רגשות – ליהודים בלבד

כאן לא יהיה אשוח

ברחבי העולם יהודים מדליקים נרות חנוכה ושכניהם מכבדים אותם, כותבת שרי מקובר־בליקוב ב"ידיעות אחרונות", אבל בישראל מונעים מנוצרים להציב בפומבי את סמלי החג שלהם

מסעדה מקושטת לחג המולד במושבה הגרמנית בחיפה. צילום: Yuval Y, wikipediaמסעדה מקושטת לחג המולד במושבה הגרמנית בחיפה. צילום: Yuval Y, wikipedia

בשבוע שקדם לחג המולד קישטו בתי מלון בירושלים את הלובי שלהם בעצי אשוח. הרבנות לא ראתה זאת בעין יפה ונציגיה בירושלים דרשו לסלק את הסמלים הנוצריים מהעיר. הם הוסיפו לכך המלצה להימנע ממסיבות סילבסטר.

בטכניון מחו סטודנטים – רובם חובשי כיפה – על הצבת עץ אשוח לצד חנוכייה כשרה. רב הטכניון, אלעד דוקוב, כינה בעמוד הפייסבוק שלו את עץ האשוח של חג המולד "סמל פרובלמטי, פגאני, עבודה זרה" וקבע כי חל איסור הלכתי לסעוד בקרבתו. גם עצי אשוח שהוצבו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה חוללו סערת רגשות.

במאמר ב"ידיעות אחרונות" מציינת שרי מקובר־בליקוב כי יהודים בעולם – באירופה, בארצות הברית וגם בדרום מזרח אסיה – הדליקו נרות חנוכה ללא הפרעה. נשיא ארצות הברית אפילו הדליק נר חנוכה בבית הלבן. לדבריה, על פי רוב יהודים דורשים

יהודים דורשים התחשבות מופלגת ברגשותיהם הדתיים, אבל כשנציגי דת אחרת מצפים לאותה התחשבות, לרוב מפנים להם כתף קרה

התחשבות מופלגת ברגשותיהם הדתיים ובצרכיהם התרבותיים, גם על חשבון האחר, ורואים בכל התקפה על סמל יהודי במרחב ציבורי איום אנטישמי ועלבון עמוק. אבל כשנציגי דת אחרת מצפים לאותה התחשבות, לרוב מפנים להם כתף קרה.

"יש משהו צורם בעובדה שאת ההתקפה על חופש הדת מובילים דווקא רבנים, החותרים לעולם הלכתי גאה ונטול התנגדויות", כותבת מקובר־בליקוב. "נדמה ששיבשו את הצו המוסרי הקפדני 'לא תסורו ממנו ימין ושמאל' לקנאות בשם האל גם מחוץ לתחום סמכותם. כמה עצוב שלא השכילו לתרגם את הניגוד התורני המרתק של תקיפות לצד חמלה ודקדוק לצד הכלה אל מחוץ לגבולות".

לדבריה, הדלקת נרות פומבית מסמלת שאיפה לקרב בין עמים ודתות. "כשהציבור הנוצרי מאיר עץ אשוח, הוא מצפה ליחס דומה. הניסיון להגביל את חופש הדת שלו פוגע ברגשותיו, אבל בראש ובראשונה, ודווקא כיהודים, הוא מבייש אותנו", היא כותבת.

למאמר ב"ידיעות אחרונות"



איך תוכל לפעול?