חוק טל בוטל

מנכ"ל חדו"ש: העונש על ניסיון לעקוף את בג"ץ – בקלפי

בעקבות פסק הדין של בג"ץ שביטל את חוק טל קורא מנכ"ל חדו"ש לממשלה ולכנסת "להעביר הצעת חוק שתבטיח גיוס של רוב תלמידי הישיבות"

22/02/2012 13:48

תגיות: בג"ץ ·  חוק טל ·  דורית ביניש ·  תורתו אומנותו ·  חדו"ש ·  אורי רגב

צעדת המחאה הפורום לשוויון בנטל. צילום: הפורום לשוויון בנטל

תוקפו של חוק טל, המסדיר את דחיית השירות לאברכים, לא יוארך החל מאוגוסט הקרוב. כך קבע בג"ץ ברוב של שישה שופטים נגד שלושה. שופטי הרוב קבעו כי חוק טל אינו עומד בדרישת המידתיות ולכן אינו חוקתי.

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, מברך על החלטת בג"ץ. "אמנם באיחור רב, אך סוף סוף בג"ץ עושה את מה שהפוליטיקאים סירבו לעשות, מיישם את עקרון השוויון ומורה לשים קץ לאפליה בין דם לדם", אומר רגב.

רגב קורא לממשלה ולכנסת "ליישם את פסיקת בג"ץ במלואה ולא לנסות תרגילים עוקפי בג"ץ. כפי שקבע בג"ץ, על הממשלה להעביר הצעת חוק שתבטיח גיוס של רוב תלמידי הישיבות ולא תעניק להם את זכות הבחירה. כל ניסיון להעביר גרסה חדשה של חוק טל, שתנציח את ההשתמטות החרדית מנשיאה בנטל הביטחון – עתיד להיענש על ידי הבוחר בקלפי".

יובל יועז ולילך וייסמן כותבים ב"גלובס", כי משמעות פסק הדין היא שעל הכנסת לחוקק חוק חדש, שינוסח על פי אמות המידה למתן פטור משירות צבאי, שקבעו שופטי הרוב. אמות מידה אלה כוללות יעדים כמותיים לגיוס לצבא או להצטרפות לשירות אזרחי, מסגרות ביניים לבחינת התקדמות יישום החוק, אמצעי פיקוח על יישומו וקביעת מסגרת המחייבת "שירות משמעותי – מכל סוג שהוא – לכל".

פרשת גיוס תלמידי הישיבות עלתה בבג"ץ פעמים רבות מאז 1970. ב-1998 פרסם בית המשפט פסק דין, שביטל את הסדר דחיית השירות שקבע שר הביטחון. בעקבות הפסיקה הקימה ממשלתו של אהוד ברק ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס צבי טל, שעסקה בפטור משירות בצה"ל לתלמידי ישיבות. המלצות ועדת טל הביאו לחקיקת חוק טל ב-2002. החוק התקבל כהוראת

ביניש: נוכח האיסור על יציאה לעבודה נוצר מצב בו מרבית הגברים החרדים אינם עובדים לפרנסתם והעוני פשה בחברה

שעה לחמש שנים, שתוקפה הוארך ב-2007 בחמש שנים נוספות. לאחרונה החלה הממשלה לדון בהארכתו.

שופטי הרוב, הנשיאה דורית ביניש, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל, קבעו כי יש לבטל את החוק. בפסק דינה הדגישה ביניש, כי "חקיקה המנציחה את הפערים והפגמים של העדר השוויון במצב הקיים, אינה יכולה לעמוד". השופט מלצר הוסיף: "הפתרון איננו בהתלהמות, אלא במציאת הסדרים אמיתיים, מידתיים ומדורגים, שהם אפשריים במסגרת התכליות שעמדו בבסיס חוק דחיית שירות".

ביניש כתבה גם: "מספרם הגדל והולך של דחויי השירות מציב סימני שאלה כיצד הגענו עד הלום. הסדר תורתו-אומנותו השפיע לא רק על מספרם של דחויי השירות, אלא גם הזין תהליכים פנימיים בתוך החברה החרדית. נוכח האיסור על יציאה לעבודה נוצר מצב בו מרבית הגברים החרדים אינם עובדים לפרנסתם והעוני פשה בחברה. ההסתמכות על קצבאות המדינה גדלה באופן משמעותי. בהעדר כל מגבלה על מספר דחויי השירות גדל מספרם בקצב מסחרר".

לפי נתונים שמסרה הפרקליטות על יישום חוק טל, בשנת 2010 התגייסו למסלולים שהוקמו בצה"ל מתוקף החוק 600 חרדים בלבד; לשירות האזרחי הצטרפו 1,122 בלבד ול"שנת הכרעה" יצאו 3,269 חרדים, שרובם חזרו בתום אותה שנה למעמד של תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם". בחלק מהמסלולים תקופת השירות של החרדים היא שלושה חודשים בלבד.

באותה תקופה מספרם של תלמידי הישיבות ששירותם נדחה עולה בהתמדה. כיום יש 61 אלף תלמידי ישיבות כאלה. בשנת 2007 היה חלקם של דחויי השירות 14% מסך מחזור הגיוס. ב-2010 היו החרדים שהתגייסו לצה"ל 1.45% מכלל דחויי השירות. "הנתונים מצביעים על כישלון ביישום החוק", כתבה ביניש.

לידיעה ב"גלובס"