קבורה הקבורה האזרחית

חדו"ש: הפקדת המונופול על קבורה אזרחית בידי חברה קדישא אורתודוקסית אינה חוקית

אבסורד במשרד לשירותי דת: רוב תאגידי הקבורה שבידיהם הופקדה האחריות על קבורה אזרחית הם מועצות דתיות וחברות קדישא אורתודוקסיות. עמותת חדו"ש וראובן לדיאנסקי, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו, פנו לשר לשירותי דת והדגישו: "הענקת רישיון קבורה אזרחית למוסד דתי הינה תרתי דסתרי. רוב מבקשי הקבורה האזרחית מעוניינים להימנע משירות דתי"

15/10/2020 11:24

תגיות: קבורה אזרחית ·  המשרד לשירותי דת ·  חברה קדישא ·  חדו"ש ·  ראובן לדיאנסקי

בית העלמין האזרחי ''מנוחה נכונה'' בבאר שבע (צילום אילוסטרציה). צילום: Nizzan Cohen, Wikipedia

רוב מוחלט של מקבלי הרישיונות לקבורה אזרחית מהמשרד לשירותי דת הן חברות קדישא אורתודוקסיות ומועצות דתיות, אשר ייעודן המוצהר הוא מתן שירותים דתיים. כך עולה מבדיקה שערכה עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון.

לנוכח הממצאים המטרידים פנתה עמותת חדו"ש בשיתוף ראובן לדיאנסקי, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר סיעת "חי – חילונים ירוקים" בעיריית תל אביב-יפו, לשר לשירותי דת. חדו"ש ולדיאנסקי דורשים לתקן לאלתר מצב זה, שכן "הענקת רישיון קבורה אזרחית למוסד דתי הינה תרתי דסתרי. מבקשי הקבורה האזרחית הם מרביתם מי שמבקשים, בהתאם לאורח חייהם ולצו מצפונם, להימנע משירות דתי".

עורך הדין שגיא אגמון, סמנכ"ל עמותת חדו"ש, כותב מטעם הפונים כי מדיניות המשרד סותרת את מטרתו ורוחו של חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, וכי מועצות דתיות אינן מורשות כלל, לפי הדין, לספק שירות שאינו שירות דתי-יהודי ולפיכך מתן הרישיונות מנוגד לחוק. לגבי חברות קדישא, בדיקת המטרות והתקנון שלהן מלמדת שחלקן פועלות בניגוד לתקנון המאפשר להן לעסוק בקבורה דתית בלבד, וחלקן כוללות תנאים שאינם מתיישבים עם החלטת המשרד לשירותי דת לתת להן את הזיכיון להענקת שירותי קבורה אזרחית לכלל הציבור, כגון הגבלת חברות אך ורק לגברים יהודים, אורתודוקסים או שומרי מצוות.

הפונים המחישו את ביקורתם בדוגמה של עמותת חברה קדישא באזור גוש דן, אשר הוסמכה לספק שירותי קבורה אזרחיים כמעט לכל גוש דן, השרון והשומרון. לעמותה זו הועברה לאחרונה תמיכה של כ-2 מיליון שקל לשם הקמת בית עלמין אזרחי-חלופי בבית העלמין ירקון. על פי תיק העמותה במשרד המשפטים, מטרת העמותה היא "למלא את התפקידים, שהם חובה על הציבור כולו, בענייני הלוויות וקבורת המת לפי השולחן ערוך". סעיפים אחרים בתקנון מדגישים ומבהירים כי מדובר בהסדרים דתיים מובהקים. בנוסף מופיעה בתקנון העמותה הגבלה על החברות בה ליהודים, שומרי תורה ומצוות וגברים בלבד. כאמור, המצב דומה בעמותות חברה קדישא אחרות, אשר קיבלו רישיונות קבורה אזרחית.

במכתב נאמר גם, שלמצב האמור יש תוצאות חמורות הפוגעות בזכויות שמקנה חוק הקבורה האזרחי. למשל, חלק מן הגופים האורתודוקסיים אינם מאפשרים קבורה בארון, שהיא דרישה מקובלת במסגרת קבורה אזרחית. חלק מן הגופים, באופן הנובע מיעדיהם הדתיים, כלל אינם מנגישים את המידע על שירותי הקבורה האזרחית שהם מספקים, ובמקרים מסוימים אף מציינים כי שירות זה מיועד ללא-יהודים.

לאחרונה הועברו 2 מיליון שקל לחברה קדישא האורתודוקסית של אזור גוש דן, להקמת בית עלמין אזרחי

הפרות חמורות אלה הן תוצאה ברורה של ניגוד העניינים המבני הנגרם מכך שגוף שהוקם לשם מתן שירות דתי אורתודוקסי מקבל מונופול על אספקת שירות אזרחי, כלומר מצפים ממנו "להתחרות נגד עצמו".

במכתב לשר לשירותי דת דורשים הפונים לחדול ממתן הרישיונות לקבורה אזרחית למועצות דתיות ולחברות קדישא האורתודוקסיות, לקבוע נהלים ברורים ביחס לחובותיהם של גופים המעניקים שירותי קבורה אזרחית ולבטל את התמיכה התקציבית והרישיון לקבורה אזרחית באזור תל אביב לעמותת חברה קדישא האזורית.

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר: "לאחר שבמהלך כעשרים וחמש שנה מאז חקיקת חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית סיכל המשרד לשירותי דת את יישומו של החוק אשר האחריות לכך הוטלה עליו, מצא המשרד דרך חלופית למנוע את קידום הקבורה האזרחית בישראל. לאחר דו"חות חריפים של מבקר המדינה, חשיפה תקשורתית ואתגרים משפטיים הבין המשרד שאינו יכול להמשיך ולהתעלם מהחוק, ומצא דרך חדשה לפגוע בחוק, אשר תביא אותנו לעתור לבג"ץ אם הנושא לא יבוא על תיקונו בהקדם. המשרד הנמצא בשליטת המפלגות החרדיות החליט להעביר את השליטה על הקבורה האזרחית לממסדים האורתודוקסיים, אשר מעוניינים כמוהו בראש וראשונה בקבורת החוק. לא נשלים עם כך ונפעל בכל דרך להגן על זכויות הציבור ברוח מגילת העצמאות המבטיחה חופש דת ושוויון לכל".

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העיר תל אביב-יפו ויו"ר סיעת "חי – חילונים ירוקים": "זו שערורייה שהמדינה, באמצעות המשרד לשירותי דת, תיתן רישיונות לקבורה אזרחית לגופים חרדיים אורתודוקסיים שפועלים על פי דיני ההלכה. מטרת חוק הקבורה האזרחית היא לאפשר לכל אזרח לסיים את חייו על פי השקפת עולמו החופשית ולהיקבר שלא בטקס דתי. לא נסכים לקבל מצב שבו מועצות דתיות או החברה קדישא האורתודוקסיות, גופים שהם מונופול בכל הקשור לקבורה בישראל, יספקו בעצמם את האלטרנטיבה לעצמם וכל זה בחסות המדינה. לאזרחי מדינת ישראל מגיעה האפשרות לבחור באיזה דרך הם רוצים להיקבר – על פי השקפתם ולפי צו מצפונם. כמעט 25 שנים חלפו מאז נחקק חוק הקבורה האזרחית ולרוב תושבי מדינת ישראל, ובכללם גם לתושבי תל אביב-יפו, עדיין אין אפשרות להיקבר בקבורה אזרחית ציבורית. אני דורש מהמשרד לשירותי דת לחדול מהענקת תקציבים ומתן רישיונות לקבורה אזרחית למועצות הדתיות ולחברה קדישא ולקבוע כללים ברורים ביחס לחובות שעל גורם המספק שירותי קבורה אזרחית לעמוד בהם, ובכלל זה הבטחת הזכות להיקבר בארון וללא סממנים דתיים כלשהם".