לכידות בכפייה

בג"ץ דחה את העתירות נגד האיסור על הכנסת חמץ לבסיסי צה"ל

בפסק הדין כתבה השופטת גילה כנפי-שטייניץ, כי כך נשמרת אחדות הצבא: "לשמור על הלכידות בין החיילים ולאפשר קיום שגרת חיים משותפת"

חיילים בקורס בבסיס ההדרכה הצבאי לתקשוב. צילום: אתר צה''ל, ויקיפדיהחיילים בקורס בבסיס ההדרכה הצבאי לתקשוב. צילום: אתר צה''ל, ויקיפדיה

בג"ץ פרסם את פסיקתו בעתירה שהגישו עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון והפורום החילוני בעניין כפיית החמץ בפסח בבסיסי צה"ל והאיסור המוחלט על הכנסת מזון פרטי לכל מקום בתוך בסיסי הצבא.

אנו מכבדים את החלטתו של בג"ץ, אך מצרים על דחיית העתירה. בצד החיובי – בית המשפט הדגיש את התחייבויות הצבא שלא לערוך חיפושים ומסדרי חמץ, וכן לקצר את משך איסור הכנסת חמץ לבסיסים. יתר על כן, השופטת גילה כנפי-שטייניץ מצאה לנכון להדגיש כי למרות דחיית העתירה צה"ל יוכל לשקול פתרונות נוספים אשר יאפשרו לחיילים שאינם שומרי כשרות לצרוך חמץ בפסח, בדומה ל"פתרון החקיקתי שנבחר בתיקון מס' 13 לחוק זכויות החולה, אשר הסמיך את מנהלי בתי החולים לאסור על הכנסת חמץ לבתי החולים או להגבילה, לאחר שקילת חלופות אחרות ובהתחשב בזכויות המטופלים ומלוויהם ובצרכיהם". 

אנו מאוכזבים מהפרשנות המוטעית של עקרון הלכידות והרעות ומקבלת עמדתה ההלכתית הכפייתית של הרבנות הצבאית

אנחנו גם מציינים בהערכה את דבריו של השופט יצחק עמית על יתרונה של האפשרות שהועלתה להקצות חדר נפרד שבו יתאפשר לחיילים אלה לצרוך חמץ, הגם שלא עמד על אפשרות זו, שהוועדה הצה"לית שדנה בנושא דחתה. הוועדה אימצה את התנגדות הרבנות הצבאית, כמו גם את השיקול של חשיבות הלכידות בצבא.

מעבר לדקדוקי החוק והתקדימים, אנו מאוכזבים מהפרשנות המוטעית לדעתנו, של עקרון הלכידות והרעות ומקבלת עמדתה ההלכתית הכפייתית של הרבנות הצבאית, אף שהיא נסתרת בעליל הן בהתבוננות בחיילים שומרי מצוות וברבנים צבאיים מחוץ לישראל והן במקורות ההלכתיים שצוטטו באופן מטעה על ידי הפרקליטות בשם הרבנות.

לכידות הצבא אינה נוצרת על ידי כפייה דתית בוטה, שאין לה בסיס הלכתי אמיתי, ועלינו לקוות שההתעוררות הציבורית בנושאי דת ומדינה בימים אלה תתבטא בהקמת ממשלה אשר תראה חובה לעצמה ליישם הלכה למעשה את הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון.

לידיעה בכלכליסט

 



איך תוכל לפעול?