פטור ממבחן הרבנות

62% אינם רואים צורך בגיור ברבנות כתנאי להכרה ביהדותם של עולים

רוב הציבור אינו רואה צורך בגיור ברבנות תנאי להכרה ביהדותם של עולים חדשים, שהם בני משפחה של יהודים אך אמם אינה יהודייה. רק 38% דורשים גיור מטעם הרבנות הראשית כתנאי להכרה ביהדותם. כך עולה מסקר שערך מכון סמית בשביל עמותת חדו"ש. מנכ"ל חדו"ש: "רוב הציבור מואס במונופול של הרבנות הראשית על היהדות ומוכן לקבל את העולים החדשים כיהודים גם ללא אישורה"

02/01/2020 16:55

תגיות: גיור ·  הרבנות הראשית ·  עולים חדשים ·  חדו"ש ·  מכון סמית

טקס גיור (צילום אילוסטרציה). צילום: goldberg, flickr

בעקבות הסערה שפרצה לאחר שעמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון פרסמה את הנתונים שקיבלה מרשות האוכלוסין ביחס ליהדותם של העולים בשנים האחרונות, הזמינה חדו"ש סקר מיוחד ממכון סמית אשר בדק את עמדתו של הציבור היהודי הבוגר בשאלה זו. על פי נתוני מרשם האוכלוסין [לאחר שעודכנו] יותר מ-37% מן העולים לישראל על פי חוק השבות בשמונה השנים האחרונות עלו כבני משפחה של יהודים ואינם יהודים על פי הגדרת החוק. עוד מראים הנתונים כי כשני שלישים [!] מהעולים מרוסיה, אוקראינה, בלארוס ומולדביה, אשר בשנת 2019 הגיעו מהן 68% מכלל העולים, אינם יהודים על פי הגדרת החוק.

בסקר נבחנה נכונותו של הציבור לקבל את העולים כיהודים גם אם אינם עונים על מבחני היהדות של הרבנות הראשית או אף על ההגדרה הקיימת בחוק. המדגם המייצג של הציבור היהודי הבוגר בישראל נשאל: "עולים רבים עלו לישראל על פי חוק השבות ומשתלבים בארץ בכל תחומי החיים. חלקם עלו כבני משפחה של יהודים אך הם לא נחשבם כיהודים לפי ההגדרה כיום בחוק הדורשת אם יהודייה או גיור. האם לדעתך צריך להכיר כיהודים במי שנולדו לאב יהודי ואם לא יהודייה או שיש לדרוש מהם להתגייר כתנאי להכרתם כיהודים". 34% השיבו כי "צריך להכיר בעולים כאלו כיהודים", ועוד 28% השיבו כי "צריך להכיר בהם כיהודים אם יתגיירו בגיור דתי, בין אם זה גיור אורתודוקסי, קונסרבטיבי או רפורמי". רק 38% השיבו כי "צריך להכיר בהם כיהודים רק בתנאי שיתגיירו גיור דתי באישור הרבנות הראשית".

בקרב המתכוונים להצביע כחול לבן בבחירות הקרובות 88% אינם רואים צורך באישור הרבנות הראשית: 52% השיבו כי יש לקבל אותם כיהודים גם ללא גיור ו-35% נוספים השיבו כי יש לקבלם כיהודים בין אם יתגיירו בגיור אורתודוקסי ובין אם בגיור רפורמי או קונסרבטיבי. רק 13% מהם סבורים שיש להתנות את קבלתם כיהודים באישור הרבנות הראשית. בקרב המתכוונים להצביע ישראל ביתנו התפלגות התשובות היא: 60%; 30% ורק 10% רואים צורך באישור הרבנות. בקרב המתכוונים להצביע לליכוד 56% רואים צורך באישור הרבנות.

בקרב המתכוונים להצביע כחול לבן בבחירות הקרובות, 88% אינם רואים צורך באישור הרבנות הראשית לגיור

התפלגות העמדות על פי הזהות הדתית של המשיבים מלמדת כי בקרב הציבור החילוני 54% גורסים שיש לקבלם כיהודים ללא צורך בגיור, 48% בקרב המגדירים עצמם "מסורתי לא דתי" [19% מהמדגם], 12% בקרב המגדירים עצמם "מסורתי קרוב לדת" [13% מהמדגם] ו-9% מן הציבור הדתי. בנוסף, 33% מן החילונים סבורים שיש לקבלם כיהודים אם יתגיירו בגיור של כל אחד מן הזרמים, 36% מהמסורתי-לא-דתי, 32% מהמסורתי-קרוב-לדת [!] ו-19% מהציבור הדתי [!]. רק 13% מהחילונים סבורים שיש להתנות את קבלתם כיהודים באישור הרבנות הראשית, 16% מהציבור המסורתי-לא-דתי, 57% מהציבור המסורתי-קרוב-לדת ו-72% מן הציבור הדתי.

בתגובה לממצאים אמר הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש – לחופש דת ושוויון, כי "רוב הציבור מואס במונופול של הרבנות הראשית על היהדות והיהודים בישראל, ומוכן לקבל את העולים החדשים כיהודים גם ללא אישורה של הרבנות. הגיע הזמן לשקול הרחבה של הגדרת הזהות היהודית בישראל, כפי שהציעו לא אחת אישים בולטים בציבוריות הישראלית ובהגות היהודית. ככל שישראל שואפת להיות מדינת העם היהודי, יש להבין כי העם היהודי אינו רואה עצמו כפוף לשרביטה של הרבנות הראשית ודוחה את כלליה באורחות חייו ואף בבואו להחליט מי יתקבל אל שורותיו. אתגר העלייה והמציאות הפלורליסטית של העם היהודי בזמן הזה מחייבים חשיבה מחודשת על הגדרת היהדות אשר מדינת ישראל תיישם.

"בינתיים ברור שיש לפרק את המונופול של הרבנות הראשית, לפתוח שערי גיור רחבים בפני העולים החפצים בכך תוך קבלה שווה של גיורי כל הזרמים הגדולים בעם היהודי, ולהיענות לרצונו של רוב הציבור בהנהגת נישואים וגירושים אזרחיים כדי לאפשר הקמת משפחה גם על ידי מאות אלפי העולים אזרחי ישראל אשר אי הכרת הרבנות ביהדותם מונעת מהם לחלוטין אפשרות נישואים בישראל. לנוכח ממצאי הסקר יש לקוות כי בעקבות הבחירות הקרובות תקום קואליציה אזרחית רחבה אשר תחולל מהפך ביחסי הדת והמדינה, תכבד את רצונו של רוב הציבור בישראל ותפעל בהתאם לערכיה של מגילת העצמאות המבטיחה חופש דת ומצפון לכל".

סקר דעת הקהל בוצע באמצעות הטלפון ב-24 ו-25 בדצמבר 2019 בקרב 500 איש/ה כמדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל [גילאי 18 ומעלה]. טעות הדגימה היא ±4.5%