בניגוד לרצון הבוחרים

כשני שלישים מהציבור היהודי מתנגדים להחלטות הממשלה בעניין הכותל והגיור

לפי סקר מיוחד שנערך השבוע בהזמנת חדו"ש, רוב הציבור היהודי שולל את החלטת הממשלה להשעות את "פשרת הכותל" והחלטת ועדת השרים לחקיקה לקדם את "חוק הגיור הממלכתי"

התנגדות או תמיכה להחלטת הממשלה להקפיא את מתווה הכותל בקרב תומכי הקואליציההתנגדות או תמיכה להחלטת הממשלה להקפיא את מתווה הכותל בקרב תומכי הקואליציה

בעקבות הסערה שפרצה לאחר החלטות הממשלה ביום א' בנושא הכותל וחוק הגיור, על פי דרישת המפלגות החרדיות [החלטת הממשלה להשעות את "פשרת הכותל" עם התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית ונשות הכותל והחלטת ועדת השרים לחקיקה לתמוך ב"חוק הגיור הממלכתי"], בדקה חדו"ש את עמדות הציבור ביחס להחלטות אלה.

ממצאי הסקר, שנערך על ידי מכון סמית ב-27 ביוני 2017 בקרב מדגם של 500 נשאלים, המייצג את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל [טעות דגימה: 4.5%], הם חד משמעיים: כשני שלישים מהציבור היהודי הבוגר בישראל מתנגדים להחלטות הממשלה! סקר זה מצטרף לסדרת סקרים שיזמה חדו"ש בעבר ואשר ממחישים את התנגדות הציבור למדיניות הממשלה בנושאי דת ומדינה, ואת התמיכה הרחבה גם בחקיקה שתרחיב את חופש הדת והמצפון, למשל בתחום הזכות למשפחה וחירות הנישואים.

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הגיב לתוצאות באומרו כי "הספין של נציגי הממשלה נכשל בעליל, והציבור אינו קונה תירוצים דוגמת 'שימור הסטטוס-קוו'".

רגב הדגיש כי "ממצאי הסקר חשובים במיוחד לנוכח הניסיון של תומכי ההחלטה לטעון כי רוב העם תומך בשליטה של הרבנות האורתודוקסית בכל מתחם הכותל המערבי ומתנגד לאפשר לזרמים הלא-אורתודוקסיים ולנשות הכותל להתפלל על פי אמונתם, וכי מדובר במיעוט קטן המנסה לכפות את דעתם של הזרמים הדתיים הליברליים בחו"ל על המציאות בישראל. הסקר מוכיח פעם

מנכ"ל חדו"ש, הרב רגב: ממצאי הסקר מוכיחים עד כמה התנתקה הממשלה מרצון העם ומצורכי המדינה, ובמקום זאת השרים מצביעים כבובות אשר המנהיגות החרדית האנטי-ציונית מושכת בחוטיהן

נוספת עד כמה התנתקו ראשי השלטון מרצון העם ובמקום זאת הם מצביעים כבובות אשר המנהיגות החרדית האנטי-ציונית מושכת בחוטיהן.

"דוגמה מובהקת להתעלמות מרצון הציבור", אומר רגב, "מצויה בדברי יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, בראיון בימים האחרונים ביחס לתמיכת הקואליציה בחוק הגיור: 'אנחנו מדינה שיש בה רוב אורתודוקסי מובהק, וגם אלה החילונים חושבים שהם אורתודוקסים'. יש לקוות כי הסערה שפרצה ואשר הביאה את ראשי יהדות ארצות הברית לחבור למתנגדים בישראל בעוצמה חסרת תקדים, תפקח את עיניו של ראש הממשלה להבין כי הוא וממשלתו עברו את הקו האדום והם ישלמו את המחיר בפגיעה באינטרסים האסטרטגיים האמיתיים של ישראל בשל הכניעה הנמשכת לפוליטיקאים החרדים".

63% מן הציבור היהודי הבוגר הביעו התנגדות להחלטת הממשלה להקפיא את מתווה הכותל ורק 37% תמכו בה. בקרב המתנגדים גם 32% מן הציבור שהגדיר את עצמו "דתי", 55% מן הציבור ה"מסורתי קרוב לדת", 69% מהציבור ה"מסורתי לא כל כך קרוב לדת" ו-84% מהציבור החילוני! התנגדות הביעו גם 82% מקרב העולים מבריה"מ לשעבר.

גם בדיקת התוצאות לפי התפלגות ההצבעה בבחירות האחרונות מצביעה על רוחב ההתנגדות והיקפה: 80% ממצביעי ישראל ביתנו, 84% ממצביעי כולנו, 51% ממצביעי הבית היהודי ו-48% ממצביעי הליכוד. כצפוי, בקרב האופוזיציה ההתנגדות גדולה אף יותר: 94% ממצביעי המחנה הציוני ומרצ ו-84% ממצביעי יש עתיד.

התנגדות או תמיכה לאישור חוק הגיור הממלכתי בקרב תומכי הקואליציההתנגדות או תמיכה לאישור חוק הגיור הממלכתי בקרב תומכי הקואליציה

[השאלה שנשאלה היתה: "לפידרישת המפלגות החרדיות הממשלה החליטה להשהות ולא ליישם את "פשרת הכותל" שנועדה להסדיר את אפשרות התפילה של נשות הכותל וקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות באזור קשת רובינזון במתחם הכותל המערבי. האם את/ה תומך/ת או מתנגד/ת להחלטת הממשלה שלא ליישם את פשרת הכותל?"]

באשר לחקיקת "חוק הגיור הממלכתי", הביעו 64% התנגדות מול 36% בלבד שהביעו תמיכה. בחינת התפלגות התשובות מצביעה על אחוז גדול יותר של מתנגדים לחוק הגיור מאשר לביטול פשרת הכותל בקרב הציבור ה"מסורתי לא כל כך קרוב לדת" [77%], אך קטנה יותר בקרב הציבור ה"מסורתי קרוב לדת" [48%] והדתי [22%].

אשר לעמדות הציבור לפי ההצבעה בבחירות האחרונות, התנגדות הביעו רוב מצביעי הליכוד [57%], כולנו [80%] וישראל ביתנו [84%] מקרב מפלגות הקואליציה. כצפוי, גם בשאלה זו היתה ההתנגדות אף גדולה יותר באופוזיציה: 91% - המחנה הציוני ומרצ, 89% - יש עתיד.

[השאלה שנשאלה היתה: "ועדת השרים לחקיקה אישרה, בהתנגדות השרים ליברמן ושטייניץ, את דרישת המפלגות החרדיות לחוק את "חוק הגיור הממלכתי". הצעת החוק נועדה לעקוף פסיקה של בית המשפט העליון ולקבוע לראשונה שבנוגע לגיורים המתבצעים בישראל, המדינה תכיר אך ורק בגיורים של בתי הדין הפועלים מטעם הרבנות הראשית, ולא תכיר בגיורים של בתי דין אורתודוקסיים ליברליים וכן בגיורים של בתי דין רפורמיים וקונסרבטיביים. האם את/ה תומך/ת או מתנגד/ת שהכנסת תעביר חקיקה כזאת?"]



איך תוכל לפעול?