איך לשכנע בעל סרבן

תביעות נזיקין שמזרזות את הגט

נשים מסורבות גט מגישות תביעות נזיקין נגד בעליהן, וברוב המקרים מצליחות לשכנע אותו לחדול מסרבנותו

תצוגת אופנה של בגדים שעוצבו בהשראת סיפורי עגונות, כדי לעורר מודעות לבעיית העגונות ומסורבות הגט, 22062007. צילום: מיכל פתאל, פלאש 90תצוגת אופנה של בגדים שעוצבו בהשראת סיפורי עגונות (צילום אילוסטרציה). צילום: מיכל פתאל, פלאש 90

יותר ויותר מסורבות גט ועגונות, שלאחר שנים רבות של מאבק נואשו מהסיכוי להשיג את מבוקשן בערוצים המקובלים, פונות באחרונה לערוץ חליפי – הגשת תביעת נזיקין נגד הבעל הסרבן. אחת מהן היא רמית אלון, שנאבקה שש שנים כדי לקבל גט מבעלה, עד שהחליטה להגיש נגדו תבית נזיקין בסך 180 אלף שקל.

הסכום הגבוה חולל שינוי בעמדתו של הבעל, סיפרה אלון לעפרי שובל מ"הארץ". "המאבק המשפטי היה קשה לשנינו מבחינה נפשית, ועבורי גם היה קושי כלכלי, אבל אחרי התביעה הנזיקית... פתאום קיבלתי גט", אמרה אלון.

בשנים האחרונות הגיש ארגון "מרכז צדק לנשים" יותר מ-40 תביעות נזיקין, בשם נשים שלא הצליחו לקבל גט. במחצית מהמקרים התקבל הגט בתוך שנה וחודשיים. מתוך 20 המקרים הנוספים, ארבע נשים עדיין מחכות לפסק דין. ב"מרכז צדק לנשים" ובארגונים אחרים המסייעים למסורבות גט בטוחים כי התביעות מרתיעות סרבני גט – גם את העיקשים ביותר ביניהם – ולכן יש להן יתרון מוכח על פני הסנקציות שנוקטים בתי הדין הרבניים.

את הערוץ החדש פרץ ב-2004 פסק דין תקדימי שכתב השופט מנחם הכהן מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. השופט פסק אז דמי נזיקין בסך 425 אלף שקל לטובת אישה חרדית שהיתה מסורבת גט במשך שמונה שנים. עם זאת, הגשה של תביעת נזיקין אינה מזרזת תמיד את מתן הגט. לפעמים בתי הדין הרבניים דורשים מהנשים לבטל את תביעות הנזיקין, בטענה שגט שיינתן בלחץ התביעה יהיה "גט מעושה", כלומר גט בכפייה. גט כזה אסור על פי ההלכה ונשים המקבלות אותו נהפכות לעגונות.

הרעיון להגיש תביעות נזיקין נולד במוחה של עורכת הדין סוזן וייס, ראש "מרכז צדק לנשים". מומחים הזהירו אותה שאין זה

עו"ד וייס: היום, כשגבר מנסה לשחק בכוח הבלתי מרוסן שניתן לו על ידי ההלכה, עורך הדין שלו יזהיר אותו כי הוא עושה עוולה נזיקית, וכי זוגתו עשויה לתבוע אותו

פתרון יעיל, מכיוון שעל פי החוק לא ניתן יהיה להוכיח עוולת נזיקין. אבל וייס התעקשה, והצליחה לשכנע את בתי המשפט בצדקתה. "יש בעלים המשתמשים לרעה בכוח שניתן להם מתוקף ההלכה", היא מתקוממת. " גם אם האשה תוכיח בפני הדיינים שבעלה הכה אותה או בגד בה, מבחינתם זו אינה עילה לגט. אי אפשר לתאר במלים את הסבל של אותן נשים. אשה חרדית אפילו לא יכולה לצאת לשתות קפה בחברתו של גבר אם לא קיבלה גט".

לדברי וייס, תביעות הנזיקין יצרו מציאות חדשה: "היום, כשגבר מנסה לשחק בכוח הבלתי מרוסן שניתן לו על ידי ההלכה, עורך הדין שלו יזהיר אותו כי הוא עושה עוולה נזיקית, וכי זוגתו עשויה לתבוע אותו". עם זאת, וייס מדגישה כי הגשת תביעת נזיקין נגד בעל סרבן אינה פתרון קסמים. "יש שמסירות את התביעה הנזיקית בשל לחץ המשפחה. יש לקוחה, שבעלה מצפצף ולא נותן לה את הגט למרות הכל, כי הכסף נמצא אצלו מתחת לבלטות. לעתים אין לגברים כסף, והם פשוט חיים עם החוב. ויש אשה שבעלה בחר לשבת בכלא המון שנים, במקום לתת לה את הגט. בתיק הראשון שלנו (תקדים 2004), שבו נפסקו 425 אלף שקל, הבעל שילם את כל הכסף ולא נתן את הגט – הכוח נשאר בידו".

חשוב לווייס להדגיש כי הבעיה אינה של מסורבות הגט בלבד, אלא של כלל הנשים בישראל: "מרגע שהתחתנתן כדת משה וישראל, ללא הסכם קדם-נישואין, אתן בבעיה. זה לא חייב להיות כך".

לכתבה המלאה ב"הארץ"



איך תוכל לפעול?