הארגונים הלא-אורתודוקסיים מחפשים דרך לכנסת

בתנועה הרפורמית, בתנועה הקונסרבטיבית ובארגונים אחרים מהיהדות המתחדשת מתפקדים למפלגות ושוקלים התמודדות בבחירות

02/10/2012 17:19

תגיות: התנועה הרפורמית · התנועה הקונסרבטיבית · גלעד קריב · יזהר הס · רחל עזריה · ד"ר רות קלדרון

יזהר הס, מנכ''ל התנועה המסורתית. לא מתכוון לרוץ לכנסת

ראשי התנועה הרפורמית, מנהיגי היהדות הקונסרבטיבית ובכירים בזרמים אחרים ביהדות המתחדשת אינם מסתפקים עוד בדרשות, בלימוד משניות או בעריכת טקסי חופה אלטרנטיביים. לקראת הבחירות המסתמנות לכנסת, הם מבקשים לעצמם נציגות בבית המחוקקים הישראלי.

התנועות הלא-אורתודוקסיות, כותב יאיר אטינגר ב"הארץ", החלו במאמץ מאורגן לגיוס מתפקדים למפלגות השונות, כדי שבכנסת ה-19 יהיו נציגים הדוגלים בחופש דת. הן מתרכזות בעיקר במפלגות היהודיות הלא-דתיות, בניסיון ליצור משקל נגד למפלגות החרדיות.

כמה מראשי התנועות הלא-אורתודוקסיות נמצאים בשלב מתקדם של בירור אפשרויותיהם הפוליטיות. ביניהם אפשר להזכיר את מנכ"ל התנועה הרפורמית, הרב גלעד קריב, חבר מפלגת העבודה; והד"ר רות קלדרון מייסדת מדרשת "עלמא" הנמנית עם מייסדי "יש עתיד" של יאיר לפיד.

עורך הדין יזהר הס, מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית, מצהיר כי אין בכוונתו לרוץ בעצמו. אבל בחודשים האחרונים הוא מנהל קמפיין מאסיבי בקריאה לפעילי ארגונים ליברליים ופלורליסטיים להתפקד למפלגות ולהתמודד בבחירות. קריב אומר כי לא יכריז על התמודדות בפריימריז של מפלגת העבודה. עם זאת, לדבריו, "בהחלט נראה שהשלב הבא בחיי יהיה ניסיון להיבחר לכנסת.

קריב: בכנסת צריכים לשבת רבנים רפורמים וקונסרבטיבים ונציגים של תנועות ההתחדשות היהודית

אני חושב שצריך פוליטיקה... אני מאמין שבכנסת צריכים לשבת רבנים רפורמים וקונסרבטיבים ונציגים של תנועות ההתחדשות היהודית".

לרחל עזריה, חברת מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת "ירושלמים", אין כוונות להשתלב בשלב זה בפוליטיקה הארצית. עם זאת, לדבריה לארגוני התחדשות יהודית חודרת יותר ויותר ההבנה שפעילות במישור הפוליטי מאפשרת להשיג השפעה רבה. "אחרי שנתיים בפוליטיקה הרגשתי שהבאתי ליותר תוצאות מאשר בעשר שנות עבודה בארגונים", אומרת עזריה.

"המחנה הפלורליסטי בישראל הרבה יותר גדול ממה שנוטים לחשוב. סקר אחר סקר מוכיח שלמעלה מחצי מיליון יהודים בישראל מזדהים עם שתי התנועות הלא-אורתודוקסיות, הרפורמית והמסורתית-קונסרבטיבית", אומר הס. "זהו ציבור הטרוגני מבחינת השקפתו המדינית ולא סקטוריאלי מבחינת תפיסת עולמו... זהו בלי ספק פספוס גדול, היסטורי, שהציבור הזה טרם מימש את יכולתו להשפיע על הפוליטיקה בתחום הפלורליזם היהודי".

לכתבה ב"הארץ"