החוק נקבר

אחרי 20 שנה, הקבורה האזרחית היא אות מתה

החוק שנועד לאפשר קבורה אזרחית אושר בכנסת ב-1996, אבל מאז נעשה מעט מאוד כדי ליישמו. המדינה מקשה על המעוניינים בקבורה אזרחית, כמעט ואינה מקצה קרקעות והמעוניינים להיקבר בדרך זו משלמים מחיר גבוה

בית עולם, בית קברות אזרחי בחורשיםבית עולם, בית קברות אזרחי בחורשים

אביה של איילת כהן מת לפני 18 שנים ונקבר בקבורה חילונית בעינת. "אבא ביקש טקס אזרחי, וזה גם מה שהתאים לנו", אמרה כהן ל"הארץ". לאחר שהצליחה לממש את בקשתו של אביה החלה כהן לבדוק את אפשרויות הקבורה האזרחית בישראל. היא ניהלה מאבקים מול עיריית פתח תקוה, מינהל מקרקעי ישראל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, עד שלעמותת מנוחה נכונה – פתח תקוה, שכהן עומדת בראשה, הוקצה שטח של עשרה דונם בבית העלמין ירקון.

אבל השטח לא נוצל זה שלוש שנים, בעיקר מסיבות כלכליות. כדי להכשיר אותו לקבורה אזרחית נדרש סכום ראשוני של עשרה מיליון שקל והמשרד לשירותי דת אינו מספק אותו. החלקה הסמוכה, שמויעדת לקבורה דתית אורתודוקסית, הולכת ומתמלאת.

המצב בפתח תקוה משקף את גישת הממשלה לקבורה האזרחית. חוק הקבורה האזרחית אושר ב-1996, אבל יישומו נדחה שוב ושוב על ידי הממשלה. בישראל יש כיום רק שלושה בתי קברות שבהם מתאפשרת קבורה אזרחית לכל – בבאר שבע, בגבעת ברנר ובעמק חפר. על פי רשימה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת, 17 בתי עלמין נוספים ברשויות שונות המחזיקים ברישיון לקבורה אזרחית, אלא ששם נשמרים מקומות רק לתושבי הרשויות שבית העלמין משרת.

"יש אנשים שנאלצים לקבור את יקיריהם רחוק ממקום מגוריהם או לשלם הרבה מאוד כסף", אמרה יו"ר הוועדה לביקורת

קארין אלהרר: מדינת ישראל מזניחה במשך שנים את הקבורה האזרחית ומתנערת מאחריות לקבורתם של אלפי אזרחים

המדינה, ח"כ קארין אלהרר, לפני כשנה. "מדינת ישראל מזניחה במשך שנים את הקבורה האזרחית ומתנערת מאחריות לקבורתם של אלפי אזרחי המדינה".

תושבים ברשויות מקומיות שונות נאבקים זה שנים על הקצאת קרקעות לקבורה אזרחית. עמותת "מנוחה נכונה – חיפה" קיבלה שטח לקבורה אזרחית עוד ב-2006, אך בשל קשיים שונים וסחבת מתמשכת לא הצליחה להקים את בית העלמין.

מאבק נוסף מתנהל בחודשים האחרונים בהוד השרון. עיריית הוד השרון החליטה להרחיב את בית העלמין המקומי, אבל רק לטובת קבורה אורתודוקסית. ההחלטה מנוגדת לכאורה לחוק מ-1996 ולהוראות תוכנית בניין עיר, המחייבות הקצאת שטח לקבורה אזרחית.

גם אם מוקצית קרקע לבית עלמין אזרחי, התקציב הדרוש לפיתוחו לרוב אינו מגיע. המדינה מפתחת בתי קברות אורתודקוסיים דרך המועצה הדתית או חברת קדישא בכל יישוב. לפי נתוני המשרד לשירותי דת, בין 2012 ל-2014 הסתכמה תמיכתו בפיתוח בתי עלמין אזרחיים בכ-8.5 מיליון שקל. באתר "ניצול התקציב" של המרכז להעצמת האזרח, המתבסס על נתוני משרד האוצר, נכתב כי הסכום האמיתי שהקצה המשרד לצורך זה היה כ-3.1 מיליון שקלים. באותה תקופה הושקעו כ-21.6 מיליון שקל לפיתוח בתי עלמין רגילים.

מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "התקציב המתוכנן לפיתוח בתי עלמין אזרחיים הוא 10 מיליון שקל ב-2017 ו-2018... אנו מסייעים במציאת מקום בקבורה אזרחית לכל משפחה המעוניינת בכך, ועושים מאמצים גדולים לקדם עוד מקומות בבתי עלמין קיימים וחדשים כאחד".

לכתבה ב"הארץ"

;



איך תוכל לפעול?