הרבנות הצבאית אמרה
פסיקת בג"ץ בנושא החמץ בצה"ל: ללא בסיס הלכתי אמיתי
בג"ץ החליט שלא להתערב בפקודות הצבא המתייחסות להימצאות חמץ בבסיסי צה"ל בפסח על סמך פרשנות מוטעית של עקרון הלכידות והרעות
26/02/2024 12:21
תגיות: חמץ · ·
אולם בבג''ץ (צילום אילוסטרציה). צילום: Stellas mom, flickr
הרב עו"ד אורי רגב
בג"ץ דחה לאחרונה עתירה שביקשה לאפשר לחיילים, קצינים ועובדי צבא שאינם שומרי כשרות, או שאינם יהודים, לצרוך בצנעת הפרט שלהם מזון שאינו כשר בפסח, בלי לפגוע בכשרות המטבחים, חדרי האוכל והקנטינות ובלי לפגוע בזכותם של שומרי הכשרות להקפיד על דיני הכשרות לפסח כהלכתם. היתה לי הזכות לטעון לפני בג"ץ, והגם שעתירתנו נדחתה אני מכבד את פסיקתו ואת סמכותו של בית המשפט, אף שאני חולק על מסקנתו. אנחנו נוטלים חלק פעיל במאבק להגנה על סמכותו ועצמאותו של בית המשפט מפני מלעיזיו, וכמובן אין בפסיקה זו כדי להמעיט במאומה ממחויבותנו להמשיך ולהגן על בית המשפט העליון.
במהלך הטיעון הזכרתי לבית המשפט את ההומורסקה הנפלאה של אפרים קישון, העוסקת בפיצוץ בית ההסתדרות. בשש וחצי בבוקר הוא ניעור משנתו למשמע דפיקות חזקות בדלת ביתו. שכנו, מר כלניות, העיר אותו כדי לבשר לו שבלילה פוצצו את בית ההסתדרות. לא אלאה אתכם בפרטי המעשייה המבדחת ורבת מוסר ההשכל, אבל כצפוי גברה חמתו כאשר פתח את החלון וראה את בית ההסתדרות ניצב מולו ללא פגע. כלניות השיב שכך שמע מקונשטטר, ולפיכך לא היה מוכן להתקרב לחלון ולראות במו עיניו וסיכם: "קונשטטר אמר לי וזה מספיק לי".
נזכרתי בהומורסקה זו כשהפצרתי בבית המשפט להתבונן בראיות שהבאתי, שלפיהן רבנים אורתודוקסים בצבא האמריקאי מאוחדים באמירה חד־משמעית שכל עוד החמץ אינו בבעלותם והם אינם אוכלים ממנו – אין בצריכת חמץ בחדרי מגורים
בצד החיובי, בית המשפט הדגיש את התחייבויות הצבא שלא לערוך חיפושים ומסדרי חמץ, וכן לקצר את משך איסור הכנסת חמץ לבסיסים
או בחדר האוכל כדי לפגוע ביכולתם לשמור כשרות לפסח. הנחיה זו מבוססת על ה"שולחן ערוך" ועל מקורות הלכתיים נוספים שהצגתי לבית המשפט. אבל בית המשפט לא ראה צורך להתבונן במציאות הנהוגה בצבאות אחרים בקרב יהודים שומרי מצוות, ואף לא בלשונו המפורשת של ה"שולחן ערוך". די היה בכך ש"קונשטטר אמר", או במקרה שלנו: הרבנות הצבאית אמרה לוועדה שדנה בנושא והחליטה לציית לרבנות, וכך אמרו לפרקליטות שאף היא לא הציבה שום סימן שאלה על הדברים, וכך אמרה הפרקליטות לבית המשפט.
בצד החיובי, בית המשפט הדגיש את התחייבויות הצבא שלא לערוך חיפושים ומסדרי חמץ, וכן לקצר את משך איסור הכנסת חמץ לבסיסים. יתר על כן, השופטת גילה כנפי־שטייניץ הדגישה כי צה"ל יוכל לשקול פתרונות נוספים שיאפשרו לחיילים שאינם שומרי כשרות לצרוך חמץ בפסח, בדומה לפתרון החקיקתי לגבי החמץ בבתי החולים.
אכזבתנו מפסק הדין מבוססת, מעבר לדקדוקי החוק והתקדימים, על הפרשנות המוטעית, לדעתנו, של עקרון הלכידות והרעות ועל קבלת עמדתה ההלכתית הכפייתית של הרבנות הצבאית, אף על פי שהיא נסתרת בעליל, כפי שהראינו. לכידות הצבא אינה נוצרת על ידי כפייה דתית בוטה שאין לה בסיס הלכתי אמיתי, ועלינו לקוות שההתעוררות הציבורית בנושאי דת ומדינה בימים אלה תבוא לידי ביטוי בהקמת ממשלה שתיישם הלכה למעשה את הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש. ייצג עם הצוות המשפטי של חדו"ש את העותרים
למאמר במעריב