ערכאות הגויים
על כף המאזניים: הלגיטימיות של בתי המשפט
עם חזרתו של אריה דרעי לפוליטיקה, ראוי להזכיר שעמדת ש"ס היא בגדר מרי נגד מערכת המשפט. בראיון בתוכנית "דין ודברים" הזכרתי גם, שאותה מערכת משפט הכירה בנישואים אזרחיים באמצעות שליח
03/07/2011 13:50
תגיות: אריה דרעי · ש"ס · שלטון החוק · נישואים אזרחיים · בג"ץ · אל סלבדור
מנהיג ש''ס לשעבר, אריה דרעי. צילום: מיכל פתאל, פלאש 90
עמדת המנהיג הרוחני של ש"ס מאז ומעולם, שעליה הוא חוזר בעקביות, היא שערכאות בתי המשפט האזרחיים הן ערכאות של גויים. לפי עמדתו, מבחינת ההלכה אסור ליהודים להתדיין בפניהם. הדברים נאמרים בהקשר של מעין מרי כלפי שלטון החוק ומערכת המשפט לאחר הרשעתו של יו"ר ש"ס לשעבר, אריה דרעי, שהודיע לאחרונה כי הוא חוזר לפוליטיקה.
בראיון בתוכנית "דין ודברים" בקול ישראל ציינתי עוד בהקשר זה, כי עמדה זו אינה פגיעה רק בשלטון החוק במטרה לתמוך בדרעי, אלא שלילת הלגיטימיות של מערכת המשפט האזרחית. בנוסף, דרעי ביצע שורה שלמה של עבירות בתחום השחיתות המוסדית, שפגיעתן ברשויות השלטון המרכזי והמקומי קשה. המעשים שעשה לכיפוף רשויות השלטון המקומי, כדי להיטיב עם מוסדות ש"ס, לצערי נמחקו מכתב האישום מתוך רצון להתמקד בשחיתות האישית. אבל השחיתות המוסדית מעידה כי היה פסול ממשרה ציבורית מלכתחילה, משום שבשחיתות אישית אדם יכול לחזור בו מדרכיו. הוא כפר בשחיתות המוסדית ולא חזר בו וזה פוסל אותו מלחזור להנהגה פוליטית.
באותו ראיון נאמר גם, כי נישואים אזרחיים באמצעות שליח, שבהם הכיר בג"ץ לאחרונה, התקיימו במשך שנים במקסיקו ובפרגוואי. מדינת ישראל פגעה ככל שיכלה בזכויות הנישואים ומנעה הכרה באלטרנטיבות לנישואים שאזרחי ישראל נזקקו להן, לא משום שחשקה נפשם באל-סלבדור, אלא משום שהמציאות בישראל היא של פגיעה קשה בזכויות האדם, בחירות הפרט,
דרעי כפר בשחיתות המוסדית ולא חזר בו וזה פוסל אותו מלחזור להנהגה פוליטית
באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות. המונופול של הרבנות מפלה נשים, פסולי חיתון, ממזרים, גרים.
מדובר בחלופה המותרת בחוק באל סלבדור, שהוצגה בפני בית המשפט העליון בחוות דעת מטעם הפרלמנט של אל סלבדור, שבמסגרתה נערכים הנישואים בנוכחות שני מיופי כוח מקומיים שכל אחד מהם מייצג אחד מבני הזוג, בעוד בני הזוג אינם צריכים להיות נוכחים פיזית ואינם צריכים לצאת מן הארץ.
בתיק זה נדונו עניינם של 14 זוגות של ישראלים שנישאו לבני זוג שאינם אזרחי ישראל ולא היו יכולים לעזוב את הארץ, מחשש שבן או בת הזוג לא יוכלו לשוב. כמו כן עתר עו"ד מאיר סרגובי, שעסק בנישואים אלה ופרנסתו נפגעה מכך.
בית המשפט נתן הכרעה בפסק דין היסטורי. פסק הדין עוסק בצד האדמיניסטרטיבי, הרישומי, ומחייב את משרד הפנים לרשום נישואים אלה אם מוצג לפניו מסמך המוכר בדין במדינה זרה. הוא אינו מכריע בשאלת תוקפם המשפטי המהותי של הנישואים. זו שאלה מורכבת ביותר. מה שיש לנו, אם כן, זה כמו נישואי קפריסין שבהם שני בני הזוג נוכחים, שגם עליהם יש מערערים. משרד הפנים חייב לרשום אותם ולכן מבחינה פרקטית, הנישאים נהנים מכל הזכויות המגיעות לאלה שנישאו בקפריסין.