מבחנים במבחן
שר החינוך מכיר במבחני סאלד כשווי ערך לבגרות
סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, אומר בתגובה: לפעמים עושים דברים עקומים לגמרי כדי להגיע לתוצאות ישרות
20/03/2012 14:06
תגיות: מבחני סאלד · גדעון סער · בחינות בגרות · שחר אילן
גדעון סער בהופעה בסוכנות היהודית, צילום:
הסוכנות היהודית, flickrשר החינוך, גדעון סער, מכיר בחלק ממבחני סאלד, המתקיימים בחינוך החרדי לבנות, כשווי ערך לבחינות הבגרות. לפי הודעה שמסר משרד החינוך בעניין זה, ההכרה במבחני סאלד תאפשר לבנות החרדיות להשלים את הלימודים לתעודת בגרות אקסטרנית ביתר קלות, תפתח להן פתח להמשך רכישת השכלה או הכשרה מקצועית ותסיר חסמים המפריעים להן להיכנס לשוק התעסוקה.
מבחני סאלד נוצרו ביוזמת המגזר החרדי, כדי לאפשר לבנות הלומדות במערכת החינוך החרדית לקבל הכרה בלימודיהן, בלי שייאלצו להשתמש בכלים המקובלים בעולם החילוני. ליאור בן דוד מזכיר ב"כלכליסט", כי בניגוד לבנים במערכת החינוך החרדית, שאינם לומדים לימודי ליבה, הבנות לומדות הבעה, ספרות, הנדסה, אנגלית, מדעים, מחשבים, גיאוגרפיה, היסטוריה, התעמלות, מוזיקה, אמנות ועוד. ההשכלה הרחבה שהן מקבלות נועדה לסייע להן להשתלב בשוק העבודה כדי לפרנס את בעליהן המתמקדים בלימוד תורה.
שחר אילן, סמנכ"ל חדו"ש, אומר: "יש משהו חצוף בדרישה החרדית להכיר בבחינות סאלד כבגרות כדי שהנשים החרדיות יוכלו להשתלב, מהסיבה הפשוטה שמבחני סאלד נוצרו על ידי ההנהגה החרדית כדי למנוע מהן להשתלב. אני לא נגד ההכרה, לפעמים עושים דברים עקומים לגמרי כדי להגיע לתוצאות ישרות. גם הגילוי שמבחני סאלד שווים רק כחצי בחינת בגרות הוא מאכזב ומטריד".
בדיון בכנסת טען ח"כ ישראל אייכלר, כי כמו שמדינת ישראל מכירה במבחני גמר ממדינות זרות, כך היא צריכה להכיר במבחנים שנערכו במגזר החרדי
בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות להכיר במבחני סאלד. ב־2004 בדק משרד החינוך, שבראשו עמדה אז השרה לימור לבנת, את ערכם הלימודי של מבחני סאלד. הבדיקה העלתה כי 11 יחידות לימוד ממבחני סאלד שוות בתוכנן הלימודי למבחני הבגרות, אולם התהליך לא קודם.
ביולי 2011 הנושא לדיון בוועדת החינוך של הכנסת, ביוזמת ח"כ נסים זאב מש"ס. בדיון טען ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, כי כמו שמדינת ישראל מכירה במבחני גמר ממדינות זרות, כך היא צריכה להכיר במבחנים שנערכו במגזר החרדי.
הוחלט להכיר במבחני סאלד באופן הבא: בחינת האנגלית במבחני סאלד תהיה שקולה לבחינת בגרות באנגלית בהיקף של 3 יחידות לימוד, ממוצע ציוני המקצועות "תולדות העמים" ו"תולדות ישראל" יוכר כשווה ערך יחד ל"היסטוריה כללית" ברמה של 2 יחידות לימוד וחלק המתמטיקה במבחני סאלד יוכר כשווה לשני שאלוני הבסיס במתמטיקה.
ד"ר לטם פרי־חזן מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, דווקא מברכת על ההחלטה. "נכון שבמצב אידיאלי בנות חרדיות היו ניגשות לבחינות הבגרות, אבל במצב שקיים היום רבות מהן לא לומדות למבחני הבגרות מסיבות אידיאולוגיות. מבחני סאלד שווים ברמתם למבחני בגרות, ואין סיבה שלא להכיר בהם", היא אומרת.
לידיעה ב"כלכליסט"