הזדמנות לחשבון נפש

הכישלון של החרדים

הבוחר שלח מסר ברור: הוא לא רוצה את ש"ס ויהדות התורה בעמדת השפעה, כותב שחר אילן ב"הארץ"

יו''ר ועדת הכספים של הכנסת ,משה גפני מדגל התורה, מניף את אגרופו בשעת נאום במליאה. מימינו חברו לסיעה ח''כ אורי מקלב. 07.05.2012. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90.יו''ר ועדת הכספים, משה גפני, נואם במליאה. האחראי העיקרי לכישלון, ביחד עם אריאל אטיאס. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90.

מי שקרא עיתונים חרדיים בסוף השבוע האחרון, יכול היה לחשוב שיהדות התורה היא המנצחת הגדולה בבחירות – ולא יש עתיד. העלייה במספר המנדטים של יהדות התורה, מחמישה מנדטים לשבעה, מקשה על הציבור החרדי להבין את גודל הכישלון, כותב סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, ב"הארץ".

אבל לדבריו, הבוחר שלח שני מסרים ברורים ביותר: הוא רוצה ממשלת ימין-מרכז, שבמרכזה שיתוף בין בנימין נתניהו ויאיר לפיד; הוא לא רוצה את ש"ס ויהדות התורה בעמדת השפעה. "בין אם הן יהיו בקואליציה ובין אם לא, המפלגות החרדיות עברו מעמדת שותף מרכזי לאופוזיציה, או לעמדת שותף זניח", כותב אילן.

הסיבות לכישלון החרוץ שנחלו יהדות התורה וש"ס בבחירות הן שחצנות, גבהות לב ודורסנות. לדברי אילן, "שני האחראים העיקריים לכישלון הם שני האנשים שעשקו יותר מכל אחד אחר את קופת המדינה לטובת האברכים: יו"ר ועדת הכספים, משה  

אטיאס וגפני ניצלו את גל המחאה כדי לשווק אלפי דירות בנות השגה כמעט אך ורק ביישובים חרדיים

 גפני מיהדות התורה, ושר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס מש"ס".

החרדים לא הצטרפו למחאה החברתית, אבל אטיאס וגפני ניצלו את גל המחאה כדי לשווק אלפי דירות בנות השגה כמעט אך ורק ביישובים חרדיים. הם גם הצליחו למסמס את המלצות ועדת טרכטנברג, שכללו הצעות לשילוב המגזר החרדי בעבודה ובנשיאה בנטל הכלכלי.

הבוחרים הלא חרדים צברו כעס ותסכול אדיר, שאותם פרקו בהצבעה ליש עתיד וגם למפלגתו של הרב חיים אמסלם – שחלק גדול מהקולות שקיבלה היו של חילונים. זאת היתה הצבעת מחאה נגד הכפייה החרדית וההשתמטות משירות צבאי ומנשיאה בעול הכלכלי. יש לקוות, מסכם אילן, שלמפלגות החרדיות יהיה לפחות שלוש-ארבע שנים באופוזיציה, שיאפשרו להן חשבון נפש עמוק ורציני.

למאמר המלא



איך תוכל לפעול?