כותל א', כותל ב'

האם "פשרת הכותל" טובה ליהודים?

יש לחשוש שההסכם בכותל ישמש לזריית חול נוספת בעיני יהדות התפוצות, כאילו לראש הממשלה יש מחויבות כנה לערכי חופש הדת

07/02/2016 20:55

תגיות: הכותל המערבי ·  קשת רובינסון ·  בנימין נתניהו ·  התנועה הרפורמית ·  התנועה הקונסרבטיבית ·  נשות הכותל

רחבת הכותל האלטרנטיבית באזור קשת רובינסון. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ממשלת ישראל פיתחה בחודשים האחרונים דפוס של מסרים כפולים בנושא השוויון בין זרמי היהדות, האחד לשיווק בתפוצות והאחד לצורכי פנים. כשהוא מדבר עם ראשי יהדות ארצות הברית מביע ראש הממשלה בנימין נתניהו רגישות, מחויבות ותמיכה בצורכי כל הזרמים. בארץ ממשיכים באפליה כרגיל, ואף מחמירים אותה.

סביר להניח שנתניהו יעשה שימוש רב בהסכם על שדרוג "רחבת הכותל האלטרנטיבי", המכונה "עזרת ישראל", שאושר בשבוע שעבר, כדי להוכיח ליהדות ארצות הברית את מחויבותו כביכול לפלורליזם ולשוויון בין הזרמים. זאת – ברוח הכרזתו חסרת הכיסוי לפני כחודשיים בכינוס הפדרציות היהודיות בוושינגטון, כי הוא יוודא ש"כל יהודי, רפורמי קונסרבטיבי או אורתודוקסי, יוכל להרגיש בבית בישראל!" לכך הוסיף הבטחה כי הממשלה תסייע במימון צורכי המוסדות הלא-אורתודוקסיים בישראל, שגם מימושה בסימן שאלה. לאור זאת, חשוב במיוחד שפשרת הכותל הנוחה לנתניהו ונוחה לחרדים לא תשמש מסך עשן אשר יסתיר את האפליה הנמשכת כמעט בכל תחומי חופש הדת.

ראשית חשוב להבהיר, ההסכם אינו פותח את הכותל לכל הזרמים היהודיים להתפלל על פי דרכם, נשים וגברים, אורתודוקסים ורפורמים. נמשך הכיבוש החרדי של הכותל המסורתי, זה ששוחרר על ידי הצנחנים החילוניים ב-1967, זה שחזו בעיני רוחם יהודים במהלך הדורות. הציבור הליברלי יידרש לנדוד לאזור קשת רובינסון בדרום הכותל המערבי. האזור הזה מעולם לא היה בשליטת הרבנות ולכן הוויתור שעשתה אינו גדול במיוחד. אפשר בהחלט להעריך את התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית ונשות הכותל, על שהסכימו לוויתור הלא פשוט של תפילה ברחבה נפרדת מתוך מטרה להגיע לרגיעה. אבל צריך להיות ברור, מדובר בוויתור כואב.

התנועה הקונסרבטיבית פועלת זה מכבר ברחבת עזרת ישראל באזור קשת רובינסון. הפשרה הנוכחית מייפה את האתר, מגדילה את אזור התפילה, מרחיבה את הגישה למקום ומאחדת את שער הכניסה לשני האתרים: הכותל וכותל ב'. אבל ביסודו של דבר מדובר באותה הצעה שעלתה כבר לפני עשרים שנה בוועדת נאמן ומנציחה את השליטה החרדית באזור שדורות רבים של יהודים זיהו ככותל המערבי.

בימים האחרונים אנחנו שומעים כי השר לשירותי דת, דוד אזולאי מש"ס, מסרב שהמימון להתאמת אתר תפילה זה יבוא

ההסכם אינו פותח את הכותל לכל הזרמים היהודיים להתפלל על פי דרכם. נמשך הכיבוש החרדי של הכותל המסורתי

מתקציבי משרדו, האמור לספק את צורכי הדת של כלל היהודים. מדובר באותו שר שהכריז כי בעיניו הרפורמים אינם יהודים. גם מקורבי יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני, מדליפים שהוא לא יאשר העברת מימון ליעד זה בוועדתו. גם אם תיפתר שאלת המימון, הרי האתגר הגדול שבפני נשות הכותל והתנועות הליברליות הוא להנחיל לציבור את התחושה שגם האתר החדש הוא "כותל א'", ואפילו יותר מכך – כותל א"א, שהציבור הרחב צריך להעדיפו, בשל אפשרויות התפילה המשפחתית, הליברלית, המשוחררת מכבלי הממסד האורתודוקסי. מי ייתן ויצליחו בכך!

אך בעודנו חוגגים את הפשרה, חשוב לזכור שמדובר בנושא אחד מרבים בתחום חופש הדת. זהו נושא בעל חשיבות סמלית רבה מאוד, אך השפעתו על זכויות האדם והאזרח של אזרחי ישראל נמוכה יחסית. בתחומים אחרים אין כל תזוזה במדיניות הממשלה, ואם יש תזוזה – היא בדרך כלל לרעה.

נמשכת רודנות בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית בנושא הנישואין והגירושין. בין עשרות המינויים החדשים לבתי הדין הרבניים לא נמצא מקום אפילו לדיין אחד שנחשב למקל. הרבנות הראשית מטרפדת את החוק לפתיחת אזורי הנישואין באמצעות הצבת קשיים בקבלת תעודות רווקות. נמשך המחדל המתמשך של הממשלה בהקמת בתי קברות אזרחיים. הוקפאו תקציבי ההתחדשות היהודית שנועדו לפעילות חינוכית חילונית ולא-אורתודוקסית ונעצרה הרפורמה של הקמת בתי דין אורתודוקסיים מקילים יחסית לגיור. ממילא, הדימוי של פתיחות ומחויבות לפלורליזם, שמייצר ראש הממשלה באמצעות התבטאויותיו בארצות הברית, מקל על התעלמות ודחיקת העיסוק בנושאים חשובים ומרכזיים אלה לשוליים. לכן יש לחשוש שההסכם בכותל ישמש לזריית חול נוספת בעיני יהדות התפוצות, ובעיקר יהדות ארצות הברית, כאילו אכן מדובר במחויבות כנה לערכי חופש הדת. בפועל, ראש הממשלה נותר איתן במחויבותו האמיתית, להיכנע למפלגות החרדיות בכל נושא ונושא ולמכור את ערכי חופש הדת והמצפון, את כבוד האדם וערך השוויון – בעבור קולות המפלגות החרדיות האנטי-ציוניות.

במצב הזה יש אכן הרבה תועלת וחיוב בפשרת הכותל, אך בחינה מפוכחת ואמתית מצביעה על כך שהתשובה לשאלה "האם זה טוב ליהודים?" היא ללא ספק: כן ולא.

גרסה מקוצרת של המאמר התפרסמה ב-ynet