בתי הדין הרבניים

הציבור מצביע ברגליו נגד בתי הדין הרבניים

יותר ויותר זוגות מעדיפים להגיע לבתי הדין הרבניים עם הסדר מוכן ולהשאיר לדיינים רק את סידור הגט. את המאבק לצמצום הסמכויות של בתי הדין מוביל דווקא הציבור הדתי

06/12/2010 14:04

תגיות: בתי הדין הרבניים ·  עגונות ·  שלמה עמאר ·  נישואים אזרחיים

הכניסה לבתי הדין הרבניים בירושלים (למצולמת אין קשר למאמר), 05.10.08. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

באמצע 1998 שלח מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אלי בן דהאן, מכתב לכלל הדיינים שבו התריע על העלייה הדרמטית במספר הזוגות המגיעים לבתי הדין עם הסכמי גירושין מוכנים.

"הציבור מצביע ברגליו נגדנו", הסביר בן דהאן. "אני חושש, שציבור הדיינים לא מודע דיו למהפך שהתחולל אצל המתדיינים בפני בתי הדין, מאז שהוקמו בתי המשפט לענייני משפחה".

בתי המשפט למשפחה הוקמו ב-1995 והם מרכזים בידיהם סמכויות שפוזרו בעבר בין ערכאות שונות, כמו משמורת ילדים, מזונות וחלוקת רכוש. מאז מעדיפים זוגות רבים להסדיר את כל ענייני הגירושים שם ולהגיע לבתי הדין הרבניים רק כדי לקבל את חותמת הגט. "אם לא נתעשת במהרה, לא ירחק היום שנמצא עצמנו מסדרים גיטין בלבד, ותו לא", הזהיר בן דהאן.

אבירמה גולן, עיתונאית "הארץ", כתבה: "חילונים שחוו את התהליך הקשה, ולעתים מכוער, ובדרך כלל בלתי מובן, של גירושים באחד מבתי הדין הרבניים המוזנחים, מול פניהם של דיינים שלעתים – אם כי לא תמיד – הופכים את המפגש עם הטקס הדתי לסיוט, מרגישים שהכפייה הזאת מאיימת עליהם ומשפילה אותם".

החוק הישראלי אינו מאפשר לבני זוג יהודים להתגרש בגירושים אזרחיים, אלא רק בבתי הדין הרבניים. גם בני זוג שהתחתנו בנישואים אזרחיים נאלצים לעבור את הליך הגירושים בפני אנשי הדת, אף על פי שמכך בדיוק ניסו להתחמק כשהתחתנו. עם זאת, הם יכולים לנהל את ההליכים בנושאים הקשורים לגט, כמו מזונות ומשמורת, בפני בתי המשפט למשפחה.

השופטים בבתי הדין הרבניים מכונים דיינים. הם נבחרים על ידי הוועדה למינויי דיינים, שהרכבה מקביל להרכב הוועדה לבחירת שופטים. לרוב יושבים הדיינים בהרכב של שלושה, מצב

מחקר מגלה: מאה אלף נשים בישראל היו או עודן במצב של מסורבת גט או עגונה

שמאט מאוד את הדיונים. הם אמורים לפסוק על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי. סמכויותיהם כוללות ענייני גירושין, נושאים נלווים לגירושין, ענייני גיור ועוד.בעבר פעלו בתי הדין הרבניים במסגרת המשרד לענייני דתות, אבל עם פירוק המשרד הועברו לאחריות משרד המשפטים.

ערכאת הערעור של בתי הדין הרבניים היא בית הדין הרבני הגדול לערעורים. כנשיא בית הדין הרבני הגדול מכהן אחד הרבנים הראשיים. בדרך כלל מבצעים הרבנים תפקיד זה ברוטציה וכל אחד מהם מכהן חמש שנים. במקרה של הרבנים הראשיים הנוכחיים הוחלט שהרב שלמה עמאר יכהן עשר שנים שלמות בתפקיד והרב יונה מצגר לא יכהן בו כלל, בשל החשדות הפליליים שהיו נגדו. הרב עמאר עצמו נחקר בחשד שהיה מעורב בפרשת חטיפת המחזר של בתו והכאתו, אבל לא הועמד לדין.

בין הטענות המופנות כלפי בתי הדין הרבניים:

• אלפי נשים כלואות בנישואיהן כעגונות או מסורבות גט, בשל מדיניות היד הרכה של בתי הדין כלפי הסרבנים.

• פסקי הדין מעדיפים את הגברים, מה שגורם למרוץ הסמכויות. הגברים ינסו לפנות ראשונים לבתי דין והנשים ינסו לפנות לבתי המשפט למשפחה, כדי לקבוע איפה יתנהל הדיון.

• בשל הקושי הגדול לאלץ גבר לתת גט, בתי הדין נוטים ללחוץ על נשים לוויתורים גדולים בתחום הרכוש.

• ועדת המינויים לדיינים פועלת על פי שיקולים פוליטיים וממנה את הדיינים על פי הסכמים בין מפלגות. רבים מהדיינים המתמנים הם מקורבי ראשי המפלגות החרדיות.

• בבתי הדין יש רוב גדול לדיינים חרדיים שאינם מכירים את אורח החיים החילוני.

• מדובר באחת המערכות האחרונות בישראל שהמינויים לה נעשים על פי מפתח עדתי.

• בבתי הדין הרבניים יש רוב גדול לרבנים לא

הרבנים הראשיים שלמה עמאר ויונה מצגר. עמאר מכהן עשר שנים כנשיא בית הדין הרבני הגדול. 18.07.09. צילום: אביר סולטן, פלאש 90

ציוניים, שלא משרתים בצבא.

בשנים האחרונות דווקא ארגונים דתיים ופוליטיקאים דתיים הם שמובילים את המאבק לצמצום תופעת מסורבות הגט והעגונות ולצמצום סמכויות בתי הדין הרבניים. יו"ר ועדת החוקה בכנסת ה-17, ח"כ מנחם בן ששון (קדימה), ויו"ר מימד, ח"כ מיכאל מלכיאור, הובילו את חקיקת חוק יחסי ממון שמאפשר לחלק את הרכוש לפני הגט, כדי לצמצם את כוח הסחטנות של הגבר.

"בבתי הדין הרבניים קיימת תפישה נוקשה של אנשים שמאמללים רבים מאזרחי ישראל", אמר בן ששון ל-The Marker. "באופן שבו מתנהלים בתי הדין הרבניים, עבר זמנם. צריך לבנות מערכת חלופית ולפתוח עוד חלופות".

מאה אלף עגונות

סקר שערכה אוניברסיטת בר אילן מעלה כי קרוב למאה אלף נשים בישראל היו או עודן במצב של סרבנות גט או עגינות.

 אורלי לוטן, "מסורבות גט בישראל", מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

"בישראל דיני משפחה הם כמו דיני מלחמה"

המשפטנית הבכירה ושומרת המצוות ד"ר רות הלפרין-קדרי אומרת: "בכל הקשור למעמד נשים בדיני משפחה אנחנו קרובים ללבנון, הודו וסוריה, יותר מאשר למדינות שהיינו רוצים להימנות עמן".

 הילה רז ואפרת נוימן, The Marker, 7.3.2008

עוד סמכויות לבתי הדין הרבניים?

מאמר מערכת של "הארץ": הענקת סמכויות שיפוט אזרחיות לבתי הדין הרבניים היא רעיון גרוע. הטיעון שהדבר יעשה בהסכמת הצדדים מופרך.

וואלה, 21.2.2008

בתי דין אלטרנטיביים

כנס של ארגון הנשים הפמיניסטי "קולך" דן בהקמת בתי דין רבניים ליברליים, שיגבשו הסכמי גירושין. הזוגות יגיעו לבתי הדין הרשמיים רק לצורך הגט. לא הושגה הסכמה סביב השאלה האם בבתי הדין האלה יישבו גם נשים.

תמר רותם, "הארץ", 11.7.2007

 אתר ה"מבוקשים" של בתי הדין הרבניים

דיווח על בעלים שנעלמו ומעגנים את נשותיהם.