נפוטיזם בבית הדין

הרב רגב: הברית בין דת לפוליטיקה משחיתה את היהדות

הוועדה למינוי דיינים מינתה 22 דיינים לבתי הדין הרבניים – שליש מזוהים עם ש"ס, שליש עם יהדות התורה ושליש עם הבית היהודי. נבחרו קרוביהם של הרב הראשי דוד לאו ודיין בית הדין הגדול הרב ציון בוארון. שלושה רבנים דתיים-לאומיים הנחשבים מתונים לא נבחרו

11/09/2015 16:53

תגיות: בית הדין הרבני ·  הוועדה למינוי דיינים ·  יהדות התורה ·  ש"ס ·  הרב דוד לאו ·  הרב יצחק יוסף ·  הרב ציון בוארון

חבר בית הדין הרבני הגדול הרב ציון בוארון. בנו ינון נבחר לבית הדין. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הוועדה למינוי דיינים מינתה 22 דיינים חדשים בבתי הדין הרבניים האזוריים. ההחלטה על זהות הדיינים התקבלה בתום דיון ממושך, שהסתיים סמוך לארבע לפנות בוקר. הסיבה להתארכות הדיון היתה ניסיון להגיע להסכמות שייתנו ביטוי לכל המפלגות הדתיות המיוצגות בוועדה.

לפי nrg, שליש מהנבחרים מזוהים עם יהדות התורה (חרדיות אשכנזית), שליש עם ש"ס (חרדיות ספרדית) ושליש עם הבית היהודי (הציונות הדתית). נבחר נוסף נחשב למועמד הליכוד. לא נבחרו שלושה רבנים מהציונות הדתית הנחשבים בעלי עמדות מתונות: ניר ורגון, בניהו ברונר ודוד בס.

בין הנבחרים יש שני קרובי משפחה של רבנים ודיינים בכירים: הרב אריאל שוויצר, גיסו של הרב הראשי לישראל דוד לאו, והרב ינון בוארון, בנו של דיין בית הדין הגדול הרב ציון בוארון. מכיוון שלאו והרב ציון בוארון חברים בוועדה, הם לא השתתפו בהצבעה שבה הוכרע גורל קרוביהם. שרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני, פסלה את שוויצר ובוארון מהתמודדות בשל קרבתם לחברי הוועדה. המפלגות החרדיות פעלו לאישור מועמדותם בממשלה הנוכחית – והצליחו.

מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר: "החלטת הוועדה למינוי דיינים להשאיר את המועמדים המתונים בחוץ אבל לבחור את קרובי המשפחה מהווה הוכחה נוספת עד כמה הברית הבלתי קדושה בין דת לפוליטיקה משחיתה את היהדות והדמוקרטיה. זהו סוג ההחלטות שגורם לכך שהרבנות והפוליטיקאים מככבים בראש סולם השחיתות במדדים השונים ובתחתית סולם האמון".

רגב ציין ש"המפלגות החרדיות הצליחו לא רק להכתיב מי יהיו הדיינים החרדים על פי חלוקה עדתית מדויקת ולהעביר את קרובי

נאמני תורה ועבודה: המפלגות המתיימרות לייצג את הציבור החילוני והדתי פגעו באמון הציבור בבתי הדין ומכרו מראש את עתידן של אלפי נשים אשר יהפכו בעל כורחן למסורבות גט ועגונות

המשפחה. הן הצליחו גם לחסום את הדיינים הדתיים-לאומיים שנחשבים 'ליברליים'. השר יובל שטייניץ, יו"ר הוועדה, ושרת המשפטים אילת שקד, הרכינו ראש בהכנעה וענו אמן. אפילו בהיסטוריה המאוד לא מפוארת של בתי הדין הרבניים החלטת הוועדה מאתמול תיחשב פרק מביש במיוחד".

מתנועת נאמני תורה ועבודה, המקדמת קו דתי ליברלי, נמסר: "התנועה מוחה בתוקף על כך שדווקא המפלגות המתיימרות לייצג את הציבור החילוני והדתי פגעו באמון הציבור בבתי הדין ומכרו מראש את עתידן של אלפי נשים אשר יהפכו בעל כורחן למסורבות גט ועגונות. הדבר מהווה פגיעה בלתי מידתית במרקם החיים הדמוקרטי והיהודי של מדינת ישראל. צבע הכיפה, עניינים פוליטיים טהורים ואף נפוטיזם היו שיקולים עיקריים בהחלטות הוועדה".

עו"ד אסנת שרון, מנהלת ארגון "יד לאשה" המסייע לנשים עגונות ומסורבות גט, אמרה: "קיימת חלוקה מגזרית בוועדה למינוי דיינים, בין ספרדים, חרדים וציונים דתיים. יש לציין שהחרדים גם בוחרים את הדיינים שלהם ורוצים להכריע מי יהיו המועמדים של הציונות הדתית. רבני הציונות הדתית מייצגים לא רק את האינטרסים של המגזר שלהם, אלא של כלל הציבור שמגיע לבתי הדין".

"כיכר השבת" מציין כי מחצית מהדיינים שנבחרו הם ספרדים, הישג של נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב הראשי יצחק יוסף. הוועדה דנה במינויים לבתי הדין האזוריים בלבד. לבית הדין הרבני הגדול אמורים להתמנות שבעה דיינים חדשים, אבל לא הושגה הסכמה בין חברי הוועדה.

לידיעה ב-nrg

לידיעה ב"כיכר השבת"