כהונה משתלמת
משכורות העתק של רבני הערים
עלות שכרם של עשרות רבנים המכהנים ביישובים בינוניים וקטנים מסתכמת ביותר מחצי מיליון שקל בשנה
21/08/2013 15:02
תגיות: רבני ערים · עלות שכר · משרד הדתות · נפתלי בנט · משומר צוברי · "הארץ"
שר הדתות, נפתלי בנט. צילום: מרים אלסטר פלאש 90
כמה משתלם להיות רב עיר? לפי הדו"חות הכספיים של המועצות הדתיות, שמתפרסמים באתר של משרד הדתות, משתלם מאוד. בראש רשימת השכר של רבני הערים נמצא הרב משומר צוברי, רב היישוב גן יבנה, שעלות שכרו השנתית היא 928,843 שקל; אחריו בדירוג הרב יהודה שטרן מהיישוב אלקנה בשומרון, שעלות שכרו היא 765,377 שקל בשנה; במקום השלישי הרב דוד אבוחצירא מהעיר יבנה עם 724,343 שקל בשנה; והרב יצחק הלוי מקרני שומרון, שמקבל 688,171 שקל בשנה.
בכתבה ב"הארץ", שערך בדיקה של שכר רבני הערים, נכתב כי לפי מפתח שקבע המשרד לשירותי דת, שכר הרבנים תלוי בוותק שלהם, בגודל היישוב שבו הם מכהנים ובדירוגם המקצועי, אבל בפועל תלוי שכר הרבנים בהסדרים היסטוריים, שיוצרים עיוותי שכר. בעבר הוצמד שכרם של רבני הערים לשכר של ראש הרשות המוניציפלית, או של שרים (בערים הגדולות). רבנים ותיקים שמונו לפני 30 שנה ומעלה, יכולים להשתכר עשרות אלפי שקלים בחודש, ואילו חלק מהרבנים שמונו בעשור האחרון מקבלים משכורת של כ-7,500 שקל בחודש.
רב עיר או יישוב נבחר, למעשה, לכל החיים. רבנים ממשיכים בכהונתם גם לאחר גיל הפרישה, לרוב בשכר. בדיון בוועדת הכספים בכנסת לפני כשנה וחצי התגלה כי בישראל יש כ-150 רבנים, וכ-60% מהם ממשיכים לכהן אף על פי שעברו את גיל 75. למעט רבנים הפורשים מתוך בחירה, רובם פורשים למעשה רק במותם.
עשרות מהרבנים הנושאים בתפקידים רשמיים מיותרים. כך סבור גם השר לשירותי דת, נפתלי בנט, שאמר כי ברצונו לבטל תפקידים אלה. לא כל רבני הערים מקפידים להתגורר ביישובים שבהם הם אמורים לגור. בחלק מהיישובים אין חברה קדישא ולא
הרב חיים עדני מאליכין (עלות שכר, 548,656 שקל): ביישוב כמו שלנו נופלים על הרב הרבה דברים. למשל, הלוויות. במקומות אחרים זה לא נופל על הרב, כאן כל השבעה נמצאים עם האבלים
מנפיקים בהם תעודות כשרות. חלק מהרבנים מדווחים על פעילות מעטה בדו"חות רשמיים, אבל מקבלים משכורת נאה. חלקם מתפרנסים גם ממוסדות תורניים שהם מפעילים.
הרב צוברי אמר ל”הארץ” כי בעבר השתכר "130 לירות בחודש" וחי בדוחק, וגם היום הוא "לא מרוויח הרבה". לדבריו, הנתון שלפיו עלות שכרו היא למעלה מ-928 אלף שקל בשנה אינו מהימן. עם זאת, לדבריו ראוי שרב מקומי יקבל שכר מכובד.
הרב חיים עדני מאליכין, שעלות שכרו היא 548,656 שקל בשנה, אמר: "ביישוב כמו שלנו נופלים על הרב הרבה דברים שלא נופלים במקומות אחרים. למשל, הלוויות וחזנות של הלוויה. הלוויה זה דבר מאוד כבד. במקומות אחרים זה לא נופל על הרב, כאן כל השבעה נמצאים עם האבלים... גם אין לי מחלקת נישואים. אני עושה הכל, גם תעודת רווקות, גם רישום נישואים, וגם שבתות חתן. כל הזמן עסוקים".
דובר המשרד לשירותי דת, דניאל בר, מסר בתגובה: "שכר רבני הערים נקבע בהסכם בשיתוף הממונה על השכר במשרד האוצר ועל פי חוק. המשרד מתקצב את המועצה הדתית על בסיס פעילות שירותי הדת, ובכלל זה הוצאות שכר (הרבנים, העובדים והעובדים בפנסיה). כל הרבנים שמוזכרים בכתבה הינם רבנים ותיקים שמונו לפני עשרות שנים וכפופים להסכמים ישנים. רבנים חדשים אינם מקבלים סכומים דומים. אגף משאבי אנוש במשרד עמל בימים אלו יחד עם אגף התקצוב לצד תוכניות ההבראה על שינוי שיטת השכר, הפרשת רבנים לגמלאות וקיצוץ בתשלומי השכר".
לכתבה ב"הארץ"