פחות שקופים

תורת המספרים: כמה רפורמים וקונסרבטיבים יש

יותר מ-7% מאזרחי ישראל מזדהים עם אחד הזרמים הלא אורתודוקסיים. תהיה להם השפעה ניכרת על תוצאות הבחירות, כותב יזהר הס ב"ידיעות אחרונות"

חברי הקהילה הקונסרבטיבית קהילת מורשת אברהם בירושלים בטקס ט' באב. צילום: Brian Negin, flickrחברי הקהילה הקונסרבטיבית קהילת מורשת אברהם בירושלים בטקס ט' באב (צילום אילוסטרציה). צילום: Brian Negin, flickr

חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה היה הראשון שזיהה את המגמה. הוא שם לב שחברי כנסת אחרים מתחילים להביא בחשבון ציבור שעד לפני זמן לא רב היה שקוף. הוא ראה שאי אפשר לקדם את חוק הגיור בלי תיאום עם נציגי הזרמים הלא אורתודוקסיים והבחין בהסדרי התפילה החדשים שנרקמים בכותל המערבי, שנהנים מגיבוי רחב של פוליטיקאים מימין ומשמאל.

המגמות האלה ואחרות, כמו התביעה לחופש בחירה בנישואים, הולכות וקונות אהדה להן גם במפלגות שעד לאחרונה חששו להתקרב לכל יוזמה העלולה לערער את המונופול האורתודוקסי, כותב עורך הדין יזהר הס ב"ידיעות אחרונות".

לדברי הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, השינויים הללו מתרחשים מפני שפוליטיקה היא בראש ובראשונה תורת המספרים. לדבריו, יותר מ-7% מתושבי ישראל מזדהים כיום כרפורמים או קונסרבטיבים – פי שניים יותר מאשר לפני עשר שנים.

אי אפשר לקדם את חוק הגיור, למשל, בלי תיאום עם נציגי הזרמים הלא אורתודוקסיים

הציבור הלא אורתודוקסי בישראל מגוון מאוד, מוסיף הס. לפי סקרי דעת קהל שונים, הציבור הרפורמי נוטה למרכז ושמאלה, הציבור הקונסרבטיבי נוטה למרכז וימינה. הציבור הלא אורתודוקסי הוא שיקוף של החברה הישראלית, ולא מדובר בזרם חד ממדי. מדובר במרכז, שמי שידע לדבר אל לבו גם יצליח בבחירות.

לדבריו, אם מתרגמים את נתוני הסקרים למספרים, בישראל יש כ-600 אלף רפורמים וקונסרבטיבים. "600 אלף איש ואשה שמאסו בסדר הקיים בין דת ומדינה", כותב הס. "כשפוליטיקאי רואה את המספר הזה הוא מוריד שליש... ואז מחלק ב-40 אלף קולות. יוצא לו עשרה מנדטים. כן, קראתם נכון, עשרה מנדטים". לציבור הזה תהיה השפעה על תוצאות הבחירות ב-17 במרס, מסכם הס.

למאמר המלא באתר התנועה המסורתית



איך תוכל לפעול?