מעט מדי, לאט מדי

חוק הגיוס: שאלות ותשובות

מדוע חוק הגיוס פוגע בעקרון השוויון, האם הסנקציות המפורטות בו יעילות ועד כמה חשוב גיוס החרדים לחברה הישראלית – מנכ"ל חדו"ש מסביר במאמר ב"ג'רוזלם פוסט"

אורי רגב, 02/07/2018 11:05

תגיות: חוק הגיוס ·  עקרון השוויון ·  קואליציה ·  תלמידי ישיבה ·  הרב אורי רגב ·  צה"ל

כוננות שיא לרגל סכנת השוויון בנטל. כרזות מזהירות כי אם יהיה גיוס של תלמידי ישיבות משתמטים תיפתח מלחמת עולם. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

להלן ארבע שאלות בנוגע להצעת החוק לגיוס חרדים לצה"ל.

1. האם יש להתנגד לחוק הגיוס?

בהחלט. החוק החדש פוגע פגיעה חמורה בעקרון השוויון ובעקרון הסולידריות הלאומית ומערער את ביטחון המדינה. החוק מציע שינוי קטן מדי ואטי מדי והוא פוליטי מדי. הוא משלם מס שפתיים לשוויון, אבל הוא נוסח בעיקר כדי להטעות את בג"ץ, בעודו מאפשר כניעה לדרישת המפלגות החרדיות שכל תלמיד ישיבה שאינו רוצה לשרת בצבא לא יחויב לעשות זאת.

החוק מגדיר חרדים באופן רחב ולמעשה הוא חל גם על חייבי גיוס, כמו צעירים שכבר אינם חרדים ואפילו על אנשים שמעולם לא היו חרדים. יתרה מזו, ולא פחות חמור, החוק יחיל מדיניות גזענית, כפי שציינו ראשי המוסדות הספרדיים, מכיוון שהוא יביא לכך שבעיקר צעירים ספרדים יגויסו לצבא – ולא אשכנזים.

2. אבל החוק כולל סנקציות!

הוא כולל דיבורים על סנקציות, אבל לא סנקציות ממשיות ויעילות. הכיוון נכון – החלפת האשליה של סנקציות פליליות בסנקציות כלכליות – אבל השפה שבה מנוסחת הצעת החוק משקפת רק ציפיות ורטוריקה.

ראשית, החוק מציב "יעדי גיוס" לכל המגזר החרדי באוכלוסייה ואינו מחייב פרטים בתוכו להתגייס. אי אפשר להטיל סנקציות אישיות על חרדים שאינם רוצים להתגייס. הצעת החוק מדברת רק על קיצוצים בתקציב הממשלתי שמקבלות רוב הישיבות.

שנית, אפשר יהיה להטיל את הסנקציות הקבועות בחוק רק ארבע שנים אחרי שהחוק ייכנס לתוקפו, כלומר, תחת ממשלה חדשה.

שלישית, האיום בסנקציות ייצא לפועל רק אם הצבא לא יעמוד ביעדי הגיוס באופן מחפיר, אפילו אם יגויסו לא-חרדים. מה גם שהקואליציה הבאה תוכל, כאמור, לשנות את היעדים. לבסוף, כל אחד שטוען שהחוק כולל גם סנקציות פליליות מכיוון שהחוק יבוטל וכל תלמידי הישיבות יחויבו להתגייס אם החרדים לא יעמוד ב-85% מיעדי הגיוס במשך שלוש שנים רצופות, מתעלם מהעבודה שסעיף זה יהיה בר יישום רק שבע או שמונה שנים אחרי שהחוק ייכנס לתוקף, כלומר אחרי שיתחלפו עוד (לפחות!) שתי ממשלות. האם מישהו חושב ברצינות שהמערכת הפוליטית בישראל תצליח להפוך את מגמת ההשתמטות ההמונית של בני הישיבות באמצעות החלטה לגייס את כולם, בלי להזדקק לפשרה חקיקתית נוספת?

הכניעה המתמשכת לחרדים והוויתור על נשיאה של תלמידי הישיבה בנטל הם בגידה ברווחת המדינה ובטובת הציבור

3. אם החוק לא יעבור, הממשלה תיפול. איך אפשר לצפות שהקואליציה לא תיכנע לדרישה של המפלגות החרדיות?

זאת בדיוק הנקודה. הסחיטה של המפלגות החרדיות, בניגוד לרצונו של רוב הציבור היהודי, גורמת נזק כמעט בכל היבט של החיים בישראל, הן במישור הציבורי והן במישור הפרטי. סקרים שעורכת חדו"ש לאורך שנים מצביעים על כך בבירור. מאות אלפי אזרחים אינם יכולים להינשא בישראל ורבים אחרים נאלצים להינשא ברבנות הראשית בניגוד לרצונם. הכלכלה הישראלית עלולה להגיע לפשיטת רגל, לפי משרד האוצר, בגלל הסירוב של תלמידי הישיבות להצטרף לשוק העבודה. השוויון המגדרי נתון תחת איום מתמיד. מדיניות הממשלה, המונעת פתיחה של מקומות בילוי בשבת, מעוררת מחאה ומניעת התחבורה הציבורית בשבת פוגעת בעיקר בשכבות החלשות, בצעירים ובחיילים. שערי ההצטרפות לעם היהודי באמצעות גיור נשארו סגורים, הממשלה פועלת בניגוד לאינטרסים של יהדות התפוצות ועוד ועוד.

רוב הציבור, ובכלל זה מצביעי המפלגות הלא-חרדיות בקואליציה, רוצה ממשלה אזרחית בלי המפלגות החרדיות. זהו תנאי הכרחי למימוש זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יש להדגיש גם שהחוק פוגע פגיעה חמורה בביטחון, מכיוון שהוא מייחס לדמם של תלמידי הישיבה ערך רב יותר מאשר לדמם של האזרחים האחרים ובכך מערער את עקרון צבא העם.

כל אלה מצדיקים שינוי פוליטי משמעותי והקמת ממשלה שאינה תלויה במנהיגות החרדית, אלא נענית לרצונו של כלל הציבור ומממשת את ערכי היסוד של מדינת ישראל, שנקבעו במגילת העצמאות.

4. האם ישראל בכלל צריכה חרדים בצבא?

כן! כך אומרים במשך שנים מפקדי הצבא הבכירים. גיוס חרדים הוא תנאי הכרחי לקיצור תקופת השירות הארוכה שחלקים אחרים באוכלוסייה נדרשים לעמוד בה. בקרב הגברים בגיל 18 עד 23 (זוהי קבוצת האוכלוסייה הרלוונטית היחידה, משום שחרדים מקבלים פטור מוחלט מגיוס אחרי גיל 24) יש יותר מ-40 אלף משתמטים. בכל שנה כ-15% מהישראלים המחויבים בגיוס אינם מצטרפים לצבא, בהסתמך על עקרון "תורתם אומנותם".

כ-27% מתלמידי כיתה א' היהודים בישראל רשומים בבתי ספר חרדיים – ואחוז החרדים בקרב התלמידים בבתי הספר היסודיים רק הולך וגדל. הכניעה המתמשכת לחרדים והוויתור על נשיאה של תלמידי הישיבה בנטל הם בגידה ברווחת המדינה ובטובת הציבור. הפטור שמקבלים החרדים מנשיאה בנטל פוגע בביטחון המדינה והוא בכייה לדורות.

למאמר המלא