עמדה מעודכנת
הרב לבנון: אפשר לשמוע אישה שרה עם אטמי אוזניים
לפני כן קבע הרב כי אין לחייב חיילים לשמוע שירת נשים, גם אם ימסרו את נפשם. השרה לבנת: הדרת נשים היא ניסיון לקחת מהן את הזכויות הבסיסיות ביותר בדמוקרטיה
28/11/2011 18:00
תגיות: הרב אליקים לבנון · שירת נשים · הרמטכ"ל · לימור לבנת
שרת התרבות, לימור לבנת. צילום:
Hanay, wikipediaהרב אליקים לבנון, ראש ישיבת ההסדר באלון מורה, שינה מעט את עמדתו בנוגע לשירת נשים. לפני כעשרה ימים אמר הרב, "אם יחייבו חיילים לשמוע שירת נשים – על החייל למסור את נפשו" ואף הבהיר כי חיילים צריכים לצאת מטקסים שבהם יש שירת עליהם לצאת את האולם, "גם אם בחוץ תעמוד כיתת יורים".
בסוף השבוע האחרון, כותב יהושע ברייכר בוואלה, פרסם לבנון עמדה נוקשה פחות. בעלון שהופץ בסוף השבוע באלון מורה כתב הרב, "אם יתקיים אירוע בצה"ל שבו מזמינים זמרת, אורה לכל חייל לבקש ממפקדו לצאת ולא להיות נוכח. אם יהיה חייל שיחליט לא לצאת אלא להצטייד באטמי אוזניים ובכך להימנע משמיעת הזמרת – לא אחייב אותו לצאת".
לבנון ציין כי בהלכה נקבע ש"קול באישה ערווה", כלומר, לגברים אסור לשמוע שירת נשים. הוא הבהיר, כי אם צה"ל יורה לחיילים להיות נוכחים בשעה שנשים שרות, תהיה זאת כפייה אנטי-דתית. לדבריו, "במקרה כזה מתקוממת תורת ישראל ללא פשרות ואינה מותירה מקום לשיקול דעת – החייל חייב לצאת מאירוע כזה, ולא משנה כלל מה תהיינה התוצאות של מעשהו!"
בצה"ל מתנגדים לעמדתו של לבנון. הרמטכ"ל, בני גנץ, אמר בפגישה עם מתגייסים לחטיבת גולני, כי "לא אהב" את את דברי הרב. ראש אגף כוח אדם, האלוף אורנה ברביבאי, אמרה בדיון בכנסת: "נשים צריכות לשיר מעל כל במה ובכל טקס מתוך תפיסה מכבדת ושוויונית. עם זאת, המפקד הוא שקובע את המציאות בה היחידה נמצאת ויש לו שיקול אם נדרשת רגישות ספציפית".
לימור לבנת: במקום בו מדירים נשים, שם צומחת אלימות פיזית ומילולית ושם ניתנת הלגיטימציה לתקוף, להשפיל ולבזות
בעקבות מחאה על הדרת נשים מהמרחב הציבורי והדיון הער סביב שירת נשים, עלה העניין גם על שולחן הממשלה. בישיבת הממשלה אמרה שרת התרבות והספורט, לימור לבנת: "לכאורה חלה התקדמות גדולה בשנים האחרונות במעמדן של נשים בחברה הישראלית. יותר נשים בכנסת, יותר נשים בעמדות ניהול בכירות, אבל עם כל צעד קדימה שהחברה הישראלית עושה, אנחנו עושים גם צעד גדול אחורה".
לבנת הוסיפה: "לאחרונה חלה הידרדרות מדאיגה במעמדן של נשים בזירה הציבורית. גם הדרת נשים היא סוג של אלימות נגד נשים. נשים שצריכות לעלות מהדלת האחורית באוטובוס, נשים שחייבות ללכת במדרכות מסוימות בלבד, או בשעות מסוימות שהקצו להן, שאסור להראות את פניהן בכרזות ובשלטים אחרת שורפים את המודעה, נשים שאסור להן לשיר בפני גברים או אפילו להשמיע את קולן בשידור ברדיו, נאסר עליהן להספיד את יקיריהן בהלוויה או אפילו ללכת ליד ארונם בדרכם האחרונה. ההדרה השיטתית של נשים מעין הציבור בבחינת בל ייראה, בל יימצא ובל יישמע, היא בבחינת ניסיון לקחת מציבור הנשים את הזכויות הבסיסיות ביותר בדמוקרטיה: חופש ביטוי, חופש תנועה והכי חשוב, הזכות לכבוד. במקום בו מדירים נשים, שם צומחת אלימות פיזית ומילולית ושם ניתנת הלגיטימציה לתקוף, להשפיל ולבזות. אני קוראת לפעולה אקטיבית שתאכוף באופן מיידי את חוקי השוויון ואיסור אפליה של נשים".
לידיעה בוואלה