לא כבוד גדול
מרגוליס ורוזנבליט הגיעו לדו"ח חופש הדת של משרד החוץ האמריקאי
משרד החוץ האמריקאי מדגיש ש"רוב האזרחים היהודים מתנגדים למונופול האורתודוכסי". מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב: "מרגוליס ורוזנבליט הן סמל לתופעה מבישה של בריונים קנאים שמוסיפים אלימות על הדרה. לא ניתן עוד להשלים עם היות ישראל שיאנית העולם הדמוקרטי בפגיעה בחופש הדת והשוויון"
09/08/2012 10:56
תגיות: חופש דת · משרד החוץ האמריקאי · חדו"ש · אורי רגב · טניה רוזנבליט · נעמה מרגוליס
טניה רוזנבליט מדליקה נר חנוכה בהפגנה נגד הדרת נשים בבית שמש. 27122011 צילום: אורי לנץ, פלאש 90
סיפוריהן של נעמה מרגוליס וטניה רונזבליט. שתי גיבורות המאבק נגד הדרת נשים, הגיעו לדו"ח חופש הדת הבינלאומי של משרד החוץ האמריקאי לשנת 2011 שהתפרסם בימים אלה. הפרק על ישראל והשטחים בדו"ח עוסק בהרחבה בתופעת הדרת הנשים מהמרחב הציבורי בישראל. כן קובע משרד החוץ האמריקאי בדו"ח ש"הממשלה המשיכה להפלות יהודים לא אורתודוכסים במספר נושאים באמצעות מדיניות המתבססת על הפרשנות האורתודוכסית להלכה. מיעוט בישראל מקיים את המסורת האורתודוכסית. רוב האזרחים היהודים מתנגדים למונופול האורתודוכסי על היבטים יסודיים של חייהם הפרטיים".
בעניין הילדה מבית שמש נעמה מרגוליס מפרט הדו"ח: "כמו בשנים קודמות היו אירועים של חרדים שזרקו אבנים לעבר נהגים שנסעו בשבת בשכונות חרדיות והטרדות ותקיפות נגד נשים שהופעתן נחשבה ללא צנועה. ב-27 בדצמבר קבוצה של חרדים לעגה וירקה על ילדה בת 8 שלדעתם היתה לבושה באופן בלתי צנוע כשהיא הלכה לעבר בית הספר הדתי בו היא לומדת בבית שמש. הנשיא, ראש הממשלה, הרב הראשי וראש העיר התאחדו בגינוי למבצעים ולניסיונם לכפות את הכללים הדתיים שלהם על אחרים".
בעניין קווי ההפרדה ורוזנבליט נאמר בדו"ח: "חברת אגד, שמפעילה חלק גדול מהתחבורה הציבורית בישראל המשיכה להפעיל קווים שבהם הפרדה בין המינים בתוך הערים ובנסיעות בין עירוניות. נשים שמסרבות לשבת בחלק האחורי של האוטובוסים בקווים אלה מסתכנות בהטרדות ותקיפה פיסית על ידי נוסעים גברים. [ב-16 בדצמבר 2011 ביקשו נהג אוטובוס ושוטר מנוסעת בקו מאשדוד לירושלים לעבור לחלק האחורי של האוטובוס בשל דרישות של נוסעים חרדים".
הדו"ח עוסק גם בתופעת היריקות של חרדים לעבר אנשי כמורה בירושלים. "תלמידי ישיבה חרדים העליבו וירקו לעבר אנשי דת נוצרים בעיר העתיקה והשחיתו מנזרים", מפרט משרד החוץ האמריקאי. "לפי דיווח בתקשורת ארבעה גברים חרדים ירקו בחודש מרץ על כומר ארמני במהלך לוויה". הדו"ח מצטט בהרחבה את פסק הדין שזיכה נזיר ארמני שתקף חרדי בירושלים, לאחר שזה ירק לידו. השופט הסביר את הזיכוי בריבוי מיקרי היריקות של חרדים ליד כמרים ונזירים שעוברים ללא תגובה של המשטרה.
דו"ח משרד החוץ האמריקאי: תלמידי ישיבה חרדים העליבו וירקו לעבר אנשי דת נוצרים בעיר העתיקה והשחיתו מנזרים. לפי דיווח בתקשורת ארבעה גברים חרדים ירקו בחודש מרץ על כומר ארמני במהלך לוויה
מנכ"ל עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה כי "דו"ח משרד החוץ האמריקאי חושף לעולם, הפעם יותר מתמיד, את העובדה המעציבה שבתחום חופש הדת ישראל קרובה יותר למדינות האסלאם הקיצוני מאשר לעולם הדמוקרטי המערבי. מרגוליס ורוזנבליט כידוע לא לבד. הן סמל לתופעה מבישה של בריונים חרדים שמוסיפים אלימות על הדרה. מחפיר לקרוא שאלימות נגד אנשי דת נוצרים הפכה בירושלים לתופעה קבועה והמשטרה אינה עושה דבר".
לדברי רגב, "מה שגורם למצב המחפיר הזה היא המדיניות של קניית שלטון תמורת כניעה לכפייה דתית, שגורמת לסלחנות בלתי נסבלת כלפי בריונות בשם הדת. אם ישראל אינה רוצה לעלות לסדר היום של העולם בהיותה שיאנית העולם הדמוקרטי בתחום הפגיעה בחופש הדת והמצפון", הזהיר מנכ"ל חדו"ש, "מוטב שמנהיגי המפלגות הציוניות יבינו את הצורך הדחוף להקים ממשלה אזרחית, אשר תפעל לקידום ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות ורצונו של רוב הציבור".
"הממשלה", כך מציין עוד משרד החוץ האמריקאי, "אינה מכירה בטקסי נישואים שמבצעים רבנים לא אורתודוכסיים. נישואים אזרחיים וכן נישואים בין דתיים צריכים להיערך בחו"ל כדי שיוכרו על ידי המדינה. התוצאה: כמה מאות אלפי יהודים אינם יכולים להינשא בארצם בשל חוסר התאמה לחוקי ההלכה או בשל רצונם שלא להינשא על פי חוקי הרבנות. גם מי שמתחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל יכול להתגרש בישראל רק במסגרת בתי הדן הרבניים. החוק אינו מאפשר לבני דתות שונות להינשא בשראל, כך שזוגות אלה צריכים להינשא בחו"ל כדי שיוכרו בישראל כנשואים".
הדו"ח מציין כי "הרבנות הראשית גם קובעת מי יקבר בבית קברות יהודיים, ומגבילה את הזכות למי שנחשבים יהודים לפי ההלכה האורתודוכסית. מניעת הקבורה של מי שמחשיבים את עצמן יהודים, בדרך כלל צאצאים של אב יהודי ואם לא יהודיה, עוררה ביקורת ציבורית, בייחוד בתקופה של טרגדיות לאומיות". לדוגמה מביא הדו"ח את הויכוח על קבורת אחת מקורבנות השריפה בכרמל בבית קברת צבאי. "האם המתאבלת התנגדה אבל בסופו של דבר הסכימה להחלטת הרבנות לקבור את בתה בחלקה לא יהודית".
לידיעה ב"Jerusalem Post"
לידיעה ב"מגפון"