ככל אדם

רבני שכונות יחויבו לצאת לפנסיה בגיל 67

בית הדין הארצי לעבודה דחה את טענת ההסתדרות והרבנים, כאילו משרד האוצר הסכים ב-1988 שהרבנים יכהנו בתפקידם ללא הגבלת זמן

בית הדין הארצי לעבודה. צילום: Golf Bravo, wikipediaבית הדין הארצי לעבודה. צילום: Golf Bravo, wikipedia

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי רבני שכונות יפרשו מתפקידם בגיל 67 ולא יוכלו להמשיך לעבוד כל עוד ירצו בכך. הדיון המשפטי התמקד בשלוש מילים שנכתבו בשולי ההסכם הקיבוצי, הקובע את תנאי העבודה של הרבנים. על ההסכם חתמו ב-1988 המדינה, שלוש הערים הגדולות, מרכז השלטון המקומי, חבר המועצות הדתיות וההסתדרות.

בהסכם נכתב, בדפוס, כי רבני השכונות יכהנו "עד הפנסיה". לצד נוסח זה נכתב, בכתב יד, "כמקובל עד היום". ההסתדרות והרבנים טענו, כי התוספת מקובלת על הצדדים האחרים להסכם. לטענתם, היא נועדה לעגן את המקובל עד אז: הרבנים מכהנים ללא הגבלת גיל. המדינה טענה כי לא הסכימה לכך וכי אותן מילים נוספו שלא על דעתה.

השופט שמואל צור, שזה היה פסק הדין האחרון שכתב לפני פרישתו, העדיף את גרסת המדינה. לפי ידיעה באתר News1,

השופט צור העיר כי מנכ"ל משרד הדתות אז, זבולון אורלב, לא העיד שהתוספת הוסכמה על האוצר

צור העיר כי מנכ"ל משרד הדתות אז, זבולון אורלב, לא העיד שהתוספת הוסכמה על האוצר, אלא רק שהיה ויכוח סוער בנושא.

צור כתב: "אפשר שבאווירת אותם ימים של חתימה על ההסכם הקיבוצי. הייתה ציפייה – אולי אף לגיטימיות מבחינתם של המבקשים – שעניין גיל הפנסיה לרבנים יישאר פתוח, 'כמקובל עד היום', כלשון התוספת בכתב יד. ייתכן גם שהיתה הבנה כלשהי בעניין זה בין המבקשים לבין מי מנציגי המעסיקים האחרים. אלא שהסכם קיבוצי דורש הסכמתם של כל השותפים לו, במיוחד כשמדובר בשותף הבכיר – הממונה על השכר במשרד האוצר. כפי שעולה, הסכמתו של זה לא ניתנה ועל כל פנים לא הוכחה. מסקנה זו לבדה מובילה לכך שדין הבקשה שבפנינו להידחות".

 לידיעה ב-News1



איך תוכל לפעול?