רבני יישובים לבימ"ש: לא רוצים לדווח על פעילותנו

המשרד לשירותי דת דרש מרבני היישובים להגיש לו דו"ח על מעשיהם. בתגובה עתרו 66 רבני יישובים לבית הדין לעבודה

11/06/2014 10:12

תגיות: רבני יישובים · משרד הדתות · חוזר מנכ"ל · בית הדין האזורי לעבודה · עו"ד יעקב ויינרוט

הרב אלי בן דהן, הבית היהודי 06012013. צילום יונתן סינדל פלאש 90.jpg

סגן שר הדתות, הרב אלי בן דהן מהבית היהודי. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

רבני היישובים נאבקים כדי למנוע מהמדינה לפקח על פעילותם. עשרות רבני יישובים עתרו לאחרונה לבית הדין לעבודה, לאחר שמשרד הדתות דרש מהם להגיש דו"חות על עבודתם. הטענה העיקרית בעתירתם היא שהדרישה פוגעת בהסכם הקיבוצי של רבני היישובים.

בישראל פועלים כיום כ־120 רבני ערים וכן כ־260 רבני שכונות ורבני התיישבות (האחראים על המועצות האזוריות השונות). עלות השכר הכוללת שלהם היא כ־63 מיליון שקל בשנה (המדינה מממנת 40% ממנו. הרשויות המקומיות מממנות את השאר).

על פי נתוני משרד האוצר, השכר החודשי של רב עיר גדולה יכול להגיע ל־38 אלף שקל בחודש; שכרם של רבני השכונות ורבני היישובים נמוך יותר והוא נקבע לפי הוותק. מבדיקה של "כלכליסט" עולה כי עלות השכר של רבני היישובים נעה בין 8,000 ל־15 אלף שקל בחודש.

לרבני יישובים אין הגדרת תפקיד רשמית. רק בעקבות פסיקת בג"ץ הוכרע מהו טיב היחסים בין המדינה לבינם. עד לאחרונה

עלות השכר של רבני היישובים נעה בין 8,000 ל־15 אלף שקל בחודש

הם גם לא נדרשו לדווח על פעילותם.

בעקבות הבחירות האחרונות עברה השליטה במשרד לשירותי דת מהמפלגות החרדיות לבית היהודי. סגן שר הדתות, אלי בן דהן, ושר הדתות, נפתלי בנט, הכריזו על סדרת רפורמות בשירותי הדת. אחת מהן היא הדרישה שרב יישוב ידווח על עבודתו. הדרישה באה לידי ביטוי בחוזר שפרסם מנכ"ל משרד הדתות, אלחנן גלט, בתחילת אפריל. המדינה דורשת מהרבנים, בין היתר, לדווח על מספר החופות שערכו, על מספר החולים שביקרו, על מספר השמחות וההלוויות שהשתתפו בהן ועוד.

בעקבות החוזר עתרה ב־6 באפריל קבוצה של 66 רבני יישובים, באמצעות עו"ד יעקב וינרוט, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הרבנים טוענים כי החוזר פוגע בהסכם הקיבוצי שבמסגרתו הם מועסקים. בדיון שנערך לפני שבוע החליטה השופטת מיכל לויט להקפיא את החוזר והורתה למדינה לשאת ולתת עם ההסתדרות, שהצטרפה לעתירה.

לידיעה ב"כלכליסט"