הותרת שעון הקיץ – צעד מתבקש בזמן מלחמה

שעון הקיץ אמור להסתיים השבוע, אף על פי שברור לכל העוסקים בדבר שמדובר בטעות. הדבר נכון תמיד, וביתר שאת בימים אלה של מלחמה

26/10/2023 12:54

תגיות: שעון קיץ · מלחמת יום הכיפורים ·

כוחות צה''ל מתכוננים לכניסה לעזה. צילום: יואב קרן, ויקיפדיה

יפעת סולל

קיים קשר היסטורי בין שעון קיץ למלחמה. שעון הקיץ הראשון הונהג בזמן מלחמת העולם הראשונה, כדי לחסוך שימוש בפחם לצורכי תאורה. באירופה ובארה"ב החילו שעון קיץ ברוב תקופת מלחמת העולם השנייה ובישראל החזירו את שעון הקיץ לאחר מלחמת יום הכיפורים. הסיבות העיקריות להנהגת שעון הקיץ באותן שנים היו כלכליות. בעשורים האחרונים הסיבות להחלת שעון קיץ הן בעיקר חברתיות-בריאותיות-משפחתיות – ירידת החושך בשעה מוקדמת מגבירה דיכאון ופוגעת ביכולתם של ילדים לשחק בחוץ ובזמן המשפחתי. בימים אלה של מלחמה זו לא רק טעות – זו פגיעה קשה בציבור, ושוב משיקולים קואליציוניים.

בישראל שעון הקיץ עמד במשך שנים בלב המאבק להפרדת הדת מהפוליטיקה. שעון הקיץ הונהג לראשונה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי והסמכויות להפעילו הועברו עם הקמת המדינה לשר הפנים. שעון הקיץ הוחל בשנות המדינה הראשונות, אך הופסק והונהג שוב לחילופין מ-1957 ועד 1974. באותה שנה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים ומשבר האנרגיה, הונהג שעון הקיץ במשך שנתיים. שר הפנים, יוסף בורג, ביטל את שעון הקיץ ב-1976 ומאז הפעלת שעון הקיץ הפכה לסוגיה מרכזית ביחסי דתיים-חילונים בישראל. שעון הקיץ הופעל שוב לאחר הוראה של בג"ץ, בוטל בחקיקה, הותקן בחקיקה שוב ב-1984 ובוטל על ידי שר הפנים הרב יצחק פרץ (ש"ס) ב-1986. הצעד עורר מחאה רבתי, עד שהרב שך הורה לפעול בהתאם להחלטת הממשלה להפעיל שעון קיץ. מ-1986 ועד 2005 סוגיית משכו של שעון הקיץ עלתה לדיון כמעט מדי שנה, והמועדים השתנו בהתאם לזהות השר שהחזיק בתיק הפנים.

ב-2005 נקבעו מועדים קבועים בהתאם ללוח השנה העברי, כך ששעון הקיץ הסתיים לפני יום כיפור. ב- 2012 וב-2013, בעקבות שתי ועדות שהוקמו כדי לדון בנושא, נקבעו מועדי הפעלת שעון הקיץ בהתאם לתאריכים הלועזיים עד תחילת אוקטובר ולאחר מכן עד סוף אוקטובר.

הזירה הפוליטית רעשה שוב ושוב בהתייחס לסוגיית שעון הקיץ, אבל כלל לא מדובר בסוגיה הלכתית, וקבוצות דתיות שונות

הזירה הפוליטית רעשה שוב ושוב בהתייחס לסוגיית שעון הקיץ, אבל כלל לא מדובר בסוגיה הלכתית

הציגו עמדות שונות בנושא. היו שטענו כי שעון הקיץ מקשה על תפילת שחרית וכי קיים חשש לחילול שבת, ומאידך גיסא נטען כי שעון הקיץ מקל על אנשים עובדים לסיים את עבודתם ביום שישי ולהגיע הביתה זמן מספק לפני כניסת השבת. בוועדת המנכ"לים שדנה בסוגיה ב-1976 נכתב כי הרב שלמה גורן לא מצא קשר בין שעון הקיץ לבין אורח החיים הדתי, הן לעניין תפילת שחרית והן לעניין צום יום הכיפורים. עמדותיהם של רוב הרבנים הראשיים לאורך השנים היו דומות והם הציגו קשיים מסוימים לאורח החיים הדתי בשל החלת שעון הקיץ ולצדם יתרונות.

גברים דתיים שביקשו להצדיק התנגדות לשעון הקיץ ניסו לתרץ זאת בטענה ששעון הקיץ מקשה על אמהות למשפחות מרובות ילדים, אשר נדרשות לשעות רבות יותר של פעילות עם הילדים לאחר שהם שבים מן הגנים ובתי הספר. היתרונות שבזמן איכות עם הילדים והיכולת לתת להם לשחק מחוץ לבית הוצגו דווקא כחיסרון בידי נציגים גברים, שלא עסקו מעולם בגידול פעיל של ילדים.

בזמן המלחמה הדברים מוקצנים. ילדים במתח זקוקים ליותר פעילות גופנית כדי להתמודד, והחשיכה המוקדמת תביא להארכת שעות הבית על פני שעות הפעילות בחוץ ובהכרח להארכת שעות הלחץ. חשיפה לאור ולוויטמין D מצמצמת מצבי דיכאון, שרבים כל כך מתושבי ישראל מצויים בימים אלה על ספו. גם מבחינה כלכלית אין קושי להשאיר את שעון הקיץ על כנו. קושי מערכתי יתעורר רק אם יוחלט על שינוי מועד כניסתו לתוקף של שעון החורף – שכן אז ישראל לא תהא מסונכרנת עם האיחוד האירופי. מאחר שמדינות רבות ביטלו את שינויי השעון – השארת השעון כפי שהוא עתה לא תצריך התאמות חדשות. על הממשלה להחליט כי כחלק מצעדי החירום יבוטל כליל המעבר לשעון חורף לשנת 2024-2023.

ניתן יהיה לראות בהחלטה זו גם בדיקה אם נכון לחברה הישראלית לבטל את שינויי השעון, כפי שהומלץ באיחוד האירופי, ולקבוע כשעון קבוע את שעון הקיץ. מצב החירום הנוכחי מחייב שהממשלה תקבל החלטה לטובת הציבור – ולא לטובת השיקולים הפוליטיים של הקואליציה.

יפעת סולל היא סמנכ"לית חדו"ש והיועצת המשפטית של העמותה