מדד הדת והמדינה 2024
73% מהציבור היהודי בישראל: המתח בין החרדים לחילונים הוא הקונפליקט הפנימי הקשה ביותר
אמון הציבור בבג"ץ גבוה פי שלושה מאשר בממשלה ופי שישה מאשר בכנסת. 83% תומכים בגיוס חרדים לצה"ל. 69% מתנגדים לתקציבים שהובטחו למפלגות החרדיות והחרד"ליות. כך עולה ממדד הדת והמדינה השנתי שמפרסמת עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון
18/11/2024 16:17
תגיות: מדד הדת והמדינה · · מפלגות חרדיות ·
המתחים הקשים ביותר בחברה היהודית בישראל
73% מהציבור היהודי בישראל רואים את המתח בין חרדים לחילונים כקונפליקט הפנימי הקשה ביותר היום בחברה הישראלית [או השני בחומרתו]. המתח בין חרדים לחילונים ובין ימין לשמאל הם המשמעותיים ביותר בעיני הציבור היהודי הבוגר בישראל, הרבה יותר מאשר מתחים פנימיים אחרים שקרעו את החברה בישראל בעבר. בשנים האחרונות גבר מאוד המתח בין ימין לשמאל, והתנהלות גורמים מרכזיים בפוליטיקה הישראלית, בעיקר בחוגי הקואליציה, בעקבות הניסיון למהפכה משפטית ואירועי 7 באוקטובר, אף החמירה אותו. 86% סוברים כי הוא הקונפליקט הקשה ביום היום בחברה הישראלית [61% ציינו אותו כראשון בחומרתו ו-25% נוספים – כשני בחומרתו]. מדובר בעלייה של 8% מהשנה שעברה.
באופן עקבי, כולל השנה, המתח בין מזרחים לאשכנזים נמוך באופן משמעותי ועקבי [12%], בניגוד למסרים המושמעים בתקשורת, ברשתות החברתיות ועל ידי בעלי ענין ללבות את המתח העדתי. כך עולה ממדד הדת והמדינה השנתי שמפרסמת עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון.
זהו המדד השנתי ה-16 שמפרסמת חדו"ש מאז הקמתה ב-2009, לקראת ראש השנה. המדד הוא הסקירה התקופתית השיטתית והמעמיקה היחידה מסוגה של עמדות הציבור היהודי הבוגר בישראל בנושאי הדת והמדינה. ממצאיו מציגים תמונה מקיפה של מכלול נושאי המחלוקת בתחומים אלה ומאפשרים לעקוב אחרי התפתחות עמדות אלה תוך בחינה של מגוון חיתוכים חברתיים, פוליטיים ודתיים.
ממצאי המדד שבים וממחישים עד כמה רחוקות עמדות רוב הציבור היהודי בכל נושאי הדת והמדינה מעמדות ההנהגה הפוליטית, הטוענת שהיא זו שמייצגת נאמנה את רצונו של רוב הציבור היהודי. המדד מוכיח בעליל כי מדיניותן של ממשלות ישראל לדורותיהן בנושאי הדת והמדינה, ובמיוחד מדיניותה של הממשלה הנוכחית, סותרות את רצונו של רוב הציבור, כולל מצביעי הליכוד בבחירות האחרונות.
יתר על כן, ממצאי המדד שבים ומלמדים שהטוענים בחוגי השלטון כי בג"ץ איבד את אמון העם בעוד הם הנציגים האותנטיים הנהנים מאמונו ומבטאים את רצונו, משמיעים טיעון כוזב ודמגוגי. בדיקת אמון הציבור במוסדות השלטון הרלוונטיים למדד מלמדת כי המוסד שזוכה לאמון הרב ביותר בקרב הציבור בהשוואה בין בג"ץ לממשלה ולכנסת הוא דווקא בית המשפט העליון (31%), בעוד שאמון רב בממשלה יש רק ל-11% ולכנסת 5% בלבד. ל-13% יש אמון רב ברבנות הראשית. כמחצית מהציבור (49%) אינה נותנת אמון באף אחד ממוסדות אלה. מדובר בעלייה של 9% בחוסר האמון מהשנה שעברה.
השפעת טבח 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו
השנה נוספו למדד שאלות חדשות, הבוחנות את עמדת הציבור היהודי בישראל בנוגע לאירועי 7 באוקטובר והשפעת המלחמה על נושאי דת ומדינה. יותר ממחצית משתתפי המדגם המייצג השיבו כי מהלכי הממשלה בנושאי דת ומדינה מאז הבחירות ו-7 באוקטובר שינו את עמדתם בנושא זה, אך בעוד ש-37% השיבו כי הם חיזקו את דעתם שיש להבטיח שוויון בנטל הביטחוני, חופש דת וחופש מדת ולוודא שבג"ץ יוכל להגן על חירויות אלה, רק 15% חיזקו את דעתם שיש להגן על יהדותה של מדינת ישראל מפני התערבות בג"ץ ולהגדיל את המימון מתקציב המדינה לחיזוק הזהות היהודית. בחינת תשובות הציבור החרדי והחילוני מלמדת על תגובות הפוכות: בעוד שבקרב 51% מהחילונים התחזקה הדעה שיש להבטיח חופש דת וחופש מדת, שוויון בנטל ולוודא שבג"ץ יוכל להמשיך להגן על ערכים אלה, אצל 54% מהחרדים התחזקה הדעה ההפוכה. לנתונים אלה צפויה להיות השלכה גם על הבחירות הבאות, ולדוגמה – בקרב 64% מהמתכוונים להצביע ליש עתיד ו-62% מהמתכוונים להצביע עבור המחנה הממלכתי התחזקה ההכרה בחשיבות ערכים אלה ושמירה על יכולתו של בג"ץ להגן עליהם.
הסקר בדק גם את השלכות הטבח והמלחמה על האמונה באלוהים. מחד גיסא התברר כי יותר מ-72% מקרב בעלי הדעה במדגם המייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת מחזיקים באמונה באלוהים, ובהם 39% מקרב אלה המגדירים עצמם חילונים, ו-94% מאלה המגדירים עצמם מסורתי-לא-דתי. בקרב רוב הציבור היהודי [66%] אירועי 7 באוקטובר לא שינו את האמונה, בין אלה שהאמינו באלוהים בעבר ובין אלה שלא. אך בקרב מי שהטבח והאירועים שאחריו שינו את אמונתם – שיעור אלה שאמונתם התחזקה [28%] גדול יותר מפי ארבעה מאנשים שאמונתם נחלשה [6%]. בקרב החילונים השיעור דומה [ל-10% האמונה נחלשה ול-8% האמונה התחזקה]. בקרב הציבור החרדי עבור 66% הטבח חיזק את אמונתם באלוהים.
ממצאי המדד שבים וממחישים עד כמה רחוקות עמדות רוב הציבור היהודי בכל נושאי הדת והמדינה מעמדות ההנהגה הפוליטית
נתון אחרון זה קשור לתיאור העקבי שניתן היה לקרוא מאז הטבח בעיתונות החרדית, המתארת את טבח 7 באוקטובר כגזירה של אלוהים, אשר חמאס משמש כשליחו, כפי שתיארו את השואה ואת מגפת הקורונה כגזירה של האל. אף על פי שסקר המדד העלה כי רוב הציבור היהודי הבוגר מאמין באלוהים, מדובר באמונה שונה מזו שאוחז בה הציבור החרדי. רוב גדול [60%] מקרב בעלי הדעה דוחה את העמדה החרדית ואינו מאמין שאירועי 7 באוקטובר הם מעשה האל. עם זאת, אחוז גדול [40%, פי שניים משיעור אלה המגדירים עצמם חרדים או דתיים] מזדהה עם העמדה שמבטאים החרדים, שלפיה כל המתרחש בעולמנו הוא מעשה ידיו של אלוהים, גם אם איננו מבינים את סיבותיו. בעמדה זו מחזיקים 98% מן הציבור החרדי ורוב גדול מקרב הציבור הדתי והמסורתי-דתי [כ-75%]. שאלה זו ממחישה את ההבדל שבין הציבור המסורתי-הדתי לציבור המסורתי-הלא-דתי, אשר אמנם 94% מהם משיבים שהם מאמינים באלוהים – אבל 62% דוחים את העמדה החרדית שלפיה אלוהים אחראי לטבח. בקרב הציבור החילוני דוחים 88% את העמדה והאמונה החרדית.
המדד השנה בדק מספר נושאים שאינם קשורים במישרין לסוגיות הדת והמדינה, הגם שיש כמובן זיקה ביניהם. הדיון הציבורי סביב שילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל עבר תהפוכה בעקבות המלחמה בעזה. כזכור, חלק משמעותי מן הטיעונים נגד שילוב נשים היה מבוסס על טיעונים ולחצים של גורמים דתיים. על פי ממצאי המדד 75% מהציבור תומכים בשילוב נשים בצה"ל וסבורים כי יש לאפשר שילוב חיילות בכל יחידה צה"לית קרבית על פי אמות מידה ענייניות של התאמה לצורכי השירות הקרבי בלבד. עבור 45% מהציבור עמדה זאת התחזקה בעקבות אירועי 7 באוקטובר.
גיוס חרדים לצה"ל ותקציבים למפלגות החרדיות
המלחמה בדרום ובצפון העצימה את השיח הציבורי בנוגע לשוויון בנטל וגיוס החרדים לצה"ל. המדד השנתי מראה כי 83% מהציבור היהודי בישראל תומך בגיוס חרדים לצה"ל, בין אם מדובר בשירות סדיר באורך מלא או שירות אזרחי חיוני על פי צורכי הצבא (51%), ובין אם לקבוע מכסה שנתית של פטורים למצטיינים, ואת השאר לגייס לשירות צבאי או אזרחי (32%). רק 17% [ירידה מ-22% בשנה שעברה], השייכים ברובם המוחלט לציבור החרדי ומיעוטם לציבור הדתי, השיבו כי מקובלת עליהם העמדה החרדית שלפיה בזכות תלמידי החכמים העוסקים בתורה המדינה מנצחת, והם מועילים למדינה יותר מהצבא ולפיכך יש לפטור אותם מחובת שירות. שיעור התומכים בגיוס מלא של האברכים עלה משנה שעברה מ-31% ל-51% ושיעורם של התומכים במתן פטור למכסה של אברכים מצטיינים ירד מ-47% ל-32%.
בג"ץ הורה למדינה לגייס חרדים לצה"ל ולהפסיק את התמיכה באברכים שמסרבים להתגייס. נבחנת האפשרות למנוע מסרבני שירות תמיכות נוספות, כגון הנחה בארנונה וסובסידיה לגני ילדים, וכן סנקציות נוספות כמו ביטול רישיון נהיגה ודרכון. על פי סקר המדד 78% תומכים בכל הצעדים הללו (57%) או בחלקם (21%) ורק 22% מתנגדים לנקיטת סנקציות מסיבות דתיות או חברתיות. לתמיכה בסנקציות שותפים גם 78% ממצביעי הליכוד ו-65% ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, 96% מהציבור החילוני ורוב גדול בציבור המסורתי והדתי.
רק 9% מקרב בעלי הדעה חושבים שסנקציות של מאסר כשלעצמן יביאו לגיוס מספר משמעותי [5,000 או יותר] של חרדים, בהשוואה ל-32% הסבורים שסנקציות אזרחיות יביאו לגיוס ו-22% נוספים הסבורים שדרוש שילוב של סנקציות מאסר וסנקציות אזרחיות. לעומתם 37% שחושבים שהחרדים לא יתגייסו במספרים גדולים, גם אם יופעלו נגדם סנקציות. כצפוי, זו הערכתם של רוב החרדים והדתיים.
במציאות שבה שר האוצר והממשלה נחושים כנראה לפגוע בתקציבים חברתיים ולא בכספים הקואליציוניים למפלגות החרדיות, חשוב במיוחד הממצא שלפיו כ-70% מקרב בעלי הדעה מתנגדים להקצאת כספים אלה מלכתחילה ורוצים בביטולם, ובהם רוב הציבור החילוני והמסורתי, רוב מצביעי הליכוד וכמחצית ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית בבחירות האחרונות.
מעמד הרבנות הראשית
בימים אלה מתקיימות הבחירות לרבנות הראשית ועולה השאלה אם יש מקום לממסד רבני זה. על פי ממצאי המדד, 58% מהציבור סוברים שאין צורך ברבנות ראשית מטעם המדינה וכי צריך שמינוי רבנים וקבלת סמכותם יהיו ללא התערבות או כפייה של המדינה.
גיוס אברכים לצה''ל
ייתכן שהתבטאויותיו של הרב הראשי יצחק יוסף השפיעו על עמדה זו. בעקבות אמירתו "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא ניסע כולנו לחוץ לארץ", והוראתו כי "מי שיקבל צו גיוס – שיקרע אותו", 58% מהציבור סבורים שאסור למנות רבנים שזו עמדתם למשרה רבנית רשמית במדינת ישראל, 53% סבורים כי יש להעמיד את הרב יוסף לדין על עבירות של המרדה ושידול להפרת חוק.
המערכת הפוליטית
ייתכן שגם בחירות לכנסת יתקיימו השנה, בשל ההתנגדות של חלק גדול בציבור לממשלה הקיימת. על המפלגות האזרחיות לדעת כי 68% מהציבור תומכים בקואליציה רחבה של מפלגות אזרחיות, ללא מפלגות חרדיות או תוך שילובן ללא קבלת דרישותיהן בנושאי דת ומדינה כמו פטור לאברכים מגיוס ומשירות אזרחי, הגדלת המימון למוסדות דת, איסור על תחבורה ציבורית בשבת, מניעת אפשרות לנישואים אזרחיים ואי אכיפת לימודי ליבה. לעמדה זאת שותפים 60% ממצביעי הליכוד, 39% ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, 94% ממצביעי יש עתיד ו-91% ממצביעי המחנה הממלכתי.
במדד השנה נשאלה השאלה: "איזה מבין הנושאים הבאים חשוב לך, שהמפלגה עבורה את/ה תשקול/י להצביע בבחירות הבאות, תקדם בתחום יחסי הדת והמדינה". הנושא החשוב ביותר שנבחר בשקלול התשובות הוא חופש דת ושוויון בנטל באופן כללי, ואחריו בפער קטן – גיוס בחורי ישיבה צבא או לשירות אזרחי.
הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון, הגיב על ממצאי הסקר ואמר: "גם בעצם ימי המלחמה המתארכים והדאגה הלאומית לגורלם של החטופים – נושאי דת ומדינה תופסים מקום מרכזי בסדר היום הציבורי, הפוליטי והמשפטי, ומאיימים יותר מכל נושא אחר על יציבותה ועתידה של הקואליציה הממשלתית. המדד מספק אינדיקציות ברורות למפלגות שיתחרו על קולו של הציבור בבחירות הקרובות, וברור שמפלגות מימין ומשמאל אשר יתחייבו כלפי הציבור להפסיק את הכניעה למפלגות החרדיות ולעלות על מסלול של חופש דת בכל היבטי החיים של הפרט והכלל – יזכו בתמיכה מוגברת של המתלבטים".
סקר מדד הדת והמדינה נערך טלפונית על ידי מכון סמית בשבוע הראשון של חודש אוגוסט 2024, על בסיס מדגם מורחב של 800 איש/ה המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה 3.5% ±
לקט ממצאים נוספים:
דוגלים בחופש דת ומצפון: 85% מסכימים לכך שבמדינת ישראל צריך לקיים חופש דת ומצפון, כלומר חופש בחירה והתנהגות לחילונים ודתיים לפי השקפת עולם.
הפרדת הדת מהמדינה: 58% תומכים בהפרדת הדת מהמדינה.
דוגלים בחופש נישואים: 67% מהציבור תומכים בכך שישראל תכיר בכל סוגי הנישואים, כולל נישואים אזרחיים, רפורמיים או קונסרבטיביים. רוב הציבור (69%) אינו מודע לקיומה של האפשרות להינשא במסגרת "נישואי יוטה" – נישואים אזרחיים במדינת יוטה שבארה"ב באמצעות התוועדות מרחוק (זום). בעקבות מאבק משפטי של חדו"ש הורה בית המשפט העליון לרשות האוכלוסין לרושמם כנשואים באופן זהה לכל נישואים אזרחיים אחרים הנערכים בחו"ל.
בהנחה שכל האפשרויות היו קיימות ומוכרות באופן שוויוני על פי החוק, רק 50% מהציבור היהודי היו בוחרים בנישואים אורתודוקסיים, 13% היו בוחרים בנישואים קונסרבטיביים או רפורמיים, 8% היו בוחרים בנישואים אזרחיים בחו"ל, 14% היו בוחרים להתחתן במסגרת "נישואי יוטה" ו-15% היו בוחרים לחיות יחד בחיים משותפים ללא נישואים רשמיים.
חופש תנועה בשבתות וחגים: 69% מהציבור תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבתות וחגים, גם אם בהיקף מצומצם יותר מימי חול.
חיוב לימודי ליבה במגזר החרדי: 78% מהציבור סוברים כי יש לחייב את מוסדות החינוך החרדים בלימודי ליבה כמו בתי ספר ממלכתיים ו-72% סוברים כי יש לחייב אותם במבחני המיצ"ב ובמבחנים השוואתיים אחרים מטעם משרד החינוך. הציבור תומך בסנקציות כלכליות במידה שבתי הספר לא יעמדו בכך – 60% סוברים כי במידה שלא יהיו לימודי ליבה יש לשלול מהם מימון מקופת המדינה ו-18% סוברים כי יש להסתפק בקיצוץ בחצי מהמימון. רק 22% סוברים כי אין לחייב אותם בלימודי ליבה ויש לאפשר להורים לבחור חינוך ללא לימודי ליבה לילדיהם בלא לפגוע במימון מקופת המדינה.
קבורה אזרחית: 64% מהציבור היהודי לא מודעים לכך שיש אפשרות לקבורה אזרחית בישראל. 41% אמרו כי יעדיפו קבורה זו בבוא היום, ובהם 73% מהציבור החילוני.
מעמד שווה לשלושת הזרמים ביהדות: 60% מסכימים לכך שצריך להיות מעמד שווה בישראל לשלושת הזרמים הגדולים ביהדות – אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי.