כמה זה באמת עולה לנו?
סל הטבות והנחות עיקריות לאברכים בני 28 – בין 4100 ל-4800 שקלים בחודש
הסל חושב לאברכים בני שלושה ילדים. החידושים העיקריים בסל ההטבות 2013: גידול ענק בהטבות הדיור ושימוש משמעותי במס הכנסה שלילי
שחר אילן, 12/01/2013 17:40
תגיות: סל ההטבות לאברך · שחר אילן · מס הכנסה שלילי · הטבות בדיור
סל ההטבות לאברך עם 3 ילדים, 2013
בימים האחרונים התעורר דיון ציבורי בשאלה מהו היקף ההטבות לאברכים. על רקע זה יש חשיבות לפרסום של מסמך מעודכן בנושא זה. המסמך עוסק באברכים בני 28, שהוא גיל הפטור משירות צבאי. הוא יוצא מנקודת הנחה שלמשפחות של אברכים בגיל זה יש 3-4 ילדים.
סל ההטבות לאברך בן 28 עם 3-4 ילדים עומד בראשית 2013 על כ-4800 שקלים בחודש למשפחה שהאישה בה לא עובדת או עובדת בשחור ו-4100 שקלים בחודש למשפחה שבה האישה עובדת. מדובר בסכומים נטו. כלומר בהטבות שעל חלק ניכר מהן נדרש שאר הציבור לשלם מיסים.
בגרסאות קודמות של "סל ההטבות לאברך" זכה לתשומת לב רבה במיוחד הסל למשפחה עם 10 ילדים, שעמד בסוף שנות ה-90 על כ-11 אלף שקלים בחודש שהם שווי ערך ל-17 אלף שקלים ברוטו. כמובן אם הסל הנוכחי היה מתייחס למשפחות גדולות יותר עם שישה או עשרה ילדים, גם הוא היה מגיע לסכומים גדולים פי כמה. זאת, בשל מבנה הטבות הרווחה בישראל שמקנה עדיפות ברורה למשפחות לא עובדות עם ילדים רבים. אלא שהסל הזה מתמקד בגיל שבו עדין אפשר לצאת בקלות יחסית לעבודה.
התופעה הבולטת ביותר בסל המעודכן היא הגידול במרכיב הדיור שמגיע ל-1200 עד 1700 שקלים בחודש בממוצע למשפחה שרכשה דירה בפרויקט עם הטבות. בסלים קודמים שחישבתי, כמעט לא היתה משמעות למרכיב הדיור. עוד מרכיב חדש בסל: מס הכנסה שלילי, שהגדיל משמעותית את ההטבות למשפחות אברכים שהאישה שלהם עובדת.
כיוון שמדובר במשפחות קטנות יחסית אין חשיבות רבה למרכיב קצבאות הילדים. קצבאות הילדים השפיעו בעיקר על הסלים של משפות גדולות, וגם שם חשיבותן פחתה בשל הקיצוץ בהן שהחל ב-2003. עוד מרכיב משמעותי שהוצא מהסל הוא הנחות בגני ילדים. זאת, בשל הרפורמה של חינוך חינם בגילאי גן. הרפורמה הוחלה בינתיים באופן חלקי, עם העדפה לאזורים חרדיים. ובכל זאת החלטתי להתייחס אליה כאל הטבה אוניברסאלית. מרכיב חשוב בסלי ההטבות של משפחות גדולות יותר שאינו בא לידי ביטוי במשפחה צעירה הוא מימון השהות
התופעה הבולטת ביותר בסל המעודכן היא הגידול במרכיב הדיור שמגיע ל-1200 עד 1700 שקלים בחודש בממוצע למשפחה שרכשה דירה בפרויקט עם הטבות
בפנימיות של תלמידי ישיבות.
יצוין שלא כל אברך מקבל בהכרח את כל ההטבות, אבל הוכנסו לסל רק הטבות שהנגישות אליהן גדולה מאוד. לדוגמה מלגת הבטחת הכנסה לאברכים שניתנת לכל אברך שיש לו שלושה ילדים ואשתו מצהירה שאינה עובדת או שהכנסתה נמוכה מאוד. כן שולבו הטבות הדיור לאחר שבתקופה האחרונה שווקו כעשרת אלפים דירות לציבור החרדי עם הטבות של כ-200 אלף שקלים לדירה.
קצבת אברך: 800 שקלים
כל אברך במוסד מוכר מקבל מהמדינה לאורך כל תקופת לימודיו בכולל (שיכולה להמשך עד גיל 67) קצבה של כ-800 שקלים בחודש.
מלגת הבטחת הכנסה לאברכים: 1040 שקל
קרוב לעשרת אלפים אברכים שלהם 3 ילדים ומעלה ורעייתם מצהירה על עבודה בהיקף מצומצם, מקבלים מהמדינה מלגת הבטחת הכנסה של 1040 שקלים בחודש. כמעט כל מה שדרוש כדי שיקבלו את הקצבה הוא להביא ילד שלישי וכן שהאישה לא תעבוד או תעבוד בהיקף מצומצם. כלומר מדובר מבחינת רבים מהאברכים בתספת אוטומטית של 1040 שקל לחודש לקצבת הילדים של הילד השלישי.
יודגש מלגת הבטחת ההכנסה לאברכים היא קצבה מיגזרית שעוקפת את קצבת הבטחת ההכנסה של הביטוח לאומי בשתי דרכים. קצבת הבטחת ההכנסה של הביטוח הלאומי מותנית במיצוי כושר ההשתכרות, כלומר בעבודה או בניסיון לעבוד. האברכים הם הציבור היחיד שמקבל קצבת הבטחת הכנסה למרות שאינו עובד. קצבת הבטחת ההכנסה של הביטוח הלאומי אינה ניתנת לתלמידים. האברכים הם ציבור התלמידים היחיד שמקבל קצבה עוקפת.
ביוני 2010 קיבל בג"ץ את עתירתו של סגן ראש עיריית ירושלים המנוח אורנן יקותיאלי ממרצ ופסל את הקצבה בטענה שאינה חוקית ומפלה. למרות זאת בדצמבר 2010 אישרה הממשלה גרסה מחודשת שלה, שנקראת מלגה, וכמעט לא שינתה דבר. עתירה נגד המלגה,בין היתר של חדו"ש, נדונה בבג"ץ.
מס הכנסה שלילי: 400 שקל
רבות מהמשפחות שבהן האם עובדת מקבלות תחליף משמעותי לקצבת הבטחת הכנסה לאברכים בדמות מס הכנסה שלילי. זו הפעם הראשונה שההטבה הזאת נכללת באיזשהו סל ההטבות לאברך ולכן ארחיב לגביה.
דו"ח של בנק ישראל מגלה שמימוש ההטבה באוכלוסיה החרדית הוא הגבוה ביותר בישראל בשיעור של בין 64% ל-78% מהזכאים במגזר זה. הסיבה לכך שכל כך הרבה חרדים זכאים להטבת מס הכנסה שלילי היא שכמו רוב הטבות הרווחה והדיור בישראל גם קצבת מס הכנסה שלילי מותנית במספר ילדים וגובה הכנסה ואינה מותנית במיצוי כושר השתכרות. כלומר היא "תפורה" למאפייניהן של משפחות אברכים. הדו"ח מציין שקיימת מודעות גבוהה במיוחד במגזר החרדי לאפשרות לקבל את ההטבה.
על פי משרד התמ"ת, ההכנסה הממוצעת לאישה חרדית עומדת על 5850 שקלים בחודש. אבל צריך לזכור שהסל הזה עוסק במשפחות צעירות עם ילדים, כלומר במשפחות בהן האישה טרם צברה ניסיון וותק המקנים הכנסה גבוהה ובמקרים רבים היא עובדת במשרה חלקית. כלומר מדובר במשפחות שברובן ההכנסה נמוכה מהממוצע. משפחת אברך עם 3 ילדים, שהאישה בה משתכרת 5000 שקלים בחודש, תקבל כ-400 שקלים כמס הכנסה שלילי. משפחת אברך שבה האישה משתכרת 4000 שקלים
כולל חרדי בקראוון במודיעין עילית. צילום אילוסטרציה. למצולמים אין קשר למאמר. 19.10.09. צילום: נתי שוחט, מודיעין עילית
לחודש תקבל מענק של 470 שקלים לחודש.
על פי דו"ח בנק ישראל צפויה העלאה של 50% בקצבאות האלו ב-2013 אבל אפשר להטיל ספק בכך שההעלאה אכן תמומש בשנה שבה צפוי קיצוץ של 15 מיליארד שקלים בתקציב.
דיור: 1200 – 1700 שקלים
סעיף זה יהיה מפורט במיוחד בשל הצורך להראות כמה נפוצות ההטבות המפליגות לדיור לזוגות צעירים חרדים.
המדינה מעניקה ל-3000 רוכשי הדירות בשכונה החרדית הר יונה בנצרת עילית הטבות בשווי 206 אלף שקלים לדירה. מדובר בהשתתפות חריגה בהיקף של כ-80% בהוצאות הפיתוח וכן במענק פריפריה.
5000 רוכשי הדירות בעיר החרדית חריש יקבלו סיוע של כמאתיים אלף שקלים, כמאה אלף במסגרת מענק פריפריה ועוד מאה אלף במסגרת הטבות איזור עדיפות לאומית א. כל זאת למרות שחריש נמצאת במרכז הארץ, ולא בפריפריה וגם לא ברור מדוע היא מסווגת כאזור עדיפות לאומית.
יצוין ששווי ההטבות הריאליות בחריש גדול בפועל עוד יותר. זאת, משום שהשיווק של 5000 דירות בבת אחת מונע התייקרות של הדירות לאחר אכלוס הדירות הראשונות. כלומר מדובר בהנחה ממוצעת נוספת לדירה של בין 100 ל-200 אלף שקלים לפחות על חשבון רווחי המדינה. אבל לצורך הזהירות לא אביא הנחה נוספת זאת בחשבון.
האמצעי העיקרי של משרד הבינוי והשיכון להוזלת דירות בעשור האחרון היו מכרזי מחיר למשתכן שבהם הזוכה במכרז נבחר לא לפי המחיר הגבוה ביותר אלא לפי המחיר הנמוך ביותר לדירה. כ-50% ויותר מהדירות במחיר למשתכן שווקו בשנים האחרונות למגזר החרדי, למרות שהוא מהווה 10% בלבד מהאוכלוסייה וכ-15% מהצעירים. באמצע העשור הקודם היה חלקם של החרדים במכרזים אלה גבוה עוד יותר.
דירות במחיר למשתכן מוזילות את מחיר הדירה בכ-25%-20% לפחות, כלומר במקרה של ישובים חרדיים בלפחות 200-150 אלף שקלים. בפועל בחלק ממכרזי המחיר למשתכן בישובים החרדים היתה ההנחה במחיר הדירה גדולה בהרבה.
כדי להיות זהיר אניח הטבה של בין 150 אלף ל-200 אלף לדירה לאברך, למרות שבמקרים רבים ההטבה גדולה יותר ואחלק אותה על פני
בגרסאות קודמות של "סל ההטבות לאברך" זכה לתשומת לב רבה במיוחד הסל למשפחה עם 10 ילדים, שעמד בסוף שנות ה-90 על כ-11 אלף שקלים בחודש שהם שווי ערך ל-17 אלף שקלים ברוטו. כמובן אם הסל הנוכחי היה מתייחס למשפחות גדולות יותר עם שישה או עשרה ילדים, גם הוא היה מגיע לסכומים גדולים פי כמה
עשר שנים. כלומר מדובר בהנחה של 1250 שקלים עד 1700 שקלים בחודש או בממוצע 1500 שקלים.
הטבות הדיור הפכו אם כן בשנה האחרונה למרכיב המרכזי ביותר בסל ההטבות לאברך הצעיר.
ארנונה: 150 ש"ח
בגלל השילוב של הכנסה נמוכה לנפש והעדר קריטריון של מיצוי כושר ההשתכרות, מקבלות משפחות אברכים הנחה בארנונה של 60-90 אחוז. בהנחה ששומת ארנונה לדירת 3 חדרים ברחבי הארץ עומדת על -2000 עד 2500 שקלים לשנה (בירושלים היא גבוהה בהרבה), הרי ששווי ההטבה בחודש יעמוד בממוצע על כ-150 שקלים.
דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות: 500 ש"ח
אברך ישלם במשך כל תקופת לימודיו, וללא הגבלת זמן, סכום של 120 שקלים בחודש עבור ביטוח לאומי וביטוח בריאות, לו ולמשפחתו. אם היה האברך עובד ומשתכר את השכר הממוצע במשק (8935 שקלים), היה משלם 633 שקלים. כלומר מדובר בהטבה של 513 שקלים יחסית לשכר הממוצע במשק.
קצבת ילדים: 800 ש"ח
הקצבה למשפחה עם 3 ילדים עומדת היום על 690 שקלים בחודש ולמשפחה עם 4 ילדים על 950. ההיסטוריה של קצבאות הילדים מגלה שבעבר הן נתפרו למימדיהן של משפות מרובות ילדים, כלומר כשמדובר במגזר היהודי מדובר כמעט אך ורק במשפחות חרדיות. לשיא הגיעו הדברים בתחילת העשר הקודם כאשר "חוק משפחות ברוכות ילדים" שהעביר ח"כ שמואל הלפרט מיהדות התורה קבע שכל ילד מהחמישי ומעלה יקבל 850 שקלים לחודש, פי חמישה מהילד הראשון והשני במשפחה. מאז 2003 נמשך תהליך השוואה של הקצבאות לילדים השונים. כל זמן שהתהליך הזה ימשך קצבאות הילדים ילכו ויהפכו להטבה פחות מיגזרית.
עם זאת, גם קצבאות הילדים, כמו הטבות רווחה אחרות, אינן מותנות במיצוי כושר ההשתכרות ובמילים אחרות: הן מגדילות את הכנסתם של אברכים, ומסייעות להם שלא להכנס לשוק העבודה.
ברוטו, לא נטו
יודגש מדובר בהטבות שאת חלקן משלם האדם העובד מהכנסתו נטו. כך למשל האדם העובד משלם מהנטו שלו עבור הדירה שלו או את הארנונה שלו. כלומר ראוי להתייחס אליהן כהטבות נטו, ששוויין ברוטו גדול יותר.
קופות צדקה ברחוב בבני ברק, Whistling in the Dark, flickr