אמונה ועבודה

לא שווה לעבוד בשביל 400 שקל בחודש

סדרת כתבות ב"כלכליסט" מתארת כיצד הקצבאות וההנחות שמקבלים החרדים מחקו את התמריץ הכלכלי שלהם לצאת לעבוד

14/02/2011 19:47

תגיות: תלמידי ישיבות ·  שוק העבודה ·  קצבאות ·  הנחות ·  כלכליסט ·  חדו"ש ·  שחר אילן

נשים חרדיות עובדות במפעל של קבוצת מלם בביתר עילית (צילום אילוסטרציה). יציאה של הגבר לעבודה אינה משתלמת. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

365 שקל בחודש. זהו הפער בין ההכנסות של משפחה חרדית שבה רק האשה עובדת והגבר לומד, לבין משפחה שבה שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה. כך כותב מיקי פלד ב"כלכליסט", בסדרת כתבות הבוחנת מדוע שיעור ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה נמוך כל כך. לפי חישובים שערך "כלכליסט", ההכנסה של משפחה חרדית עם שישה ילדים, שבה הבעל לומד בכולל והאשה אינה עובדת, היא 5,000 שקל בחודש.

הכנסה זו מגיעה מהמלגות ומהקצבאות שמקבל הבעל מהמדינה ומתורמים. אם האשה יוצאת לעבוד, יורדת הזכאות של האברך להבטחת הכנסה ונוספות למשפחה הוצאות, כמו שכר לימוד במעון יום, מטפלת לילדים בחופשות מבתי הספר, ביגוד ועוד. אם הבעל ייצא גם הוא לעבוד, המשפחה תשלם על כך מחיר בדמות אובדן חלק מהזכאות להנחות בארנונה, ותשלום גבוה יותר של דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מעבודה.

"האברך מקבל סכומים גדולים מהממשלה וממקורות אחרים, ולכן יציאה לעבודה בשכר נמוך אינה משתלמת לו", אומר שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון. "מערכת הקצבאות של המדינה בעצם מחבלת באפשרות שהאברך ייצא לשוק העבודה. זה מופיע בדו"ח המועצה הלאומית לכלכלה ובדו"ח של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, והממשלה עדיין ממשיכה לעשות את ההפך".

לכתבה המלאה ב"כלכליסט"

1,550 משרות מחכות לחרדים – ואין ביקוש

לפי נתונים של חברת ההשמה ל.מ. כוח אדם, במשק יש 1,550 משרות ייעודיות לחרדים, שלא ניתן למצוא להן עובדים. משרות ייעודיות לחרדים נותנות מענה לצורכי הציבור החרדי

סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן: "האברך מקבל סכומים גדולים מהממשלה וממקורות אחרים, ולכן יציאה לעבודה אינה משתלמת לו"

וליכולותיו. הן אינן מחייבות שירות צבאי, השכלה מקצועית או ניסיון קודם; אפשר לשמור בהן על הפרדה בין גברים ונשים, על שעות התפילה, על כשרות, על צומות ועוד. המשרות מוצעות במוקדי שירות לקוחות, בתעשיית המזון, בהנהלת חשבונות, בענפי האירוח ועוד, אבל אין להן דורש.

לכתבה המלאה

בלי ליבה אין תעסוקה

עד כיתה ח' מחויבים בתי הספר החרדיים ללמד את מקצועות הליבה, אולם החל משלב הישיבה הקטנה, שאליה מגיע התלמיד החרדי בגיל 13, הלימודים מורכבים בעיקר מתוכני קודש. הבנות ממשיכות ללמוד יותר מקצועות חול, אבל בהיקף קטן. במערכות החינוך של הציבור החרדי כמעט ולא מלמדים מתמטיקה, טבע, אנגלית והיסטוריה כללית. הן גם לא מעניקות תעודת בגרות. כך נחסמת דרכם של הבוגרים למוסדות להשכלה גבוהה ונפגעת יכולתם להתקבל לעבודות הדורשות תארים אקדמיים.

לכתבה המלאה

פחות משתלם לעבוד "בשחור"

הציבור החרדי מעדיף לעבוד "בשחור" - בצורה לא רשמית ובלי לשלם מסים – כך טוענים לא פעם מעסיקים וארגונים הפועלים לעידוד תעסוקת החרדים. במגזר החרדי יש המודים שהסטיגמה הזאת נכונה בחלקה. הרעיון של עבודה "בשחור" קיים בעדה החרדית עשרות שנים, אבל לדברי שמואל חיים פפנהיים, דמות מוכרת בעדה החרדית, עבודה בצורה כזאת אינה משתלמת כלכלית.

לכתבה המלאה

חמישה צעדים לפתרון המשבר

לימודי ליבה, מסגרות ייעודיות להכשרה מקצועית, השמה ייעודית לחרדים, שינוי מנגנון ההנחות באופן שיעודד יציאה של חרדים לעבודה ועידוד מעסיקים להעסיק חרדים – אלה חמשת הצעדים שיש לנקוט כדי להגדיל את שיעור ההשתתפות של החרדים בשוק העבודה.

לכתבה המלאה