קיצוצים מעודדי שילוב

עלייה דרמטית בהיקף העבודה של נשים חרדיות

ברבעון השני של השנה הגיע שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בשוק העבודה ל-79.5%

נשים חרדיות עובדות במפעל של קבוצת מלם בביתר עילית המותאם לאורח חייהן 19.08.09. צילום: נתי שוחט, פלאש 90נשים חרדיות עובדות במפעל של קבוצת מלם בביתר עילית. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

לפי מסמך שהפיצה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלה עלייה דרמטית בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה של נשים חרדיות. שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בכוח העבודה הגיע לכ-75% מאז תחילת 2013. ברבעון השני של 2014 הוא עלה והגיע, לראשונה, ל-79.5%. כך עולה ממסמך עדכון רבעוני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעור התעסוקה בקרב כלל הנשים בישראל (כולל ערביות) הוא כ-75%.

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, בירך על העלייה בהיקף התעסוקה של נשים חרדיות. לדברי רגב, "זוהי עוד הוכחה לחיוניות הקיצוצים שערכה הממשלה, ביוזמת יש עתיד, בתקציבי הישיבות ובקצבאות הילדים". הוא ציין, ש"אין ספק שזו הדרך הנכונה לשילוב הציבור החרדי בכלכלה ובחברה הישראלית".

רגב הדגיש ש"חשוב כי השתתפות המגזר החרדי בשוק העבודה לא תיעצר בהוצאת הנשים לעבודה. חיוני לא פחות להתגבר על התנגדות הממסד הרבני והפוליטי החרדי לשילובם של גברים בתעסוקה". לדבריו, "הניסיון מהקיצוצים שעשה בנימין נתניהו כשר האוצר ב-2003 מוכיח שהעלייה בהיקף עבודת הגברים החרדים מגיעה אף היא, אם כי בקצב אטי יותר, ומסייעת להוציא משפחות חרדיות ממעגל העוני".

"חייבים לזכור", ציין רגב, "שבקרב המשפחות החרדיות ששני ההורים בהן עובדים אין כמעט משפחות עניות. לפיכך האחריות לעוני הרב במגזר זה מוטלת על גדולי התורה והפוליטיקאים החרדים, שפועלים לסכל את יציאת אנשיהם לעבודה".

לפני שלוש שנים, ב-2011, רק 61% מהנשים החרדיות היו מועסקות. אחוז הנשים היהודיות הלא חרדיות שהשתתפו בכוח העבודה היה 75.4% ואחוז הנשים המועסקות בכלל האוכלוסייה (כולל חרדיות וערביות) היה 66.3%. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של נשים יהודיות לא חרדיות אינו מפורט במסמך, אבל אפשר להניח שהוא עדיין מעט גבוה מזה של החרדיות. הנתונים עולים ממסמך של בנק ישראל.

לשם השוואה, ב-2004 שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בשוק העבודה היה 54% בלבד (גם שיעור ההשתתפות של נשים לא חרדיות היה אז נמוך בהרבה). כלומר, בעשור האחרון היתה עלייה של 20% לפחות.

מנכ"ל חדו"ש: האחריות לעוני הרב במגזר החרדי מוטלת על גדולי התורה והפוליטיקאים החרדים, שפועלים לסכל את יציאת אנשיהם לעבודה

הדו"ח של בנק ישראל עוסק בשיעור המועסקות ואילו המסמך של הלמ"ס עוסק בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, שכולל את כל מי שנמצא בשוק העבודה, כלומר, גם מועסקות וגם מי שמחפשות עבודה (מובטלות). ממילא סביר להניח שנתוני המועסקות עדיין נמוכים יותר, ובכל זאת אין ספק שמדובר בעלייה משמעותית.

אף על פי ששיעור ההשתתפות של הנשים החרדיות בשוק העבודה משתווה לממוצע הישראלי, יש לזכור שנשים חרדיות נוטות לעבוד באחוזים גבוהים יחסית במגזר הציבורי ובמשרות חלקיות, כלומר, משכורותיהן נמוכות בצורה משמעותית ממשכורות של נשים לא חרדיות וממשכורות של גברים חרדים. ההכנסה הממוצעת של נשים חרדיות ב-2011 היתה כ-5,200 שקל בחודש, לעומת כ-7,100 שקל לאשה לא חרדית וכ-6,600 שקל לגבר חרדי עובד.

ב-2003 הטיל שר האוצר אז, נתניהו, גזירות, שהמרכזית שבהן היתה קיצוץ דרמטי של קצבאות הילדים. גם שר האוצר שלפניו, סילבן שלום, קיצץ בקצבאות. בעקבות הקיצוץ איבדו משפחות חרדיות הכנסה שהסתכמה במאות רבות עד אלפי שקלים בחודש ונאלצו למצוא מקורות פרנסה חדשים.

הניסיון המצטבר מ-2003 ועד עכשיו מלמד שברירת המחדל של החברה החרדית מול אתגרים כלכליים היא לשלוח קודם כל את האשה לעבודה. כך נרשמה עלייה דרמטית בעבודת הנשים החרדיות ב-2003 ואילך. כך גם בשנים האחרונות. יציאת הנשים החרדיות לעבודה אינה משקפת התלהבות אידאולוגית מעבודת נשים. רובן יוצאות לעבוד לשם פרנסה ולא כדי לפתח קריירה. אשה שיוצאת לעבוד מנסה לפחות בחלק מהמקרים להגן על המשך לימודי בעלה בכולל. ייתכן גם שנשים חרדיות צעירות גדלו בידיעה שתפקידן לפרנס. כיום יש למשל, מערכת הכשרה מקצועית ואקדמית שמכוונת למקצועות רבים ומגדילה את אפשרויות הפרנסה של נשים חרדיות.

בקרב גברים חרדים היה שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עד 2010 נמוך מ-40%. בשנים האחרונות הוא התייצב על כ-45%, עם תנודות למעלה ולמטה. שעור ההשתתפות בשוק העבודה בכלל אוכלוסיית הגברים הוא כ-85%.

ראו ידיעה ב-ynet



איך תוכל לפעול?