תשלום חוזר

ו' הכספים אישרה חידוש הקצבאות הלא חוקיות לאברכים

עלות החוק: כ-100 מיליון שקל בשנה. בהצעת החוק נקבע כי גם סטודנטים נזקקים יקבלו קצבה, כדי למנוע את פסילת הקצבה בבג"ץ. בג"ץ פסל את הקצבה פעמיים בעבר

18/12/2016 16:19

תגיות: קצבת אברכים ·  ועדת הכספים ·  משה גפני ·  יהדות התורה ·  סטודנטים ·  ש"ס ·  הרב אורי רגב

אברכים בכולל של חסידות ברסלב בבני ברק (צילום אילוסטרציה). צילום: יעקב נאומי, פלאש 90

ועדת הכספים בכנסת אישרה בשבוע שעבר את החזרתה של קצבת האברכים. לכל אברך (תלמיד כולל נשוי) תשולם קצבה חודשית של 1,040 שקל. את הקצבה יקבלו כ-10,000 אברכים. כדי למנוע את פסילת ההחלטה לשלם קצבאות לאברכים בבג"ץ, הוחלט שגם סטודנטים נזקקים יהיו זכאים לקצבה דומה. "TheMarker" מציין שבג"ץ קבע בעבר שבינואר 2015 יופסקו תשלומי הקצבה לאברכים.

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, אמר: "הצעת החוק מתחכמת לפסיקת בג"ץ ולעקרון השוויון, וממציאה עלה תאנה קטן בדמות סיוע לחלק מאוכלוסיית הסטודנטים, אך לא לאחרים, כדי להכשיר את המשך הסיוע הגדול לאברכים. מדובר במעגל קסמים, שכן תיאורם של האברכים כ'נזקקים' הוא בראש ובראשונה פועל יוצא של לחצה של המנהיגות החרדית עליהם להישאר בישיבות ולא לצאת לעבודה ולהתפרנס מעמל כפיהם".

הרב רגב הוסיף כי "מדובר בפיגוע קשה בכלכלת ישראל, שכן המשמעות של מענקים אלה היא סיכול המאמץ לעודד אברכים להיכנס לשוק העבודה, לתרום לכלכלת המדינה ולפרנס בכבוד את משפחותיהם במקום להישען על הקופה הציבורית. למתן התמיכה בסך 100 מיליון שקל בשנה יש משמעות הרסנית של פגיעה במליארדי שקלים בכלכלת ישראל. לדעת כל מומחי הכלכלה, השארת האברכים בישיבות במקום יציאה של רובם לשוק העבודה מסכנת את עתידו של המשק".

תשלום הקצבה יחודש בהתאם להסכם הקואליציוני בין יהדות התורה וש"ס לבין הליכוד. התשלום יהיה בהתאם להצעת חוק שהגיש יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני מיהדות התורה. הסיוע לסטודנטים נזקקים נכלל בהצעת החוק החדשה כדי למנוע את פסילתה על ידי בג"ץ. גפני התעקש להשלים את החקיקה לפני אישורם בקריאה שנייה ושלישית של חוק התקציב וחוק ההסדרים. עלות תשלום הקצבאות לאברכים נאמדת ב-100 מיליון שקל בשנה.

לפי הצעת החוק, כל אברך יהיה זכאי לקבל את הקצבה במשך חמש שנים. אברך יהיה זכאי לקבל את הקצבה אם יש לו לפחות שלושה ילדים קטינים, אין לו דירה, הוא ובת זוגו אינם בעלי רכב מנועי ששוויו עולה על 25 אלף שקל וסך ההכנסה של לומד התורה ושל בת זוגו אינו עולה על 14,400 שקל בשנה (1,200 שקל בחודש).

גפני הציע במסגרת הצעת החוק לקבוע שהתקציב השנתי שייועד לקצבאות האברכים לומדי התורה לא יעלה על 79% מהתקציב שייקבע לקרן הסיוע לסטודנטים. בהצעת החוק נאמר כי כ-4,000 סטודנטים יקבלו קצבה זהה לזו של האברכים. 16 אלף סטודנטים נוספים יקבלו קצבאות בסכומים נמוכים יותר.

רקע

ביוני 2010 קבע בג"ץ, לאחר עשור של דיונים, כי קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים אינה חוקית משום שהיא מפלה קבוצות אוכלוסייה אחרות בחברה הישראלית, והורה להפסיק לשלם אותה בסוף אותה שנה. אבל בדצמבר 2010 קיבלה הממשלה החלטה עוקפת בג"ץ, שבה אישרה את המשך תשלום קצבת ההכנסה לאברכים לתקופה של חמש שנים לכל אברך. נקבע גם כי כל אברך מעל גיל 29 יקבל את הקצבה לכל חייו, כלומר, תשלום הקצבה לא הופסק.

בעקבות ההחלטה הזו החל מאבק ציבורי רחב, שזכה לכינוי המאבק נגד "חוק האברכים". בעקבות החלטת הממשלה הגישו

מנכ"ל חדו"ש, הרב רגב: הצעת החוק מתחכמת לפסיקת בג"ץ ולעקרון השוויון והיא פיגוע קשה בכלכלת ישראל

בינואר 2011 כמה גופים עתירה נוספת לבג"ץ. העותרים – התנועה הרפורמית, עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, התאחדות הסטודנטים, נאמני תורה ועבודה, התנועה המסורתית, ישראל חופשית ותנועת אומץ – יוצגו על ידי עו"ד אורלי ארז-לחובסקי מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה ועו"ד גלעד ברנע. הם טענו כי החלטת הממשלה להעניק "מלגות לימודים ועידוד השתלבות" לאברכים, מהווה בעצם המשך הקצבאות המפלות וממשיכה את הפגיעה הקשה בשוויון.

במאי 2014 קיבל בג"ץ את העתירה בהרכב מורחב שבראשו ישב נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. בפסק הדין, שנכתב על ידי השופט אליקים רובינשטיין, נקבע כי אכן מדובר בפגיעה בשוויון שאינה חוקתית וכי ההסדר שנקבע אינו מקיים את התכלית שעליה הצהירה הממשלה – קידום השתלבות בתעסוקה של אברכי כוללים. עם זאת, בג"ץ אישר תקופת היערכות להפסקת הקצבה עד לסוף אותה שנה. ב-2014 שולמה הקצבה לכ-9,500 אברכים בסכום כולל של 110 מיליון שקל. בינואר 2015 הופסק התשלום.

בנובמבר 2015 העבירה הממשלה החלטה המחדשת את הקצבה תחת השם "קרן סיוע ללומדי תורה", אף על פי שהקצבה נפסלה כבר פעמיים בבג"ץ. בתחילת 2016 חודש התקציב ולאחרונה קיבלו האברכים תשלום רטרואקטיבי על כל התקופה שעברה מתחילת השנה. הצעת שאושרה בוועדת הכספים נועדה ליישם את החלטת הממשלה ולהסדיר בחקיקה את מערך הסיוע הכלכלי ללומדי תורה נזקקים.

שורה של דו"חות קובעים כי הסיוע הגדול לאברכים הופך את היציאה שלהם לעבודה ללא משתלמת. מחקרים מראים כי הנזק שנובע מהישארותם של החרדים בישיבות ואי יציאתם לעבודה מסתכם ב-10 עד 12 מיליארד שקלים, מלבד התשלומים לקצבאות הבטחת הכנסה.

נימוקים לטענת חוסר השוויון בחוק

אפליית אברכים אל מול קבוצות תלמידים אחרות: מדובר רק בתלמידי ישיבות וסטודנטים, אך לא בתלמידים במוסדות של זרמים אחרים ביהדות ובני דתות אחרות ובכללם נשים.

אפליה אל מול נזקקים מהציבור הכללי: מטרתו של חוק הבטחת הכנסה היא להעניק תמיכה למי שאין לו היכולת לעבוד ולהתפרנס. מקבלי הבטחת הכנסה נדרשים למצות את כושר השתכרותם בטרם ייתמכו מקופת המדינה. בניגוד לחוק, האברכים ובנות זוגם אינם נדרשים לעמוד במבחן מיצוי כושר ההשתכרות.

האפליה אל מול הסטודנטים:

א. לא ברור אם אכן יגיע המענק ל-4,000 סטודנטים, כפי שנקבע. מרבית הסטודנטים אינם בעלי ילדים ויש להם הכנסות ולפיכך לא יהיו זכאים לקבלת הקצבה

ב. גם אם 4,000 סטודנטים יקבלו את הקצבה, מדובר במספר זעום ביחס לכלל הסטודנטים (310,000) לעומת מספר האברכים (8,500 מתוך 70,000)

ג. מתן המענקים לסטודנטים נעשה על בסיס שנתי ואין ודאות כי סטודנט ימשיך לקבל מענק בשנה העוקבת. לאברכים יש ודאות כי יקבלו את התשלום במשך חמש שנים.

ד. סטודנטים יקבלו את הסיוע לשלוש שנים לכל היותר ואילו האברכים זכאים לסיוע במשך חמש שנים.

ה. סטודנטים משלמים שכר לימוד. לעומת זאת, האברכים לא משלמים כלל ומקבלים בנוסף מלגת קיום מהכולל. ו. הסיוע לסטודנטים נועד לאפשר להם לרכוש השכלה, כדי שיוכלו לעבוד בסיום לימודיהם. לעומת זאת, קצבת האברכים אינה משרתת אינטרס זה ועושה ההפך.

לידיעה ב-"TheMarker"