חשוב שייקבר כיהודי

חברה קדישא במודיעין הקשתה על משפחה שביקשה קבורה אזרחית

תושב העיר ביקש לפני מותו להיקבר בארון בחלקה האזרחית בבית הקברות העירוני. במחלקה הדתית בעירייה נענו לבקשת המשפחה רק לאחר מסע שכנוע ושיחות ממושכות

בית עולם, בית קברות אזרחי בחורשיםבית עולם, בית קברות אזרחי בחורשים (צילום אילוסטרציה)

י', תושב מודיעין בן 86, הלך לעולמו לפני כמה שבועות. לפני מותו אמר לבני משפחתו שהוא רוצה להיקבר בארון, בחלקה האזרחית שבבית הקברות העירוני. במחלקה הדתית ובחברה קדישא המקומית, המנהלת בפועל גם את הקבורה האזרחית, לא התלהבו מהבקשה ואמרו שחשוב שהוא "ייקבר כיהודי".

באתר האינטרנט של עיריית מודיעין נכתב שהיא "מעניקה את האפשרות לקבורה פלורליסטית". אבל אור קשתי כותב ב"הארץ" שהעירייה אינה מגינה על מימושה של זכות בסיסית זו. לקראת קביעת המועד של ההלוויה, אנשי הדת ניסו להשפיע על משפחתו של י'. הם טענו שארון הקבורה הנדרש לא יתאים לממדי הקבר בחלקה האזרחית והדגישו שחשוב להיקבר לפי הכללים האורתודוקסיים. רק לאחר שהמשפחה עמדה על רצונה בקבורה אזרחית, ראשי שירותי הדת במודיעין נענו לבקשה.

איתי אלמוג־בר, חבר מועצת העיר מסיעת "מודיעין חופשית", העלה לדיון את המקרה. הוא הציע שבאתר האינטרנט העירוני 

אנשי הדת טענו שארון הקבורה הנדרש לא יתאים לממדי הקבר בחלקה האזרחית והדגישו שחשוב להיקבר לפי הכללים האורתודוקסיים

יצוין שבמודיעין יש אפשרות לקבורה אזרחית, ולא לקבורה פלורליסטית, כולל האפשרות לקבורה בארון. כן הציע למנות אדם שיפעל לכבד את הבקשות לטקס חילוני. ראש העיר, חיים ביבס, דחה את ההצעות (מהעירייה נמסר בתגובה: "ככלל לא נעשים ניסיונות שכנוע לוותר על קבורה אזרחית. במקרה של בקשה כזאת נעשה עם המבקשים תיאום ציפיות").

הזכות להיקבר בבית עלמין אזרחי הוכרה ב–1996 בחוק הקבורה האזרחית, ועוגנה בתקנות כעבור שנתיים. בשנים שעברו מאז סיכל המשרד לשירותי דת את יישום החוק. גם כיום, מתוך 32 הגופים המחזיקים ברישיון לקבורה אזרחית מטעם המשרד הממשלתי, רק כחמישה הם חילוניים.

מתן רישיון לקבורה אזרחית לגופים אורתודוקסיים נגוע בסתירה פנימית. חלק מהתקנונים של חברות קדישא מתחייבים לניהול "קבורת המת לפי השולחן ערוך", כפי שמצאה בעבר עמותת חדו"ש (לחופש דת ושוויון).

לידיעה ב"הארץ"



איך תוכל לפעול?