זהות לאומית, הלכה פרטית

הפרדת ההלכה מהפוליטיקה

את הזהות הלאומית יש לטפח במסגרת הלאום, אבל סוגיות של דת והלכה יש להשאיר ברשות היחיד ולא לכפות עמדה מסוימת מכוח החוק, כותב ח"כ אלעזר שטרן ב"מקור ראשון"

27/06/2017 16:19

תגיות: הפרדת הדת מהמדינה ·  מדינה יהודית ·  נישואים אזרחיים ·  יהדות אורתודוקסית ·  אלעזר שטרן ·  "מקור ראשון" ·  הרבנות הראשית

כנס בכנסת למען נישואים וגירושים אזרחיים (צילום אילוסטרציה). צילום: אסף מוסמן, חדו''ש

ישראל הוקמה כמדינה יהודית, כדי שהעם היהודי יוכל לממש בה את ייעודו, זהותו וערכיו, כותב חבר הכנסת אלעזר שטרן מסיעת יש עתיד. לכן, לדבריו, אין אפשרות לייבא לישראל את המודל הצרפתי, המנתק את המדינה מכל זיקה דתית, וגם לא את המודל האמריקאי.

עם זאת, כותב שטרן במוסף "שבת" של "מקור ראשון", יש בישראל מצבים אנומליים רבים, שאינם מתיישבים עם היותה מדינה דמוקרטית ואינם משרתים את היותה מדינה יהודית. לדבריו, המענה ההולם לנקודות שבהן יש מפגש בין המדינה לבין היהדות טמון בפריטת המושג "הפרדת הדת מהמדינה" לשני מושגים שונים: "הפרדת היהדות מהמדינה" ו"הפרדת ההלכה מהמדינה".

שטרן טוען כי את הזהות הלאומית והתרבותית יש לטפח במסגרת הלאום היהודי, אבל את ההלכה יש להותיר לרשותו של היחיד. "כמדינה דמוקרטית אמורה מדינת ישראל לספק את התנאים לשגשוג הזהויות של בני האדם החיים בה – יהודים ושאינם יהודים, דתיים בכל גוני הקשת של הדת היהודית וכאלה שאינם דתיים", כותב שטרן.

לדבריו, לדת במובנה ההלכתי המחייב לא יכול להיות מעמד מכונן בתבנית הפוליטית. דת היא עניינם של המאמינים בה. "מדינה יהודית המשתמשת בכוח הכפייה שלה בצורה בלתי סבירה להשלטת הדת היהודית על מרחבי חיים של בני אדם מפרה בכך את

כל הסוגיות החוסות תחת ה'סטטוס קוו' התפתחו ברבות השנים להיות מוקדי חיכוך בחברה היהודית בשל הכנסתן לתוך מסגרת שיש בה גם כפייה וגם קיפאון

האמנה הבסיסית המכוננת אותה גם כמדינה דמוקרטית וליברלית", הוא מוסיף.

מקור המעמד המועדף של היהדות האורתודוקסית בישראל הוא במשטר העותמאני, שראה ביישוב היהודי בארץ ישראל עדה דתית, ולא לאום הזכאי לממש את זכותו להגדרה עצמית. גם המנדט הבריטי אימץ גישה זו. בישראל הריבונית מוכפפים כל זרמי היהדות וכל הזהויות היהודיות – שבחו"ל יש להן מקום – לתפיסת הזהות האורתודוקסית המחמירה בלבד.

לדברי שטרן, התפיסות השונות בדבר הזהות היהודית פתוחות לדיון נוקב, שיש לקיים במרחב הציבורי ולא בשדה הפוליטי. העתקת הדיון לשדה הפוליטי דוחקת רבים מהשתתפות בדיון חשוב זה.

את ההשפעה השלילית של הכפייה הדתית באמצעות החוק אפשר, לדבריו, למצוא בתחום הנישואים והגירושים. "הציבור מצביע ברגליים ובוחר, במספרים גדלים והולכים, שלא להינשא באמצעות הרבנות הראשית. ככלל, כל הסוגיות החוסות תחת ה'סטטוס קוו' התפתחו ברבות השנים להיות מוקדי חיכוך בחברה היהודית בשל הכנסתן לתוך מסגרת שיש בה גם כפייה וגם קיפאון", כותב שטרן.

לטענתו, ניתוק הקשר שבין ההלכה לכוח הכפייה של המדינה ישפר את היחס של כלל הציבור גם להלכה. צעד זה יאלץ את בעלי ההלכה למצוא פתרונות יצירתיים לכל סוגיה – פתרונות הנאמנים לרוח ההלכה ובו בזמן מתאימים למציאות החיים של ישראל כיום.

למאמר המלא