מה יביא את החרדים לבקו"ם

שחר אילן: זה קרב על עתיד בית שלישי

יאיר שלג סקר בכתבה ב"מקור ראשון" את הפתרונות האפשריים למשבר חוק טל. סמנכ"ל חדו"ש מסביר שם שגיוס תלמידי הישיבות חיוני לעתיד הצבא והמדינה. כדי לאלץ את תלמידי הישיבות להתגייס חיוני להטיל עליהם עיצומים כלכליים

28/05/2012 18:24

תגיות: חוק טל ·  בג"ץ ·  גיוס ·  עיצומים כלכליים ·  יוחנן פלסנר ·  שחר אילן

חייל מגדוד נצח יהודה, הגדוד הקרבי החרדי, בתפילה. צילום: אביר סולטן, פלאש 90

מאז פסיקת בג"ץ ב-21 בפברואר, שביטלה את חוק טל, שאלת גיוס החרדים הפכה לסוגיה ציבורית מרכזית. צוות בראשותו של חבר הכנסת יוחנן פלסנר מקדימה החל לגבש חלופה לחוק טל. שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש, משוכנע שהקרב על גיוס החרדים, גם בכפייה, לא רק אפשרי אלא בעיקר חיוני: "בעיני, זה לא פחות מקרב על הצלת הציונות ומניעת חורבן בית שלישי. הנתונים הנוכחיים של שירות החרדים לא מתקרבים לשיעורי הגידול הדמוגרפי שלהם ולשיעורי הגידול בפטור משירות. כשמביאים בחשבון שכבר היום 25% מתלמידי כיתות א' בציבור היהודי הם חרדים, אתה מבין שלצה"ל של עוד כמה שנים תהיה בעיה ממשית עם מחזורי הגיוס".

עמדה זאת מקובלת גם על רב חרדי, המלווה את גדוד "נצח יהודה", הגדוד הקרבי החרדי, מראשית ימיו. לדבריו, גיוס חרדים "שאינם בני תורה" לשירות צבאי, ולא אזרחי, חיוני להצלת כבודה של היהדות החרדית וליחסיה עם שאר חלקי החברה. "לב הבעיה הוא שהמנהיגות החרדית אמנם מקפידה להצהיר שמי שאינו לומד ברצינות חייב להתגייס, אבל בפועל נעשה ההפך הגמור. עד היום לא ביקר שום איש ציבור חרדי את חיילי הגדוד, ולא נתן להם גיבוי רשמי... גם באווירה ברחוב החרדי, למשל בשוק השידוכים, מעמדו של חייל בגדוד נחות בהרבה מזה של תלמיד בישיבת נושרים. האווירה היא 'למה שאתגייס כשהחברים שלי עושים חיים? מה אני, פראייר?' פעם חשבתי שזה נובע מהחשש מחילון בצבא. היום, כשאני יודע איזה מאמצים הצבא עושה כדי לאפשר לחיילים החרדים לשמור על אורחות חייהם, אני יודע שהסיבה האמיתית היא פשוט הניכור מהחברה... אילו המצב היה שונה, אני מאמין שאפשר היה להגיע להסדר שיפטור משירות את כל מי שמתכוונים ללמוד ברצינות, אפילו ללא מכסות".

לדברי הרב, הבעיות ניתנות לפתרון. "המגמה אכן צריכה להיות שלא תהיה חטיבה על טהרת החרדים, אבל אפשר להכניס גדוד חרדי בכל אחת מהחטיבות הקיימות. לגבי אורחות החיים, גם החרדים צריכים להבין שיש דרישות סבירות ויש לא סבירות. אי-אפשר לצפות שצה"ל יהפוך לבני-ברק. הנורמה הקיימת היום בגדוד החרדי היא בהחלט מודל מספק".

ברחוב החרדי... האווירה היא 'למה שאתגייס כשהחברים שלי עושים חיים? מה אני, פראייר?'

לפי הנתונים שהגישה המדינה לבג"ץ בעת הדיון על חוק טל, ב-2010 שירתו בגדוד הקרבי כ-400 חרדים; בפרויקט שח"ר (הפרויקט שמכשיר חרדים נשואים למקצועות טכנולוגיים) שירתו עוד כ-500, ובשירות האזרחי שירתו כ-1,000 נוספים. סך הכל כ-1,900 איש, בעוד שמספר הגברים החרדים בני ה-18 באותה שנה הוערך ב-7,000. המדינה ציינה אז, בגאווה, כי לפי חוק טל כבר משרתים למעלה מרבע מבני השנתון החרדי.

אבל הנתונים האלה מטעים. לדברי אילן, "לפי נתוני משרד החינוך, מספר המסיימים בשנים האחרונות את הישיבות הקטנות החרדיות (המקבילות לתיכונים) עומד על כ-9,000 בשנה. הצבא דיבר על כ-7,000 חרדים שמגיעים אליו, לצורכי שירות או דחיית שירות, וממילא עולה השאלה לאן נעלמו אלפיים איש".

הנתונים גם הסתירו תרגיל סטטיסטי, מציין יאיר שלג בכתבה ב"מקור ראשון" המתפרסמת ברשת באתר News1: בשעה שהמספר הכולל של הגברים החרדים נאמד לפי שנתון ספציפי, המשרתים בשנה מסוימת מגיעים מכמה שנתונים שונים. לא כל משרתי הגדוד הקרבי הם בני 18, ובוודאי שמשרתי שח"ר והשירות האזרחי באים מכמה שנתונים שונים. מסיבה זו, מספר המשרתים בפועל אינו עולה על כ-6% מהשנתון.

"לפחות בשח"ר אפשר היה להגיע בקלות למספרים יותר גדולים – ב-2011 היו 700 מועמדים ל-500 תקנים שהוקצו לכך, וצה"ל מימן מתקציבו השוטף עוד 100 תקנים", מציין אילן.

אחת השאלות העקרוניות היא מה יכול לגרום לחרדים להגיע לבקו"ם נגד רצונם. אילן מאמין שרק עיצומים כלכליים יועילו. בחדו"ש גיבשו רשימת עיצומים כזו: מניעת תקצוב ממוסד שישתף פעולה עם משתמטים שמחוץ למכסה; מניעת כל סיוע תקציבי מהמדינה למשתמטים עצמם ושלילת אפשרותם לעבוד במוסד הנהנה מתקצוב המדינה. כן מציעים בחדו"ש להנהיג מכסה שנתית של 1,500 תלמידי ישיבות שלא יתגייסו.

אילן אומר, כי ההצעה גובשה בהתייעצות עם שלושה משפטנים בולטים, "כדי שהסנקציות יעמדו במבחן של סבירות וחוקתיות". גם הרב המלווה את הגדוד החרדי אומר שלדעתו הסנקציות הכלכליות הן הכלי היחיד שיכול לעבוד: "לצערי, החברה החרדית נכשלה בסיפור הגיוס כישלון מוסרי מחפיר, והדרך היחידה שתשנה זאת היא הסנקציות".

 לכתבה ב-News1