השתמטות בחסות הדת
האם צה"ל יגייס סוף סוף מצהירות דת כוזבות?
לפני תשע שנים החליטה הכנסת להקים ועדה, המוסמכת לבטל פטור משירות צבאי שניתן לאישה על בסיס הצהרת דת כוזבת. בפועל הוועדה לא קמה ורק בעקבות שלוש עתירות של חדו"ש לבג"ץ כונן משרד הביטחון את הוועדה
08/04/2021 16:58
תגיות: צה"ל · הצהרת דת · נשים · חדו"ש · בג"ץ
חיילות צה''ל (צילום אילוסטרציה). צילום: הדס פרוש, פלאש 90
חוק שירות ביטחון פוטר אוטומטית משירות צבאי כל מלש"בית שמצהירה בפני דיין בבית הדין הרבני שהיא שומרת כשרות ושבת וטעמי דת מונעים ממנה לשרת; ובניגוד לכל פטור אחר (רפואי, הגירה לחו"ל וכדומה) – פטור זה אינו ניתן לביטול על ידי שלטונות צה"ל, אפילו אם קיימות ראיות חד משמעיות לכך שהוא ניתן על בסיס הצהרה כוזבת, אלא רק אם המצהירה מורשעת בפסק דין סופי בהליך פלילי על שבועת השקר. על פי נתונים שקיבלה חדו"ש מצה"ל, מדי שנה זוכות קרוב ל-20 אלף נשים לפטור על בסיס הצהרת דת – למעלה משליש(!!) ממחזור הגיוס. למעשה, כל טעמי הפטור האחרים לנשים – רפואיים, נפשיים, נישואין/היריון, חו"ל וכדומה – מייצגים רק כ-17% מן הפטורים; כ-83% ממקבלות הפטור מדי שנה הן מצהירות דת.
ספק רב אם יש הצדקה לפטור כה רחב מלכתחילה. קיימים תפקידים רבים בצה"ל שמאפשרים לאישה שומרת שבת וכשרות שירות משמעותי, ללא חשש לפגיעה באורחות חייה ובמנהגי הדת שלה. אבל המשמעות החמורה יותר של קלות קבלת הפטור היא שאלפי נשים מדי שנה, שאינן עומדות אפילו בקריטריונים המקילים מאוד שקבע החוק, ניצלו אותו לקבלת פטור. לפי הערכות של בכירים באכ"א, עד כשליש(!) ממקבלות הפטור זכו בו על בסיס הצהרת שווא.
הפטור הגורף ניתן בסוף שנות ה-70 במענה לדרישות החרדים, המתנגדים לכל שירות של נשים, ומאז משמש ערוץ קל להשתמטות משירות צבאי שבו השתמשו עשרות אלפי נשים. רק בשנת 2012 חוקקה הכנסת הוראת שעה המקימה ועדה מקצועית, המוסמכת לבטל פטור שניתן למצהירה על בסיס הצהרה כוזבת או אם התנאים שאליהם התחייבה כבר אינם מתקיימים (למשל, מצהירה שחדלה לשמור שבת בשנתיים שלאחר קבלת הפטור). אפשר היה לצפות שלאחר תיקון החקיקה צה"ל ומשרד
מדי שנה זוכות קרוב ל-20 אלף נשים לפטור על בסיס הצהרת דת – למעלה משליש ממחזור הגיוס
הביטחון יפעלו במרץ להקמת הוועדה, כדי לעצור את זרם ההשתמטות העולה משנה לשנה; אך בפועל התברר שהשיקולים הקואליציוניים גברו על החוק ועל החובה לציבור, והאחראים על ביטחון המדינה עשו הכל כדי למנוע את הקמת הוועדה.
בשנים האחרונות נאלצה חדו"ש לעתור שלוש פעמים לבג"ץ בנושא. בעתירה הראשונה, ב-2018, עתרנו נגד משרד הביטחון שלא אישר תקנות שיאפשרו את הקמת הוועדה ופעילותה; ורק בעקבות העתירה, באיחור של שש שנים, נאלץ משרד הביטחון להתקין את התקנות. אולם התברר כי התקנת התקנות היתה רק משוכה ראשונה: משרד הביטחון התקין את התקנות, אך סירב למנות ועדה כפי שהחוק מחייב אותו, כך שלא היה מי שיוכל לפעול נגד מוסרות ההצהרה הכוזבת. שוב נאלצה חדו"ש לעתור, ובעקבות העתירה חתם שר הביטחון על מינוי חברים לוועדה; אך גם הפעם בפועל לא נעשה דבר. משרד הביטחון גרר רגליים במשך למעלה משנה והוועדה לא התכנסה ולו פעם אחת. עתירה שלישית שהגישה חדו"ש בסוף 2020 הביאה סוף סוף לתוצאה המיוחלת: משרד הביטחון נאלץ להפעיל סוף סוף את הוועדה, וצה"ל התחיל לפעול לאיתור של מצהירות כוזבות כדי להביא את עניינן בפני הוועדה. ב-4.3 נתן בג"ץ פסק דין בעתירתנו, שבו הוא מאשר כי "היתה הצדקה מלאה להגשת העתירה", אך בנקודת הזמן הנוכחית "החלה פעילות הוועדה הלכה למעשה וניתן מענה גם לסעדים הנוספים המתבקשים בעתירה". העתירה נמחקה, תוך שמירת זכותנו לעתור אם הוועדה לא תפעל כמתחייב על פי הצהרות משרד הביטחון, ומשרד הביטחון חויב בהוצאות של 10,000 שקל.
כיום נותרו לוועדה רק חודשים מעטים כדי לפעול בטרם הוראת השעה מסתיימת. חדו"ש תמשיך לעקוב אחר פעילותה ונפעל להבטיח שהנושא לא יתמסמס והכנסת, הממשלה ושלטונות צה"ל יעשו את הנדרש כדי למנוע השתמטות של מצהירות דת כוזבות, אם באמצעות הוועדה ואם בכלים אחרים.