שוב יצאתי פראייר

למה רק אני וחברי מקריבים את עצמנו?

במאמר ב-ynet קורא שי זקין לרוב החילוני לחזור לרחובות כדי לקרוא לשוויון בין האוכלוסיות במדינה

29/01/2012 10:29

תגיות: שירות מילואים ·  השתמטות ·  מחאה חברתית ·  שי זקין

מסע האלונקות של הפורום לשוויון בנטל

שי זקין, בן 30, משרת במילואים קרוב לתשע שנים. בכל שנה הוא מקדיש כ-30 יום בשנה למילואים, מפסיד ימי עבודה, ימי לימודים, זמן לחיי משפחה ולחיי חברה. "אין ספק שיצאתי פראייר", הוא כותב במאמר ב-ynet.

בכל שנה הוא מוצא את עצמו "באוהל מעופש בצאלים באמצע אוגוסט, ביחד עם עוד עשרים ומשהו גברים, שתוהים בדיוק כמוני, מה אני עושה כאן? מה לי ולמקלחות משותפות, מה הקשר בין איש היי-טק לשמירות, בין מנהל סניף בנק לנשק. אני תוהה מדוע רק אני וחברי לפלוגה צריכים להקריב את עצמנו, את הקריירה, הלימודים והזוגיות. בה בעת אוכלוסייה שלמה נהנית מביטחון, מהנחות במסים, מתקציבים, מהקלות, והכל על הגב שלי ושל חברי ובחסות הממשלה".

הוא שואל מה קרה שהמיעוט הדתי במדינה הוא זה שקובע שהממשלה תשרת את האינטרס הדתי ולא את האינטרס של הציבור החילוני שבחר בה. עד עכשיו האמין, לדבריו, שמישהו ממקבלי ההחלטות במדינה יתעורר, יניח את הרצון לאחוז בכיסא ויפעל לקידום האינטרסים הציבוריים, החברתיים והכלכליים שלשמם נבחר.

הוא האמין "שמישהו יבין שלא ניתן יותר לאפשר לאוכלוסייה הולכת וגדלה פטור משירות צבאי. שמישהו יבין שהציבור החילוני בישראל קורס תחת הנטל הרב של תשלומי מסים, יוקר מחיה, שירות צבאי ומילואים".

"עד מתי יוכל האזרח הקטן, הפשוט, לעמוד מנגד ולצפות בשכניו לעיר, לבושי השחורים והמגבעות, נהנים ממסי עירייה נמוכים,

האמנתי שמישהו יבין שלא ניתן יותר לאפשר לאוכלוסייה הולכת וגדלה פטור משירות צבאי. שמישהו יבין שהציבור החילוני בישראל קורס תחת הנטל

ממשכורת על לימודים בישיבה. לא זו בלבד שהם מהווים נטל על הכלכלה, דוחים כל קידום ומודרניזציה, מקדמים אג'נדות גזעניות ועדתיות נגד נשים, נגד חילונים ונגד המדינה, הם גם מקבלים פטור מטעם ממשלת ישראל, הנוכחית וקודמותיה, משירות צבאי ומשירות לאומי", כותב זקין.

הוא קורא לא לאפשר לממשלה "להפריד בין אוכלוסיות, ליצור מצב של חוסר שוויון בין אזרחי המדינה, להיטיב כל כך עם אוכלוסייה אחת במדינה ולהרע כל כך עם אוכלוסייה אחרת... בקיץ האחרון יצאו מאות אלפי בני אדם לרחובות ישראל למחות נגד יוקר המחיה, נגד מחירי הדיור, נגד חוסר השוויון בחברה, נגד אפליה עדתית ובעד זכויות עובדים".

הגיע הזמן לצאת שוב לרחובות, סבור זקין. יש להמשיך לדרוש שוויון בין האוכלוסיות השונות בחברה, להמשיך לדרוש חלוקה שווה של הנטל בין האוכלוסיות, לדרוש הקלות לכלל האוכלוסייה ולא רק לקבוצה אחת. "זהו הזמן לשנות, לקום ולרקוע ברגליים, כדי שלא נמצא עצמנו בעוד 63 שנים מיעוט חילוני שמשרת רוב חרדי, ממשיך לשרת בצבא, לשאת בנטל המסים ולראות את שכנינו ממשיכים ליהנות מהטבות בחסות הממשלה, זו ועתידותיה. ואולי, אבל באמת רק אולי, בכל פעם שאקבל עוד צו למילואים אפסיק להרגיש כמו פראייר".

למאמר המלא