שרימפס במטבח כשר
מסעדות רבות שמחזיקות תעודת כשרות חורגות מהכללים
מלצרים שעבדו בבתי קפה, מסעדות וחברות קייטרינג מספרים על שלל תקלות: ערבוב כלי בשר בכלי חלב, הכנת אוכל לא כשר במטבח שנחשב כשר ופיקוח רופף של משגיחי הכשרות
29/12/2016 11:39
תגיות: :כשרות · הרבנות הראשית · משגיחי כשרות · בג"ץ · הרב דוד לאו
פקחי הרבנות הראשית בודקים תעודת כשרות בדוכן ברובע היהודי בירושלים (צילום אילוסטרציה).צילום: רובין סלבדורי, פלאש 90
אוכל לא כשר במטבח, ערבוב כלים של אוכל חלבי ואוכל בשרי והתעלמות מהלכות כשרות כאלה ואחרות מאפיינים מסעדות, בתי קפה חברות קייטרינג רבות בישראל, גם אם הם מתהדרים בתעודת כשרות ונתונים לפיקוח של משגיחי כשרות. מלצרים רבים שעבדו במסעדות ובחברות קייטרינג בירושלים, בתל אביב, בחולון, באילת, בעפולה ובערים אחרות מתארים בכתבה ב-nrg מגוון תקלות וכשלים בתחום הכשרות.
לדוגמה, מלצר לשעבר בחברת קייטרינג מאזור השרון, המספקת אוכל לאולמות יוקרתיים סיפר: "הקייטרינג פעל תחת שני שמות שונים והפיק אירועי יוקרה. תחת שם אחד הוגש מזון כשר לכאורה ותחת השם השני הוגשו מנות שכללו פירות ים ואוכל לא כשר אחר. הבעיה היתה שהמחסן היה אותו מחסן, העובדים אותם עובדים והכלים אותם כלים".
מלצרית שעבדה בכמה בתי מלון בירושלים אמרה שבאחד המטבחים ראתה עובדים מערבבים בשר וחלב אחרי שעות העבודה. "בתקופת הרמדאן, העובדים המוסלמים התכנסו מדי ערב לשבור את הצום. אחד המאכלים האהובים עליהם היה מקלובה – עוף עם יוגורט. הם השתמשו בכלים של המלון כדי לאכול את המנה הלא-כשרה". היא אמרה גם שעובדים במלון הזמינו לא פעם מזון לא כשר לאורחים.
לפי העדויות, חלק גדול מהתקלות נובעות מתפקוד לקוי של משגיחי הכשרות. חלק מהמשגיחים מגיעים למטבחים לזמן קצר בלבד ומבלים את זמנם באמירת תהילים או בהעלמת עין מהנעשה במטבח. משגיח הכשרות שעבד בחברת הקייטרינג בשרון, לדוגמה, לא מילא את תפקידו. "בקושי ראינו אותו", סיפר המלצר שעבד בחברה. "אולי כמה דקות בתחילת אירוע ואז הוא היה
בתקופת הרמדאן, העובדים המוסלמים שברו את הצום מדי ערב. אחד המאכלים האהובים עליהם היה מקלובה – עוף עם יוגורט. הם אכלו בכלים של המלון
נעלם. וכשהיה במקום, הוא היה מסתובב ואוכל".
בכיר ברבנות הודה כי יש כשלים משמעותיים במערך הכשרות, אך הדגיש כי יש להשאיר את השליטה בתחום בידי הרבנות. "כבר 14 שנה שהרבנות לא מתפקדת. המדינה לא מקצה לזה משאבים וכוח האדם מצומצם", אמר.
בשנים האחרונות מנהלת הרבנות הראשית מאבק קשה מול רבים המתנגדים למונופול שלה בתחום הכשרות, ובהם ארגון הכשרות האלטרנטיבית. היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, קבע לפני כשנה כי מותר להציג מזון כ"כשר" גם אם הוא לא נושא תעודת כשרות של הרבנות. ביוני האחרון שללו שופטי בג"ץ את חוות הדעת הזו. עם זאת, בג"ץ דרש שיפור דרמטי של המצב בתחום.
הרב הראשי דוד לאו הקים ועדה לבחינת מערך הכשרות, הבודקת אפשרויות לשינוי ולתיקון בתחום. בין השאר תמליץ הוועדה, ככל הנראה, על הפיכת הרבנות לרגולטור בתחום הכשרות, כלומר לגוף שיאשר לחברות חיצוניות לספק שירותי כשרות בהתאם לנהליה.
מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: "בכתבה מתוארים מספר מקרים נקודתיים אשר אין באפשרותנו לבדוק את אמינותם... ככל שהמקרים המתוארים אכן התרחשו, מדובר באירועים חמורים מאוד וברור כי הרבנות היתה מסירה את תעודת הכשרות של המקום...
"רוב רובם המוחלט של משגיחי הכשרות עושים עבודתם נאמנה מתוך תחושת שליחות ובמסירות, מכתתים רגליהם בין העסקים ודואגים לכשרות ראויה למען הציבור החפץ בכך. כנ״ל גם לגבי בעלי העסקים, אשר מכבדים את הדרישות והנהלים ואינם עוברים עליהם מתוך כבוד ללקוחותיהם, כפי שלא יחבלו בניקיון המזון ובריאותו".
לכתבה ב-nrg