התעלמות מתמשכת מהחוק

חדו"ש לבג"ץ: לפעול לאלתר לגיוס אלפי מצהירות דת כוזבות לצבא

מדי שנה אלפי נשים זוכות לפטור משירות צבאי על בסיס הצהרת דת כוזבת. כשמונה שנים וחצי חלפו מאז תוקן החוק המאפשר לצבא לבטל פטורים שהתקבלו על סמך הצהרה כוזבת, אך הוועדה המוסמכת לכך לא התכנסה ולו פעם אחת. לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרד הביטחון ולצה"ל עתרה עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון לבג"ץ בבקשה לחייב את הוועדה להתחיל לעבוד

20/10/2020 15:37

תגיות: גיוס נשים ·  פטור ·  הצהרת דת ·  חדו"ש ·  בג"ץ

חיילות (צילום אילוסטרציה). צילום: debs, flickr

עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון הגישה אתמול עתירה לבג"ץ, שבה היא דורשת להפעיל לאלתר את הוועדה שבסמכותה לבטל פטור מגיוס לצה"ל לצעירות שקיבלו את הפטור על בסיס הצהרת דת כוזבת (בג"ץ 7137/20, חדו"ש נ' שר הביטחון ואח'). בספטמבר חשפה חדו"ש שהוועדה, שמונתה לפני יותר משנה, לא התכנסה ולו פעם אחת ולא דנה ולו במקרה אחד. בעתירה, שהגישו עורכי הדין שגיא אגמון ואורי רגב, דורשת חדו"ש כי בית המשפט יורה לוועדה להתכנס כדין ולצה"ל להתחיל לפעול על פי החוק, כדי להתמודד עם התופעה ההמונית של הצהרות דת כוזבות לצורך קבלת פטור משירות.

זוהי עתירתה השלישית של חדו"ש, המבקשת לכפות על צה"ל ומשרד הביטחון לפעול בהתאם לחוק. בעקבות שתי העתירות הראשונות נאלצו הרשויות להתקין את התקנות הדרושות ליישום החוק ולמנות את הוועדה שתעסוק בכך. עתה, כאמור, מתברר שהרשויות ממשיכות להתעלם מן החוק – גם לאחר שמונתה הוועדה לא מכנסים אותה ולא נוקטים את ההליכים הדרושים לביטול הפטורים שהושגו בהונאה.

נתונים שקיבלה חדו"ש מצה"ל באוגוסט 2020 מלמדים שבשנת 2019 הגישו 19,462 מלש"ביות בקשה לקבל פטור מטעמי הכרה בדת, ורק בקשתן של 519 לא אושרה. על פי נתונים משנים קודמות, מספרן של מקבלות הפטור מטעמי הכרה בדת שווה ללמעלה משליש מהנשים במחזור הגיוס האחרון. יתר על כן, על פי הנתונים מספרן של מועמדות לגיוס המבקשות ומקבלות פטור מטעמי דת עולה משנה לשנה.

על פי הערכות גורמי צה"ל, בכל שנה לפחות כ-2,000 מצהירות זכו בפטור על בסיס הצהרה כוזבת, והמספר כנראה גבוה בהרבה. בצה"ל מעריכים שבין 10% ל-33% מהפטורים מושגים שלא כדין. לפי נתונים שפרסם צה"ל ביחס לשנים קודמות, למעלה מ-80% ממקבלות הפטור משירות עושות זאת על סמך הצהרת דתיות – פי חמישה יותר מכל עילות הפטור האחרות (רפואי, נפשי, חו"ל, נישואים וכו') יחדיו.

מנכ"ל חדו"ש – לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב: "בימים אלה הציבור שב וצופה בחלחלה עד כמה המנהיגות הפוליטית מימין, משמאל ומהמרכז אינה מוכנה להתמודד עם הסרבנות של מנהיגות חרדית, הממאנת לציית לחוקי המדינה, ומתכופפת לפי תכתיבי הפוליטיקאים החרדים. שמונה שנים וחצי לאחר שתוקן החוק, כדי לאפשר לרשויות לעצור את מגפת הצהרות הדת הכוזבות – ברור שהרשויות אינן מעוניינות בכך, כמו שאינן מעוניינות לאכוף במגזר החרדי את התקנות לעצירת מגפת הקורונה. עצוב לנו שאנו נאלצים לחזור לבג"ץ בפעם השלישית, אך על כף המאזניים עומדים ערכי שלטון החוק והשוויון בנטל, ומכירתם

על פי נתונים משנים קודמות, מספרן של מקבלות הפטור מטעמי הכרה בדת שווה ללמעלה משליש מהנשים במחזור הגיוס האחרון

לטובת קניית הקולות של המפלגות החרדיות, בניגוד גמור לרצון הציבור. חדו"ש נחושה לנסות לעמוד בפרץ הזה ככל שנוכל".

רקע

לפי סעיף 40 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, נדרשות המבקשות לקבל פטור משירות חובה בצה"ל מטעמי הכרה דתית להגיש תצהיר לשופט או דיין בבית דין רבני. עליהן להצהיר כי: (1) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותן מלשרת בשירות ביטחון; (2) הן שומרות על כשרות בבית ומחוצה לו; (3) הן אינן נוסעת בשבת.

לנוכח הידיעה הברורה כי פטור זה מנוצל לרעה על ידי אלפי נשים בשנה וכי החוק לא אפשר את ביטולו של הפטור בדרכים מינהליות, גם אם מתברר לצבא כי הושג בעקבות מסירת הצהרה כוזבת, אישרה הכנסת בשנת 2012 תיקון לחוק שירות ביטחון. התיקון קובע שתוקם ועדה שתמנה חמישה חברים, שתוסמך לבטל פטור שקיבלה מועמדת לגיוס על בסיס הצהרת דת שקרית או במקרים שבהם תנאי הפטור הפסיקו להתקיים בה (למשל, חדלה לשמור שבת או כשרות בשנתיים לאחר ההצהרה).

התיקון בחוק נדרש מכיוון שלהבדיל מפטורים מצה"ל שניתנו על בסיס רפואי או אחר, שאפשר לבטלם בהחלטה של קצין בכיר אם התברר שניתנו על בסיס טעות או הטעיה, פטור של מצהירות דת אפשר לבטל רק במקרה שיורשעו בהצהרה שקרית בהליך פלילי סופי.

יישום התיקון בחוק היה מותנה בהתקנת תקנות, ולאחר מכן – במינוי ועדה שתבחן את ביטול ההיתרים. בשל לחצים פוליטיים, נמנעו הממשלה והכנסת במשך שנים מלאשר את התקנות שיאפשרו את הקמת הוועדה ובכך מנעו את יישום התיקון מ-2012. רק בעקבות עתירה שהגישה עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון (בג"ץ 90/17, חדו"ש נ' שר הביטחון) הותקנו באפריל 2018 תקנות כפי שהחוק מחייב. בתקנות נקבע כי בתוך שלושה חודשים ימונו חברי הוועדה והיא תחל לפעול; אך הוועדה לא הוקמה, ולפיכך נאלצה חדו"ש להגיש עתירה נוספת, באמצעות עורך הדין הרב אורי רגב ועורך הדין שגיא אגמון (בג"ץ 9202/18, חדו"ש נ' שר הביטחון).

לפני למעלה משנה, ביולי 2019, הודיע משרד הביטחון שראש הממשלה ושר הביטחון אז, בנימין נתניהו, מינה את הוועדה והיא תתחיל לפעול. לראש הוועדה מונתה השופטת בדימוס שולמית דותן, לשעבר נשיאת בית המשפט השלום בירושלים, וחברים בה נציגי צה"ל, הרבנות הראשית והרבנות הצבאית.

אבל כאמור, עברה יותר משנה מאז הקמת הוועדה, והתברר שצה"ל ומשרד הביטחון לא אפשרו לה להתחיל בעבודתה. עם קבלת המידע פנתה חדו"ש, בספטמבר 2020, במכתב בהול לשר הביטחון ולרמטכ"ל בדרישה להפעיל לאתר את הוועדה. לאחר שפנייה זו לא זכתה להתייחסות, החליטה חדו"ש להגיש עתירה בנושא לבג"ץ.