בסימן המחאה החברתית

מדד 2011

מדד הדת והמדינה לשנת 2011 מגלה ש-80% מהציבור הישראלי בישראל לא מרוצים מפעילות הממשלה בתחומי הדת והמדינה

28/09/2011 19:56

תגיות: מדד הדת והמדינה ·  חדו"ש ·  מכון רפי סמית ·  השתמטות ·  הדרת נשים

מסע האלונקות של הפורום לשוויון בנטל. צילום: הפורום לשוויון בנטל

לדו"ח מדד הדת והמדינה של חדו"ש לשנת 2011

אנו שמחים לפרסם את דו"ח מספר 3 של מדד הדת והמדינה - מדד 2011. מדד הדת והמדינה הוא מחקר דעת הקהל השנתי המקיף שמבצעת עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון, באמצעות מכון רפי סמית. בשתי שנות קיומו זכה המדד למקום של כבוד בציבוריות הישראלית. לצד הפרסומים הרבים של הממצאים בכלי התקשורת, משתמשים בו מקבלי ההחלטות, מעצבי דעת קהל ופרשנים, לצורך מעקב וניתוח של הלכי הרוח בתחומי חופש הדת והשוויון בנטל.

קיץ 2011 עמד בסימן המחאה החברתית. סמנכ"ל חדו"ש שחר אילן, שהופיע בפני ועדת טרכטנברג, הזהיר שבלי להתמודד בנחישות עם האתגר של שילוב חרדים בשוק העבודה, אין כל סיכוי להגיע בישראל לחלוקה צודקת של הנטל הכלכלי ולהשיג צדק חברתי. מדד הדת והמדינה מגלה שהציבור שותף לעמדה זו. 79% מהציבור היהודי בעד הקטנת המימון הממשלתי לישיבות ולמשפחות מרובות ילדים כדי לעודד גברים חרדים לצאת לעבוד. 65% מהאוכלוסייה הלא חרדית סבורים שהיעדרות רוב הגברים החרדים משוק העבודה וההקצבות הרבות למגזר החרדי הן מהסיבות העיקריות לנטל הכבד על מעמד הביניים. המסקנה ברורה: אסור שתוכנית כלכלית חדשה תביא להגדלת הטבות הרווחה והדיור לאברכים, בלא שההטבות יהיו מותנות בכניסה לשוק העבודה ובמיצוי כושר ההשתכרות. תוכנית כזו תעודד אברכים להישאר בישיבה ותגרום נזק כבד למשק.

השנה, לראשונה, שילבנו במדד את שאלת שביעות הרצון מפעילות הממשלה בנושאי דת ומדינה, שאלה שאנו מתכוונים להפוך לקבועה. התוצאות חד משמעיות: 80% מהאוכלוסייה היהודית בישראל ו-90% מהחילונים אינם מרוצים מפעילות הממשלה בנושאים אלה. אך סמלי הדבר ששיעור דומה של האוכלוסייה, 83%, תומכים בחופש דת ומצפון. גם בתקופת המחאה החברתית, שני שלישים מהמשיבים (64%) רואים במתח בין חילונים לחרדים את המתח הקשה ביותר (37%) או השני אחריו (27%) בחברה היהודית בישראל, יותר מכל שסע אחר.

האטימות לרחשי לבו של הציבור ניכרת במגוון רחב של נושאי דת ומדינה. 93% מהציבור הלא חרדי ו-87% מכלל הציבור היהודי סבורים שיש לחייב את בחורי הישיבות בשירות צבאי או לאומי. אבל הממשלה העניקה השנה הקלות גורפות לתלמידי ישיבות בתחום השירות, שרוקנו את חוק טל כמעט מכל תוכן. חדו"ש חשפה את ההקלות ומילאה תפקיד מרכזי במאבק נגדן, אבל הממשלה נכנעה למפלגות החרדיות ורק מיתנה מעט את ההטבות. 80% מהאוכלוסייה היהודית תומכים בחיוב החינוך החרדי בלימודי ליבה, הכוללים מתמטיקה, אנגלית מדעים ואזרחות. אבל הממשלה ממשיכה לממן תלמודי תורה וישיבות שאין בהם לימודים כלליים כלל או יש לימודים כאלה בהיקף נמוך מאוד.

62% מהציבור היהודי בישראל בעד הכרה בכל סוגי הנישואים, כולל נישואים קונסרבטיביים, רפורמיים ואזרחיים. אבל הכניעה למפלגות החרדיות מביאה לכך שעדיין נשללת זכות האזרח הבסיסית לנישואים ממאות אלפי אזרחים ישראלים, וכופה על מאות אלפים נוספים נישואים בנוסח שאינו תואם את השקפת עולמם. 63% מהציבור בעד הפעלת תחבורה ציבורית מלאה או חלקית בשבת. אבל צעירינו עדיין נאלצים לנהוג כשהם יוצאים לבלות. דלי האמצעים שבינינו, שאינם יכולים להרשות לעצמם מכונית פרטית או מוניות, נכנסים למעשה לעוצר בשבת.

שני שלישים מהמשיבים (64%) רואים במתח בין חילונים לחרדים את המתח הקשה ביותר או השני אחריו בחברה היהודית בישראל, יותר מכל שסע אחר

יותר משליש מהבוחרים היהודים משיבים מדי מדד שקיים סיכוי גבוה שיצביעו למען מפלגה חדשה שתתמקד בנושאי חופש הדת והשוויון בנטל. שוב ושוב מוכיחים מדדי הדת והמדינה שהציבור מצפה ממנהיגיו למדיניות אחרת, שתבטיח חופש דת ושוויון בנטל ותבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ואת עתיד כלכלת ישראל. זאת, ברוח ערכי היסוד של הדמוקרטיה והבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון. כל שדרוש הוא שמנהיגינו יגלו את האומץ והחזון הדרושים.

 עיקרי הממצאים

80% מהציבור הישראלי בישראל אינם מרוצים מפעילות הממשלה בתחומי הדת והמדינה. קרוב לשני שלישים (63%) ממצביעי מפלגת השלטון, הליכוד, אינם מרוצים מפעילות הממשלה בתחומים אלה.

 83% מהציבור תומכים בקיום חופש דת ומצפון בישראל. אבל רוב הציבור החרדי (51%) אינם תומכים. 56% מהציבור היהודי תומכים בהפרדת הדת מהמדינה.

שני שלישים מהמשיבים (64%) רואים במתח בין חילונים לחרדים את המתח הקשה ביותר (37%) או השני אחריו (27%) בחברה היהודית בישראל, יותר מכל שסע אחר. למרות מחאת האוהלים, המתח בין עשירים לעניים תפס רק את המקום השלישי עם 30% בלבד.

93% מהציבור הלא חרדי ו-87% מכלל הציבור היהודי סבורים שיש לחייב את בחורי הישיבות בשירות צבאי או לאומי.

 79% מהציבור היהודי בעד הקטנת המימון הממשלתי לישיבות ולמשפחות מרובות ילדים כדי לעודד גברים חרדים לצאת לעבוד, עלייה של 11%. בקרב מצביעי הליכוד תומכים 86% בהקטנת המימון.

 65% מהאוכלוסייה הלא חרדית (כלומר, שניים מכל שלושה) סבורים שהיעדרות רוב הגברים החרדים משוק העבודה וההקצבות הרבות למגזר החרדי הן מהסיבות העיקריות לנטל הכבד על מעמד הביניים.

 80% מהאוכלוסייה היהודית בעד לחייב את החינוך החרדי בלימודי ליבה, הכוללים מתמטיקה, אנגלית מדעים ואזרחות. 62% בעד לשלול מבתי ספר שאינם מלמדים ליבה את המימון.

 43% מהציבור (ו-55% מהחילונים) תומכים בכניסתו של יאיר לפיד לחיים הפוליטיים, מתוכם 24% מעוניינים שיעשה זאת בראש מפלגה עצמאית. 71% ממצביעי קדימה תומכי בכניסת לפיד לפוליטיקה, מהם 40% רוצים שיעשה זאת בראש מפלגה עצמאית. 34% מהמשיבים אמרו שקיים סיכוי גבוה מאוד או די גבוה שיצביעו למפלגה חדשה, שתקדם חופש דת ושוויון בנטל.

 61% מהאוכלוסייה היהודית תומכים בהעברת חוק שיאסור על מי שביצע עבירות פליליות חמורות שיש עמן קלון לכהן בכנסת ובממשלה ("חוק דרעי"). זאת, לנוכח כוונת יו"ר ש"ס לשעבר אריה דרעי לחזור לחיים הפוליטיים.

 47% מהנשים היהודיות (ו-50% מהנשים הלא חרדיות) לא היו עולות על קווי מהדרין, קווי אוטובוס שבהם נהוגה הפרדה בין גברים לנשים. 63% מהציבור תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת בהיקף מלא או חלקי, לעומת 58% בחורף 2010.

 52%, יותר מחצי מהאוכלוסייה היהודית, תומכים בהכרה בנישואים של זוגות בני אותו מין, ביניהם 69% מהחילונים. 62% מהציבור היהודי בישראל בעד הכרה בכל סוגי הנישואים, כולל נישואים קונסרבטיביים, רפורמיים ואזרחיים. זאת לעומת 55% במדד חורף 2010.

 61% מהאוכלוסייה היהודית תומכים בהכרה בגיורים של כל הזרמים. זוהי תוצאה עקבית, שנשמרת בארבעת סקרי המדד. 29% מהמשיבים תומכים גם בהכרה בגיור חילוני.