מקרה מיוחד

רק בישראל: במדינות דמוקרטיות אין פטור משירות לאוכלוסייה חריגה

דמוקרטיות ליברליות שיש בהן חובת שירות צבאי פועלות לצמצם פטורים ולא להרחיב אותם. מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בעשר מדינות דמוקרטיות מגלה שאין פטור דומה לזה של תלמידי הישיבות

26/02/2024 12:37

תגיות: גיוס חרדים ·  שוויון בנטל ·  המכון הישראלי לדמוקרטיה

 חרדים מפגינים נגד מעצרו של בחור ישיבה עריק צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

במדינות שבהן נהוג שירות אזרחי כתחליף לשירות צבאי, בדרך כלל הוא ארוך משמעותית מהשירות הצבאי. המגמה בדמוקרטיות ליברליות שיש בהן שירות חובה היא לבטל פטורים מפלים שמקבלות אוכלוסיות חריגות ולא להרחיב אותם. יוון וקפריסין שוללות ממשתמטים את הזכות לבחור ולהיבחר ובכמה מדינות העונשים על השתמטות בימי מלחמה חמורים בהרבה מאשר בימי שגרה.

אלה כמה מהממצאים שעולים ממחקר השוואתי שערכו פרופ' יובל שני ועו"ד מירית שרעבי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. החוקרים, מומחים למשפט בינלאומי, ערכו השוואה בין עשר דמוקרטיות ליברליות באירופה ובאסיה שבהן נהוג שירות חובה. הם בדקו מאפיינים כמו אורך השירות, כללים למתן דחיית שירות או פטור משירות, קיומו של שירות אזרחי כתחליף לשירות צבאי וכן סנקציות על משתמטים.

בישראל גברים משרתים 32 חודשים ויש כוונה להאריך את השירות של החיילים הקרביים ל־36 חודשים. נשים משרתות 24 חודשים. בכל המדינות חוץ מנורבגיה אין חובת שירות לנשים. ברוב המדינות באירופה אורך השירות הוא עד שנה ובאסיה עד שנתיים.

פרופ' שני אמר לשחר אילן מכלכליסט, שהמגמה הרווחת היא להרחיב את האוניברסליות של שירות החובה ולבטל פטורים שהיו נהוגים בעבר. בנורבגיה ביטלו את הפטור לנשים. בארמניה ביטלו את האפשרות להמיר את השירות בקנס בגובה 200 משכורות מינימום. ואולי התקדים המעניין ביותר לישראל: בקפריסין ביטלו ב־2008 את הפטור לחברים בקהילות הנוצריות – הארמנית, המרונית והלטינית. כלומר, הצבא כבר איננו נחלה בלעדית של העדה הנוצרית השלטת, היוונים האורתודוקסים.

ב־2015 התגייסו 2,140 גברים חרדים, אבל בשנים האחרונות מתגייסים רק 1,200 חרדים. "לא מצאנו פטור שמקביל לפטור לחרדים", אומר שני. במדינות בודדות יש פטור לממלאי תפקידים דתיים או למי שלומדים לתפקיד כזה, אך לא לכל תלמיד במוסד דתי. ביוון ניתן פטור לנזירים במנזרים של הר אתוס במקדוניה או במנזר של הפטריארכיה היוונית בירושלים. בשווייץ יש פטור לכמרים. בדרום קוריאה יש פטור מסיבות ביטחון לעריקים מצפון קוריאה שמזכיר במניעיו, לדברי שני, את הפטור לאוכלוסייה 

בשווייץ כמעט כל מי שלא משרת משלם עד גיל 37 מס פטור בשווי 3% מהכנסתו. בישראל המדינה משלמת קצבאות לתלמידי הישיבות המשתמטים

הערבית בארץ. לימודים אקדמיים הם סיבה מאוד רווחת לדחיית שירות. בניגוד ללימודים בישיבה, ללימודים אקדמיים בדרך כלל יש סוף ברור ופוטנציאל גבוה לתרומה בשוק העבודה.

האבחנה הבולטת ביותר של שני ושרעבי היא שבניגוד מוחלט לישראל, כמעט בכל מדינות ההשוואה השירות האזרחי ארוך משמעותית מהשירות הצבאי. בארמניה השירות הצבאי נמשך שנתיים, אבל שירות צבאי ללא נשק נמשך שנתיים וחצי ושירות אזרחי שלוש שנים. בדרום קוריאה השירות הצבאי נמשך בין 18 ל־21 חודשים והשירות האזרחי שלוש שנים. עם זאת, במדינה יש ביקורת על התנאים הקשים שבהם מוחזקים המשרתים, שדומים למאסר. באוסטריה יש זכות בחירה בין שירות בצבא לשירות אזרחי. 45% מהמשרתים מעדיפים את השירות האזרחי, אף שהוא נמשך תשעה חודשים והשירות הצבאי רק שישה חודשים. הנורמה בישראל קובעת ששירות לאומי נמשך שנה. שני אומר שאפשר ללמוד מההשוואה ש"אין הכרח שכולם יעשו אותו שירות. שירות אזרחי משמעותי יכול להיות פתרון למחלוקת בישראל".

לפחות שתי מדינות דמוקרטיות שוללות ממשתמטים את הזכות לבחור ולהיבחר. ביוון שוללים ממשתמטים גם את הזכות לעבוד במגזר הציבורי, לקבל דרכון ובחלק מהמקרים גם לעסוק במקצוע שדורש רישיון. הסנקציות האלו אינן תחליף למאסר וקנסות, אלא תוספת. בשווייץ כמעט כל מי שלא משרת משלם עד גיל 37 מס פטור בשווי 3% מהכנסתו ולכל הפחות 400 יורו בשנה. גם צעירים שמשרתים שירות אזרחי בשווייץ מחויבים במס פטור, אבל בשיעור מופחת. בישראל, כידוע, המדינה משלמת קצבאות לתלמידי הישיבות המשתמטים ולא להפך.

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, חבר הכנסת לשעבר יוחנן פלסנר, אומר: "כפי שניתן לראות מהמחקר שערכנו, ההסדר החל בישראל הוא ייחודי וחסר תקדים. מצאנו כי דמוקרטיות אחרות שבהן קיימת חובת גיוס מצמצמות את האפשרות לקבל פטור מלא משירות ונוטות שלא לפטור קבוצות שלמות באופן מלא מחובת השירות. הפוך מכך. הן יוצרות מסגרות לשירות חלופי בצבא ומחוצה לו. במקרה בודד שבו מצאנו כי מדינה העניקה פטור מלא משירות לקבוצה דתית קטנה יחסית, פינלנד, הפטור בוטל בעקבות החלטה שיפוטית עקב פגיעה בשוויון".

לכתבה בכלכליסט