פרצה גדולה מאוד
מערך הכשרות: כסף שחור, ניגוד עניינים ומחירים גבוהים
בעלי עסקים הנתונים לפיקוח משגיחי הכשרות הפועלים מטעם המועצה הדתית בירושלים ובערים אחריות טוענים לאי סדרים חמורים ודורשים להדק את הפיקוח
07/12/2016 14:44
תגיות: משגיחי כשרות · מועצה דתית · ירושלים · הרבנות הראשית · נאמני תורה ועבודה · עליזה לביא · רחל עזריה
הרבנים הראשיים לירושלים, אריה שטרן ושלמה עמאר (צילום אילוסטרציה). צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
טענות לסחיטה על ידי משגיחי כשרות מטעם המועצה הדתית בירושלים, שדורשים לקבל כסף בשחור; לחיוב לרכוש תוצרת מספקים מסוימים בלבד; וללחצים על בעלי עסקים בניסיון לגרום להם לשלם יותר – עולות בכתבה מקיפה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות".
המועצות הדתיות הן הממונות על אכיפת נוהלי הכשרות בכל עיר, אף שהנהלים עצמם נקבעים ברבנות הראשית. "למועצות הדתיות יש כוח ואפשר לעשות אתו מה שרוצים", אומרת ח"כ רחל עזריה מכולנו. "אין פיקוח, אין כללים, זה מונופול מוחלט, והם עושים מה שבא להם. בעלי העסקים הם קהל שבוי".
עזריה דורשת לקיים דיון דחוף בסוגיה בוועדת הכלכלה של הכנסת. "ידענו שתחום הכשרות פרוץ, אך מתברר שההיקפים גדולים מאוד", היא אומרת. "נדרוש מהרבנות הראשית ומרשות המסים בדיקה מקיפה של תחום הכשרות. לא ייתכן שיש כאן רשות הכפופה לחוקי המדינה שעושה ככל העולה על רוחה. מיליוני שקלים מתגלגלים בכסף שחור שאינו מדווח. ממש נוצרה כאן מדינה בתוך מדינה וצריך לשים סוף לכאוס בתחום. עם ישראל רוצה כשרות, אך לא מוכן לקבל מונופול מושחת".
הרבנות הראשית מנסה להגביר את הפיקוח על המועצות הדתיות, אבל רבני הערים שומרים על כוחם. למועצה הדתית בירושלים יש כנראה הכוח הרב ביותר. ישי ברנע, מנהל מלון יהודה בעיר ויו"ר התאחדות המלונות בירושלים, אומר כי נתקל בתלונות רבות על חריגה של המועצה הדתית המקומית מסמכותה.
ביולי השנה פשטו חוקרי המשטרה על משרדי המועצה הדתית בירושלים ועצרו חמישה עובדים בחשד שניצלו את מעמדם וקיבלו כספים מגופים מפוקחים. לפני כשנה פורסם כי בני משפחתו של יו"ר המועצה עובדים כמשגיחי כשרות, בניגוד להוראת המשרד לשירותי דת.
בדו"ח שחיבר מבקר המדינה ב-2009 נמתחה ביקורת על שיטות ההעסקה של המשגיחים, הפיקוח עליהם והכשרתם. מאז פרסום הדו"ח לא השתנה הרבה. מקור במועצה הדתית אמר שגם היום, לדוגמה, "מפקחים מגיעים לבתי עסק פעם בחודשיים, במקום פעם בכל עשרה ימים". טענות דומות העלו גם בעלי עסקים שונים.
בעלי עסקים מספרים גם, שבירושלים נפוצה תופעה של תשלום בשחור למשגיחי כשרות. "כשפתחתי את המסעדה הגיע אלינו משגיח הכשרות והציע שנשלם לו בשחור", אומר המסעדן שי טופולינו. "הוא אמר שכך מקובל. אמרנו שאנחנו לא עובדים ככה. מובן שזה ייקר את התשלום, אבל לא היינו מוכנים לקחת את הסיכון".
לפי עדויות של בעלי עסקים, משגיחי כשרות ופקחים מטעם המועצה הדתית בירושלים פועלים לא פעם בשיטות המזכירות ארגוני פשע. אחד מהם סיפר כי לפני פסח משגיח הכשרות שמפקח על העסק שלו נוהג לבקר במסעדות ובבתי הקפה שתחת פיקוחו במרכז העיר. "שלמו לי בשחור", הוא דורש מבעל העסק. אם מבהירים לו שהעסק משלם רק כנגד חשבוניות או תלוש משכורת,
רחל עזריה. נדרוש מהרבנות הראשית ומרשות המסים בדיקה מקיפה של תחום הכשרות
למחרת מגיע למקום המפקח הממונה על המשגיח, בכיר במועצה הדתית בירושלים. "הוא נכנס למטבח ומתחיל לצעוק ולהשתולל", מספרים בעלי העסקים. "לא תקבלו כשרות לפסח. אם לא תסתדרו עם המשגיח, יקחו לכם את התעודה".
לאחרונה התברר שראש המועצה הדתית בירושלים, ישעיהו ישי, משמש גם שוחט המועסק באופן פרטי על ידי חברות שמייבאות בשר. "במסגרת התפקיד הזה הוא יכול להגיד למסעדה או למלון בירושלים 'תשמעו, אתם משתמשים מעכשיו אך ורק בבשר מהחברה שאני עובד אצלה'. זה פתח לניגוד עניינים", מסביר אדם המעורה בפרטים.
היועץ המשפטי לרבנות הראשית שלח מכתב אזהרה לישי, שבו הבהיר לו שעליו להפסיק לעבוד באופן פרטי, או לכל הפחות להכריז באופן פומבי כי הוא מנוע מלעסוק בנושאי כשרות בתחומי ירושלים. אלא שישי היה אז בנסיעת עבודה בדרום אמריקה.
טענות שונות לאי סדרים בפעילות המועצות הדתיות, בעיקר בכל הנוגע למערך הכשרות, עלו לא רק בירושלים אלא גם ברמלה, הרצליה, נתניה, זכרון יעקב וקצרין. בכתבה נוספת ב"ידיעות אחרונות" טענו בעלי עסקים בערים אלה כי משגיחי כשרות דרשו העלאת שכר או הודיעו להם במפתיע על ייקור תעריפי השירותים.
תנועת נאמני תורה ועבודה פועלת לשינוי המצב. "הבעיה המרכזית היא שברוב המועצות אין פיקוח של הציבור על הנעשה וכך פורחות באין מפריע פרשיות שחיתות חדשות לבקרים", אומר תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועה. התנועה משתפת פעולה עם ח"כ עליזה לביא, שהגישה לאחרונה הצעת חוק המגבילה את כהונת ראשי המועצה הדתית לחמש שנים (כיום משך הכהונה אינו קצוב). הצעת החוק קובעת גם שלמועצה המקומית יינתן כוח רב יותר בהליך הבחירה של חברי המועצה הדתית. "הצעת החוק תביא לכך שבכל המועצות הדתיות תתמנה מועצה שתיבחר באמצעות נציגי הציבור ברשות המקומית, והם שיפקחו על הנעשה במועצה", אומרת לביא.
מהמועצה הדתית בירושלים נמסר בתגובה: "משגיחי הכשרות מועסקים על ידי בעלי העסקים. ברור כי בעלי העסקים כפופים לחוק ומשכך היענות בעל עסק לדרישת משגיח לתשלום ב'שחור' היא עבירה על החוק. לא ידוע על תלונה מצד מי מבעלי עסקים על דרישה כזו ממשגיח".
מהמשרד לשירותי דת נמסר: "ככל שהדברים נכונים, המשרד רואה בחומרה מקרים מעין אלו ומגבש תוכנית להסדרת עבודתם של משגיחי כשרות תוך ניתוק הזיקה בינם לבין בעלי העסקים".
מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: "בימים אלו פועלת ועדה מיוחדת לבחינת מערך הכשרות בישראל, שהוקמה על ידי הרב הראשי דוד לאו, כדי לבחון את מכלול הנושאים המתקשרים לסוגיית מתן שירות הכשרות".
לכתבה ב"ידיעות אחרונות"
לכתבה ב"ידיעות אחרונות"