פטור אוטומטי למשתמטות

חדו"ש לבג"ץ: אלפי מצהירות דת כוזבות משתמטות מגיוס

כבר חמש שנים שהכנסת ומשרד הביטחון מונעים את הפעלת החוק שיאפשר לצה"ל לגייס משתמטות שמשתחררות משירות באמצעות הצהרת דת כוזבת. התוצאה: בכל שנה אלפי בנות מקבלות פטור מגיוס חובה בטענה שהן דתיות, אף שהן מנהלות אורח חיים חילוני. פנייה של עמותת חדו"ש לגופים הרלוונטיים נתקלה באטימות ובהתנערות מאחריות. לכן עתרה חדו"ש לבג"ץ בבקשה לחייב את הכנסת לפעול בנושא

05/01/2017 12:48

תגיות: הצהרת דת ·  משתמטות ·  צה"ל ·  בג"ץ ·  חדו"ש

חיילות בגדוד חי''ר (צילום אילוסטרציה). צילום: Israel Defense Forces, Wikipedia

על פי נתוני צה"ל, מדי שנה מקבלות אלפי בנות פטור מגיוס חובה באמצעות הצהרת דת כוזבת, אף על פי שהן מקיימות אורח חיים חילוני. כל מה שנדרש מהן הוא להצהיר שהן דתיות בפני דיין בבית הדין הרבני, והפטור ניתן להן אוטומטית. בניגוד לפטורים אחרים – צה"ל אינו יכול לבטל פטור שניתן על בסיס הצהרת דת, גם אם יש ראיות ברורות שהוא הושג במרמה, אלא נדרשת הרשעה פלילית בבית משפט כתנאי לביטול הפטור. הקלות שבה אפשר להשיג פטור בהצהרת דת, לצד הקושי של צה"ל לפעול נגד נשים שהצהירו הצהרות כוזבות, הביא לכך שאלפי נשים, כ-10% ממחזור הגיוס של נשים לפי אגף כוח אדם (אכ"א), משתמטות משירות באמצעות הצהרה כוזבת מדי שנה.

לעתירה המלאה

כדי לנסות ולפתור את המחדל הזה אישרה הכנסת במרס 2012 את תיקון 18 לחוק שירות ביטחון. התיקון אמור היה להקל על צה"ל לפעול נגד נשים שהצהירו הצרות דת שקריות, באמצעות הקמת ועדה שתוכל לשלול את הפטור אם הוכח שהמלש"בית אינה עומדת בקריטריונים. הכנסת התנתה את כניסת החוק לתוקף בהתקנת תקנות שיסדירו את פעולתה של אותה ועדה. נקבע שתקנות אלו ינוסחו בידי שר הביטחון, ויובאו בתוך 30 יום לאישור ועדה משותפת של ועדת חוץ וביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט. אבל עד היום, כמעט חמש שנים ושלוש כנסות ממועד אישור החוק, לא אושרו תקנות. הוועדה בכנסת ערכה דיון אחד בלבד בשנת 2014 ומאז לא היתה כל התקדמות לקראת ניסוח תקנות. ללא תקנות שר הביטחון לא יכול להקים את הוועדה ומלש"ביות שהצהירו הצהרות שווא זוכות להגנה כמעט מוחלטת מגיוס לצה"ל.

עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון פנתה אל יושבי ראש הוועדות בדרישה לדון בתקנות החוק, אבל אלו טענו כי משרד הביטחון אינו מעביר להם נוסח של התקנות. משרד הביטחון, מצדו, טוען כי העביר נוסח תקנות כבר לפני שנים ארוכות, והעיכוב הוא של הוועדות. בעוד כל אחד מן הצדדים משליך את האחריות לפתחו של האחר, החוק נותר ריק מתוכן וההשתמטות ההמונית משירות באמצעות תצהירים כוזבים נמשכת. בעקבות הדברים עתרה חדו"ש לבג"ץ, באמצעות עורכי הדין הרב אורי רגב ושגיא אגמון, כדי לחייב את ראשי הוועדות והשרים לפעול ולהתקין באופן מיידי את התקנות בהתאם לדרישת החוק.

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, אמר: "פעם נוספת מתברר שראשי הקואליציה מוכנים לפגוע בביטחון המדינה ולהתעלם מחובת הנאמנות שיש להם כלפי הציבור, לרבות בוחריהם. מצער אותנו מאוד שפעם אחרי פעם מתברר שבג"ץ נותר הזירה האחרונה להגנה על החברה האזרחית וערכיה, בעוד הפוליטיקאים המזלזלים בשלטון החוק מנסים לפגוע בשומרי הסף שלו ולכרסם במעמדו של בית המשפט. עתירתנו, מעבר לחשיבותה לביטחון המדינה ולערך השוויון, מוכיחה עד כמה חשוב להגן על מעמדו ועל עצמאותו של בית המשפט העליון".

עו"ד שגיא אגמון, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, אמר: "אנו בטוחים שבית המשפט העליון ישים קץ למצב האבסורדי שבו אלפי נשים משתחררות משירות צבאי שלא כדין, רק בשל החשש של הממשלה להתעמת עם החרדים על רקע גיוס נשים

חדו"ש: מתברר שבג"ץ נותר הזירה האחרונה להגנה על החברה האזרחית וערכיה

לצה"ל. זאת פגיעה מקוממת בעקרון השוויון ובשלטון החוק מתוך שיקולים קואליציוניים צרים, וצה"ל וביטחון המדינה משלמים את המחיר".

רקע ונתונים

חוק שירות ביטחון מעניק פטור משירות ביטחון מטעמי הכרה דתית למלש"בית המצהירה בפני שופט או דיין בבית הדין הרבני על אורח חייה הדתיים (שומרת על כשרות ואינה נוסעת בשבת). על פי החוק, הדרך היחידה לביטול הפטור היא הרשעה בפסק דין סופי של מי שהצהירה תצהיר שקרי או שלא הודיעה על כך שהתנאים חדלו להתקיים לגביה.

הקלות שבה אפשר להשיג את הפטור מטעמים שבהכרה דתית, לצד הקושי המובנה המוטל בפני צה"ל להוכיח שתצהיר שהוגש היה כוזב, המצריך הגשת כתבי אישום והרשעה פלילית, יוצרים פיתוי גדול לנשים המעוניינות לקבל פטור משירות. מנגד, יכולתו של צה"ל לפעול נגד נשים אשר הצהירו הצהרות שווא נמוכה ביותר.

בשנת 2012 תוקן חוק שירות ביטחון כך שהוא קובע שאשה שקיבלה פטור והפסיקה להיות דתייה בשנתיים שאחרי מתן הפטור מחויבת להודיע על כך לצה"ל. אולם, בדומה לנשים שהצהירו תצהיר שקרי, אין כיום אפשרות לגייסן לצה"ל אלא אם כן מרשיעים אותן בהליך פלילי והשגת הרשעה כזאת היא כמעט בלתי אפשרית. התיקון לחוק אמור היה להעביר את הטיפול במקרים אלו לוועדה שתשמע את הצדדים, תבדוק את הראיות ותחליט אם לבטל את הפטור ללא צורך בהרשעה פלילית. ככל הנראה, קביעת התקנות נדחית ומתמסמסת גם משיקולים פוליטיים, מאחר שמדובר בנושא רגיש מבחינת המפלגות הדתיות.

על פי הנתונים שפרסם צה"ל, משנתון לידה 1998 (אשר עיקר גיוסו בשנת 2016) גויסו רק 58.1% מן הנשים, וכ-42% מן הנשים קיבלו פטור משירות צבאי. הרוב המכריע מבין מקבלות הפטור (34.7% מכלל השנתון) הופטרו משירות על בסיס הצהרה על אורח חיים דתי. לשם השוואה, כלל הפטורים האחרים – מטעמים רפואיים, נישואין, חו"ל, נתוני גיוס נמוכים וכו' – מהווים 7.2% מהשנתון. במלים אחרות, 83% מבין מקבלות הפטור מצה"ל עושות זאת על בסיס הצהרת דת.

לנספחים לעתירה

על פי נתונים שקיבלה עמותת חדו"ש על פי חוק חופש המידע, מספר המצהירות ב-2013 היה 17,172, והוא עולה בהדרגה משנה לשנה – לשיא של 17,889 מצהירות בשנת 2015.

בנוסחו המקורי של חוק שירות ביטחון ניתן לצה"ל להציב תנאים למתן הפטור מדת. יתר על כן, פוקד היה מוסמך לבטלו אם מצא שנתקבל בדרך של מרמה או הטעיה. רק בשנת 1978, במסגרת תיקון 13 לחוק, הוחלף נוסחו של הפטור בנוסח הקיים היום. מאז 1978 הדרך היחידה לבטל פטור שניתן היתה העמדת מקבלת הפטור לדין פלילי. הדרישה לנקיטת הליך פלילי הופכת את המנגנון שבחוק לבלתי ישים – הן בשל העלויות והמשאבים הנכבדים הדרושים לשם העמדה לדין והן בשל נטל ההוכחה הפלילי המחייב הוכחה פוזיטיבית של כוונה להונות את שלטונות הצבא.

לכן אין זה מפתיע כי מנתונים שקיבלה חדו"ש מצה"ל עולה שבשנים האחרונות נערכו עשרות בודדות של חקירות נגד נשים בעילה זו, וכי כמעט לא ננקטים צעדי אכיפה בעניין זה.

על פי הערכות גורמי צה"ל המובאות בעתירה, 10% עד 25% ממקבלות הפטור (כלומר, כ-2,000 עד 4,000 נשים בשנה) אינן מגויסות בניגוד לחוק, כלומר מצהירות הצהרת שקר מלכתחילה או שהן מפסיקות להיות דתיות אך אינן מדווחות על כך לצה"ל וממשיכות ליהנות מהפטור.