הסכר נפרץ
בתקופתו של איזנקוט מוסדה ההדתה בצה"ל
הרמטכ"ל הנוכחי נכנע ללחצי רבנים והפך את צה"ל לצבא שמדיר נשים ומקדש מוסדות אורתודוקסיים על חשבון החילונים, כותב יגיל לוי ב"הארץ"
20/01/2018 19:39
תגיות: גדי איזנקוט · הדתה · צה"ל · הדרת נשים · פקודת השירות המשותף · יגיל לוי · בני גנץ
הרמטכ''ל גדי איזנקוט עונד דרגות תת אלוף לרב הצבאי הראשי אייל קרים. צילום:
Shlomo M, wikipediaבניגוד לדברים שאמר בראשית ינואר, כאילו אין בצה"ל מדיניות שמקבלת הדתה או הדרה, החלטותיו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט דווקא מיסדו את ההדתה בצבא. החוקר יגיל לוי כותב ב"הארץ" כי תהליך ההדתה של צה"ל התחזק מאז ראשית שנות האלפיים, מתוך ניסיון של מפקדיו הבכירים לחזק את המוטיבציה בצבא בהתמודדות עם האינתיפאדה השנייה.
הדתה, כותב לוי, היא תהליך המחזק יסודות דתיים בתרבות, בסמלים, בערכים ובהתנהגות של הצבא. בעקבות האצת התהליך בראשית העשור הקודם הוגדרה זהותו של צה"ל כצבא יהודי, לראשונה. מהלך זה חיזק מאוד את הרבנות הצבאית וייהד את מסריו של חיל החינוך. את ההדתה מובילים מפקדי הצבא ומעורבים בה רבני הישיבות והמכינות, שנוכחות חניכיהם בצבא גברה בשנים אלה.
המודעות להדתה גברה בתקופה שבה היה בני גנץ הרמטכ"ל. גנץ התמודד חלקית עם האתגר ואיזנקוט, שהחליף אותו, ניסה תחילה להציב סכר בפני ההדתה, אבל נרתע. בפועל, טוען לוי, הוא הפך לממסד ההדתה.
פקודת השירות המשותף, שנחתמה לאחרונה, נועדה להסדיר את שירותם של שני המגדרים בצבא אבל מיסדה את מרבית הכשלים של פקודת השירות הראוי, שנוסחה בשנת 2002 ואף שעודכנה כמה פעמים ספגה ביקורת ונטען כי היתה מדירת נשים. לטענת לוי, בשנה שקדמה לניסוח הסופי של פקודת השירות המשותף התנהל קמפיין דתי נגד שילוב נשים בלחימה. לפי דיווח בחדשות כאן, איזנקוט נפגש בשנה החולפת חמש פעמים עם ראש מכינת עלי, הרב אלי סדן. מן העבר השני חברת הכנסת מרב מיכאלי סיפרה כי היא ועמיתותיה, שביקשו להיפגש עם איזנקוט, נאלצו להמתין כשנה.
הנוסח של פקודת השירות המשותף משקף הצלחה של הרבנים. לדוגמה, מהפקודה החדשה הוסרה קביעה שהופיעה בפקודת השילוב הראוי בנוגע לעקרון השוויון בין המגדרים
הנוסח של פקודת השירות המשותף משקף הצלחה של הרבנים. מהפקודה החדשה הוסרה קביעה שהופיעה בפקודת השילוב הראוי בנוגע לעקרון השוויון בין המגדרים, ובכלל זה זכות שווה למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי. הוסרה גם הצהרה שהופיעה בנוסח הראשון של הפקודה, כי בני שני המגדרים ישרתו "ככל האפשר לא בדרך של הפרדה בין חיילים לחיילות". בנוסח החדש מוסד הליך למתן פטור לקצין או לנגד דתי משירות ביחידה מגדרית מעורבת. הפקודה גם אינה מתייחסת בשירות לצד נשים כפגיעה ברגש, אלא כפגיעה באמונה דתית.
מעמדה של הרבנות הצבאית כגוף המעורב בקבלת ההחלטות התעצם. בפיקוד הצבאי מעדיפים גברים דתיים, שנהנים מעוצמה קולקטיבית בזכות רבניהם, ואילו התפקידים הזמינים לנשים בצבא מצטמצמים. היסודות המדירים קובעו מחדש בפקודה החדשה, ואף סביר שהיא תחסום את הרחבת הגישה של נשים למקצועות לחימה בדרג המסתער, שבו בולטת הנוכחות של גברים דתיים, כותב לוי.
בראשית 2016 איזנקוט אמנם החליט להעביר את ענף תודעה יהודית מהרבנות הצבאית לאגף כוח אדם (אכ"א). לכאורה היתה זו מכה אנושה להדתה, אבל בפועל לא כך היה, טוען לוי. הרמטכ"ל נכנע ללחצי הרבנים ולא הטמיע את הענף בחיל החינוך, כפי שתיכנן בתחילה. הוא מיסד את הפיצול הבעייתי של העיסוק בחינוך בצבא בין חיל החינוך ובין הענף. כך הוקנה מעמד מיוחד לעיצוב הזהות היהודית בצבא, בגרסה שאינה יכולה להיות חילונית. לדוגמה, השאיפה שהענף ייתן ביטוי לזרמים הקונסרבטיביים והרפורמיים ביהדות לא מומשה, והאורתודוקסיה שומרת על בלעדיותה.
אלה הם רק חלק מהביטויים למיסוד ההדתה בצבא בחסות הרמטכ"ל איזנקוט. גם בנקודות שבהן נמצאו פשרות, המיסוד הקנה יתרון לרבנים. בעקבותיו משתנה בהדרגה דמותו של הצבא והוא מתרחק מהרוב החילוני. גם ההיררכיה הפיקודית וכפיפות הצבא לדרג הנבחר משתבשים, מסכם לוי.
למאמר ב"הארץ"