לולא האברכים היינו שווייץ

בישראל התפתח מבנה תעסוקה מעוות, שמאפשר לקבוצה גדולה באוכלוסייה לא לצאת לעבודה מסיבות אידיאולוגיות – ובכל זאת לא להיכלל בחישוב האבטלה, כותב אוריאל לין ב-"TheMarker"

20/11/2012 15:01

תגיות: אברכים · שוק העבודה · משרד האוצר · שווייץ · אוריאל לין

כולל חרדי בקראוון במודיעין עילית 19.10.09. צילום: נתי שוחט, מודיעין עילית

כולל חרדי בקרוואן במודיעין עילית (צילום אילוסטרציה). צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הגדלת שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בכוח העבודה היא אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר – אם לא הסוגיה המרכזית – הנוגעות למבנה המשק בישראל. ללא הישגים משמעותיים בהגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, לא נוכל לעמוד לאורך שנים ביעדים הביטחוניים והחברתיים הניצבים בפנינו, כותב אוריאל לין ב-"TheMarker".

משרד האוצר התמודד עם הבעיה בשנים האחרונות ומ-2009 עד 2012 עלה שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ב-2.5%. שר האוצר הבין היטב את חשיבות המשימה, מוסיף לין, ואף "הציע לשחרר את בני הישיבות משירות צבאי ובלבד שישתלבו בשוק העבודה".

לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, משווה בין ישראל לשווייץ. הוא מציין כי בשווייץ יש כ-8 מיליון תושבים, בדומה מאוד לישראל. אבל "התמ"ג בשווייץ הוא 344 מיליארד דולר, לעומת 238 מיליארד דולר בישראל; התוצר לנפש שם, במונחי כוח קנייה, הוא

התמ"ג בשווייץ הוא 344 מיליארד דולר, לעומת 238 מיליארד דולר בישראל

43,900 דולר – לעומת 31,400 בישראל".

הסיבה המרכזית לפער בין ישראל לשווייץ היא הפער העצום בהשתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה בין שתי המדינות. בישראל שיעור ההשתתפות בתעסוקה של תושבים מגיל 15 עד 64 הוא 66.2%, לעומת 83% בשווייץ.

לדברי לין, במשך השנים התקבע בישראל מבנה תעסוקה מעוות. בישראל יש שיעור אבטלה נמוך, אבל שיעור זה נמדד ביחס לדורשי העבודה. אם יש אוכלוסייה גדולה וכשירה לעבודה, שאינה מחפשת עבודה ומובטלת במלוא מובן המלה, היא לא נכללת בחישוב האבטלה. "האוכלוסייה העובדת בישראל נושאת על גבה נטל ענק של האוכלוסייה שאינה עובדת, ותוצאה עגומה זו היא פרי היסטורי של מערכת שגיאות וויתורים. חלק מהאוכלוסייה שאינה עובדת עוטף את אי העבודה באידיאולוגיה דתית", כותב לין.

למאמר ב-"TheMarker"