדי ציבור בנושא עריכת חופות" קובע: "אסור לרב שכונה לקבל תמורה עבור עריכת חופה, כאשר אחד מבני הזוג או שניהם מתגוררים בשכונתו. אסור לרב ישוב לקבל תמורה עבור עריכת חופה, כאשר אחד מבני הזוג או שניהם מתגוררים ביישובו". הסיבה לנוהל הזה היא שעריכת חופות לקהילה היא אחת הפעולות שבשבילן מקבל הרב את משכורתו מהמדינה.

ב-1998 מונה בית דין מיוחד של רבנים בכירים בראשות הרב הראשי הספרדי אז, אליהו בקשי דורון, לדון בשורת תלונות נגד הרב מצגר, ביניהן תלונות על גביית סכומים גבוהים בעד עריכת חופות. בית הדין הסכים לא לשלול את הכושר של מצגר לרבנות עיר גדולה, בתמורה להתחייבותו שלא להתמודד על רבנות העיר תל אביב. ההסכמה הזו סללה למצגר את הדרך לרבנות הראשית.

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה: "דברי הרב מצגר ממחישים עד כמה דחוף להנהיג נישואים אזרחיים, לבטל את המונופול של הרבנות על הנישואים ולאפשר לזוגות להינשא על ידי הרבנים המתאימים להם ולאמונתם". רגב קרא לרשויות החוק לפתוח מייד בחקירה בעקבות חשיפת מצגר. לדבריו, "מהצהרות מצגר עולה קיומה של הפרת חוק המונית וכן נוהג של סיכול תחרות בין רבנים כדי להגדיל את הכנסת רבני השכונות והערים מחלטורות בניגוד לחוק".

רגב אמר עוד, "אחרי כל כך הרבה נזקים שגרמה הרבנות, קשה לחשוב על צעד שיתרום יותר למעמדה של היהדות, מאשר ביטול הרבנות הראשית, הפרדה בין המדינה לרבנות והפסקת העסקת רבנים על ידי המדינה. כך יתאפשר לכל ציבור ומגזר לבחור באופן שוויוני את הרבנים הטובים בעיניו, ללא כפייה וללא חלוקת שלל ומינויים פוליטיים".

מנכ"ל חדו"ש, הרב רגב: לפתוח בחקירה על הפרת החוק ההמונית. הפרשה מוכיחה את הצורך הדחוף בנישואים אזרחיים ובביטול הרבנות הראשית

דובר הרבנות הראשית ביקש להבהיר כי האמירה שיוחסה לרב מצגר, כאילו הרבנות מתנגדת לעריכת חופות על ידי רבנים שאינם תושבי היישוב, כדי להגן על פרנסתם של הרבנים המקומיים, לא יכולה להיות נכונה. לדבריו, לפי החוק אסור לרבנים המכהנים במועצה הדתית לקבל שכר נוסף על עריכת חופות. הדובר הוסיף כי מלבד טקס החופה, הרבנות אחראית לרישום הביורוקרטי של הנישואים. לפי נוהלי הרבנות הראשית, זוג יכול להירשם לנישואים רק במועצה הדתית של היישוב שבו גר אחד מבני הזוג. לדבריו, הנוהל נועד לאפשר פיקוח ובקרה על "מועצות דתיות שפחות מקפידות בסוגיות קרדינליות מבחינת התוקף ההלכתי של הנישואין – כמו בירור יהדות ובירור רווקות... אם ייפתחו אזורי הרישום יהפכו אותם מקומות לאבן שואבת עבור אנשים שיהדותם או רווקותם מסופקת, באופן שיפגע בנישואין כדת משה ועל פי החוק בישראל".

סיבה נוספת לכך היא כלכלית: "האגרה המשולמת על ידי זוגות הנרשמים לנישואין – בסך כ-600 ש"ח לזוג – היא מקור הכנסה חשוב עבור המועצות הדתיות, וסכומים אלה נכנסים לקופה שממנה משולמים גם שכר הבלניות ותקציבי תחזוק בתי הכנסת, לדוגמה. אם ייפתחו אזורי הנישואין, עלולות מועצות שונות להישאר ללא מקור הכנסה זה, משום שתושבי העיר יעדיפו להירשם במקומות אחרים. התוצאה תהיה שאותן מועצות יתקשו ואף יקרסו כשהן מנסות לספק לתושבי העיר את שירותי הדת שהחוק מחייב אותן לספק".

לפי הדובר, הציטוט שיוחס לרב מצגר בעיתון בקהילה הוא תוצאה של שגיאה בתום לב של העיתון. ניצול השגיאה הזו כדי לטעון כאילו הרבנות אוסרת על רבנים לחתן מחוץ לעירם כדי להגן על פרנסת הרבנים המקומיים הוא עיוות וסילוף. הדובר, זיו מאור, הסביר כי ההתבטאות שיוחסה לרב מצגר ב"בקהילה" התבססה על טעות שנעשתה בתום לב וכי העיתון יפרסם הבהרה. בניגוד להבטחתו, לא פורסמה הבהרה בעיתון החרדי.

כתב "בקהילה", שלמה גיל, אמר ל"ג'רוזלם פוסט" כי דבריו של הרב מצגר לא הובנו היטב, אבל לא הוא ולא נציג אחר של העיתון החרדי לא יכלו לאשר כי העיתון יפרסם הבהרה.

סגן נשיא ארגון רבני צהר, נחמן רוזנברג, אמר כי "מזעזע" לקרוא את התיאור המפורש והגאה של מצגר על האופן שבו מגינה הרבנות על הכנסתם של רבנים המועסקים רשמית על ידי הרבנות. "מעולם לא היה ספק בכך שמאחורי האיסור על עריכת חופות על ידי רבנים ציוניים עומדים שיקולים כספיים ופוליטיים", אמר רוזנברג.

להבהרה של דובר הרבנות הראשית

 לידיעה ב"ג'רוזלם פוסט"



איך תוכל לפעול?